ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
רמב"ן (ד"ה ה"ג ר"ח) מביא את קושיית הרי"ף (בתשובה רצ) על גירסת רש"י איך בגמרא אומרים לפי גירסתו שאין מטמינים בדבר שאינו מוסיף הבל בשבת שמא ירתיח את התבשיל, הרי אדם שמניח אוכל חם בתוך דבר שאינו מוסיף הבל, יודע שהמאכל הולך ומתקרר, ולא שם אותו אם הוא רוצה להרתיח אותו?
לכן הרי"ף גורס בגמרא שהגמרא מבארת את האיסור להטמין בדבר המוסיף הבל ביום שישי, שהוא משום שמא ירתיח בשבת, כי אולי בשבת המאכל יתקרר ויבוא להרתיחו. כאן וודאי מניח התבשיל רוצה ברתיחתו, והראייה ששם את הקדירה בתוך דבר המוסיף הבל. לדעת רי"ף לפי הסבר הראב"ד מותר להטמין בבין השמשות בדבר שאינו מוסיף הבל למרות שהיה מקום לחשוש שמא ירתיח בדומה למטמין בדבר שמוסיף הבל, כי חיכה עד עכשיו כדי להטמין (ולכאורה היה חשש שירתיח), כיון שסתם קדירות רותחות בין השמשות, אין לחשוש לזה.
רמב"ם (שבת ד, ב) לעומתם גורס כגירסת הרי"ף אבל מחדש חידוש גדול, לדעתו, אסור להטמין בדבר שמוסיף הבל ביום שישי, וזאת משום שחוששים שמא בשבת המאכל ירתח יותר מדי, ויוריד את הכיסוי, ויחזיר אותו בשבת, ונמצא שעבר על איסור בישול בשבת. אמנם בבין השמשות מותר להטמין אפילו בדבר המוסיף הבל, כי סתם קדירות רותחות הם, כשהכוונה כבר נחו מרתיחתם, ולא חוששים שמא ירתיח שוב.
הראב"ד וראשונים רבים מקשים על הרמב"ם, שלא נשמע דבר כזה ?!, שביום שישי יהיה אסור משהו שבבין השמשות הוא מותר? אמנם מרכבת המשנה מביא שיתכן ומקור פסק הרמב"ם הוא בירושלמי
המחבר בשו"ע (רנז, סעיף א) פסק כרש"י והראב"ד וכנגד הרמב"ם.
הלכות אלה הלכה למעשה בימינו?
אגרות משה (אורח חיים ד, עד) כותב שדינים אלו אינם הלכה למעשה, כיון שבימינו כולם מקבלים שבת בהדלקת נרות או בתפילת קבלת שבת, עוד קודם שתגיע השקיעה, ורק אז מתחיל בין השמשות. אמנם הט"ז (סימן תר ס"ק ב) דן באופן שהגיע שופר לעיירה ביום שני של ראש השנה שחל ביום שישי, אחרי קבלת שבת והסתפק אם חל איסור שבות באותו זמן. הוא פוסק שמי שקיבל על עצמו תוספת שבת אין דינו חמור יותר ממי שטרם קיבל על עצמו שבת, וכבר הגיע ספק חשיכה, וגם לו מותר להטמין (כשהתבשיל מבושל), כי על דעת זה לא קיבל תוספת שבת, וה"ה לתקוע. חכם צבי (יא) מסכים עם דבריו וכותב שאין הגיון לומר שתוספת שבת שהיא רק מצוות עשה, תהיה חמורה יותר מספק איסור סקילה (וחולק עליו בהבנת התוספתא שהביא, ע"ש), וכ"כ חתם סופר (אורח חיים סה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
