ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
הרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה"
בפרשתנו מופיע ברמז העימות בין נמרוד, מי שייסד ובנה את נינוה העיר הגדולה ושעמד בראש האימפריה האשורית ובין אברהם אבינו, המאמין הבודד שלימד את האנושות את עקרונות אמונת היחוד. עימות זה הגיע לשיאו, כאשר נמרוד ניסה להשליך את אברהם לאש ב"אור כשדים".
בפרשה זו מופיע גם סיפור דור הפלגה. סיפור המגדל שראשו מגיע השמימה ומשמש כבסיס וכסמל למרידה בבורא עולם. חז"ל מזהים את נמרוד כמי שבנה את המגדל וז"ל המדרש:
"הלכו לארץ שנער ..., ר' עקיבא אומר השליכו מעליהם מלכות שמים והמליכו עליהם נמרוד ..., אמר נמרוד לעמו באו ונבנה לנו עיר גדולה .. ונבנה לנו מגדל גדול בתוכה עולה עד לשמים .., ונקנה לנו שם גדול בארץ" .
(פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק כד).
יש אומרים כי נמרוד הוא סרגון הראשון.
הנביא ישעיהו מנבא ב"משא בבל"="משא אשור" (ואכמ"ל) את הנבואה הבאה:
"אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם: וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן: אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן:
אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר: רֹאֶיךָ אֵלֶיךָ יַשְׁגִּיחוּ אֵלֶיךָ יִתְבּוֹנָנוּ הֲזֶה הָאִישׁ מַרְגִּיז הָאָרֶץ מַרְעִישׁ מַמְלָכוֹת: שָׂם תֵּבֵל כַּמִּדְבָּר וְעָרָיו הָרָס אֲסִירָיו לֹא פָתַח בָּיְתָה: כָּל מַלְכֵי גוֹיִם כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד אִישׁ בְּבֵיתוֹ: וְאַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ כְּנֵצֶר נִתְעָב לְבוּשׁ הֲרֻגִים מְטֹעֲנֵי חָרֶב יוֹרְדֵי אֶל אַבְנֵי בוֹר כְּפֶגֶר מוּבָס: לֹא תֵחַד אִתָּם בִּקְבוּרָה כִּי אַרְצְךָ שִׁחַתָּ עַמְּךָ הָרָגְתָּ לֹא יִקָּרֵא לְעוֹלָם זֶרַע מְרֵעִים" (י"ד יב-כ).
במשא זה כנראה מתאר הנביא ישעיהו את סופו של סרגון השני, שמלך על אימפריה אדירה, כבש את שומרון והגלה את עשרת השבטים - רוב רובו של עם ישראל. מלך זה, שדימה בלבו שיוכל לעלות "עַל בָּמֳתֵי עָב" ולהילחם במלכו של עולם - עושה שמים וארץ, מצא עצמו בסופו של דבר בבור.
הבור יכול להתפרש גם במשמעות של כלא, כמו הבור של יוסף הצדיק וירמיהו הנביא. הבור יכול גם להתפרש כקבר. לשתי הפרשנויות יש רמז בכתובים.
הפרשנות הראשונה - נתמכת מהביטויים:
"רֹאֶיךָ אֵלֶיךָ יַשְׁגִּיחוּ אֵלֶיךָ... אֲסִירָיו לֹא פָתַח בָּיְתָה".
הפרשנות השניה - נתמכת בביטויים "אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד ...וְאַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ".
במציאות יתכן ושתי הפרשנויות קיבלו משמעות מעשית. המלך הגאוותן מצא עצמו בכלא הדומה לקבר ולאחר מכן נפל בשדה הקרב ולא נקבר=השלך מקברו.
נבואתו של ישעיהו יכולה להתפרש לשעתה כנבואה על סופו של סרגון השני - מלך אשור וגם כנבואה לדורות על נבוכדנצר מלך בבל. רש"י בעקבות חז"ל מפרש על נבוכדנצר.
עיון בספר דניאל מגלה שאכן נבוכדנצר ראה את עצמו כממשיכו של סרגון הראשון=נמרוד. גם הוא בנה צלם=מגדל גבוה כנראה, ישב עליו וציוה על כלם להשתחוות לו. כשם שאברהם מרד בנמרוד כך חנניה, מישאל ועזריה סרבו להשתתף במרדו של המלך כנגד הבורא. כשם שאמרפל=נמרוד אמר לאברהם פול לכבשן האש, כך ניסה נבוכדנצר להשליך לכבשן האש את שלשת הצדיקים. אברהם, חנניה, מישאל ועזריה קידשו שם שמים, ניצלו ולא נשרפו.
נבוכדנצר מצא עצמו בבור הכלא ובסופו של דבר הוצא גם מקברו (עיינו ברש"י על ישעיהו י"ד ובספר דניאל פרקים ג-ד). נכדיו וניניו של אברהם ממשיכים את דרכו, דבקים באמונת הייחוד ומוכנים למסור את נפשם על כך.
ההיסטוריה גדושה בסיפורים על שליטים רבי עוצמה, הבונים לעצמם מגדלים ומדמים בנפשם שהם מנהלים את העולם. הקב"ה, בסופו של יום, מוריד אותם מגדולתם ומבטיח את נצחיותו של עם ישראל.
הבה נתפלל כי גם אנו נחזה בבעלי הגאווה שונאינו נופלים
והקב"ה יצילנו מידם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
