ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
התשובה בתורה מופיעה בהקשר של שיבת ישראל לארצו אחרי הגלות: "וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה.וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ.וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ" (דברים ל, א-ד).
שיבת ישראל לארצו היא יסוד התשובה העליונה, מתוכה עם ישראל ישוב אל ה' ואחר כך ישוב העולם כולו אל ה'. יסוד זה עולה ממשנתו של הרב במקומות רבים: "הַתְּשׁוּבָה אֶל הַטֶּבַע הַיִּשְׂרְאֵלִי, הַהוֹלֶכֶת וּמְפַעֶמֶת בְּהִתְעוֹרְרוּת הַתְּחִיָּה הַלְּאֻמִּית וְתִקְווֹתֶיהָ, אַךְ הִיא תָּבִיא אֶת הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה, הָאֲחוּזָה בְּחָכְמַת יִשְׂרָאֵל הַמְצֻמְצֶמֶת וּקְשׁוּרָה גַּם יַחַד בְּחָכְמַת אֱלֹהִים חַיִּים הָעֶלְיוֹנָה, שׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר לַתּוֹרָה בְּכָל מִלּוּאֶיהָ, שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל-פֶּה... עַל כֵּן מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר יוּכַל לְתָאֵר כַּמָּה גָּדוֹל הוּא אוֹצַר הַחַיִּים, תִּקּוּן הָעוֹלָם, הַצָּלַת הַנְּשָׁמוֹת, כָּל הָאשֶׁר הַגָּדוֹל וְכָל הֲדַר הַתְּשׁוּבָה, הַגָּנוּז בִּתְחִיַּת הָאֻמָּה, הַהוֹלֶכֶת וּמִתְגַּלֶּמֶת בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל." (אורות התחייה סז). בתהליך התשובה של ישראל לארצו גנוזים כל תהליכי התשובה של העולם כולו, של הפרט ושל הכלל.
הצופה בתהליך שיבת עם ישראל לארצו, אינו רואה בגלוי שהוא טומן בתוכו תהליך של תשובה, ולעיתים נראה שהמגמה הפוכה. הרב באורות התחייה (מד) מתאר תופעה זו: "מְקֻבָּלִים אָנוּ, שֶׁמְּרִידָה רוּחָנִית תִּהְיֶה בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּבְיִשְׂרָאֵל, בַּפֶּרֶק שֶׁהַתְחָלַת תְּחִיַּת הָאֻמָּה תִּתְעוֹרֵר לָבוֹא. הַשַּׁלְוָה הַגַּשְׁמִית שֶׁתָּבוֹא לְחֵלֶק מֵהָאֻמָּה, אֲשֶׁר יְדַמּוּ שֶׁכְּבָר בָּאוּ לְמַטְּרָתָם כֻּלָּהּ, תַּקְטִין אֶת הַנְּשָׁמָה, וְיָבוֹאוּ יָמִים אֲשֶׁר תּאמַר אֵין בָּהֶם חֵפֶץ. הַשְּׁאִיפָה לְאִידֵאָלִים נִשָּׂאִים וּקְדוֹשִׁים תֶּחְדַּל, וּמִמֵּילָא יֵרֵד הָרוּחַ וְיִשְׁקַע". בעקבות החזרה מהגלות, עם ישראל יעסוק בצורה אינטנסיבית בנושאים מעשיים ויגיע בהם להישגים. הנושאים הרוחניים יזנחו, והרוחניות תרד ותשקע, אין אידיאלים ואין יעדים רוחניים. מציאות זו לא תחזיק מעמד לאורך ימים ושנים: "עַד אֲשֶׁר יָבוֹא סַעַר וְיַהֲפךְ מַהְפֵּכָה, וְיֵרָאֶה אָז בַּעֲלִיל כִּי חֹסֶן יִשְׂרָאֵל הוּא בְּקדֶשׁ עוֹלָמִים, בְּאוֹר ד' וּבְתוֹרָתוֹ, בְּחֵשֶׁק הָאוֹרָה הָרוּחָנִית, שֶׁהִיא הַגְּבוּרָה הַגְּמוּרָה הַמְנַצַּחַת אֶת כָּל הָעוֹלָמִים וְכָל כּחוֹתֵיהֶם". תגיע מהפכה רוחנית, שתגלה שהיסוד היציב של ישראל מגיע מתוך חיבור אל הקדושה היכולה לנצח את כל הכוחות הקיימים במציאות.
נשאלת השאלה האם עד שתגיע המהפכה שהרב מדבר עליה, האם עלינו להמתין מהצד כיוון שהמציאות מורכבת, והרוחניות בישראל אינה גלויה או שמא עלינו להתחבר לכלל ישראל מתוך אמונה שלמה שהיסוד הרוחני טמון בתוכו?
לרב יש תשובה ברורה לשאלה זו: "ואם יבא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה, ואל דברת קץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט, לא יוכל לכוין שום דבר לאמתתה של תורת אמת. כי כל זמן מאיר בתכונתו, ועצת ד' אשר יעץ, להחל אור גאולה, מעולפת במטמוני מסתרים, כמו שאנו רואים בעינינו, ומוקפת בהמון נגעים של עניי הדעת סובלי חלאים רוחנים, - ודאי לא יועילו כל חשבונות, העולים בלב אדם שמחשבותיו הבל, נגד עצת ד' העליונה אשר דבר טוב על ישראל, לכונן אור גאולה ודרך חיים לשאר עמו, העתידים להיות כולם שבי פשע" (אגרות הראי"ה ב' שעח).
התשובה בזמן הזה מבוססת על "דברת קץ המגולה ואור הישועה הזרוחה", מי שיבנה תהליך תשובה מנותק ממהלך זה: "לא יוכל לכוין שום דבר לאמתתה של תורת אמת". לכל דור יש התכונה המיוחדת לו. הגאולה מגיעה בתהליך גלוי,המובל על ידי "עניי הדעת סובלי חלאים רוחנים", זה תהליך אלוקי שבסופו העם כולו: "עתידים להיות כולם שבי פשע". במישור הפרטי ייתכן תהליך של תשובה הנראה מנותק מהמהלך הכללי של שיבת ציון, אבל התשובה הכללית- הלאומית חייבת להיות מבוססת על האירועים ההיסטוריים הכבירים, שאנו חווים.
כשהרב הגדיר את מהותו של חודש אלול הוא כתב: "הכנה לתשובה הכללית היא קול שופר, המאסף לכל המחנות" (מאמרי הראי"ה ב' עמ' תק). השופר אוסף את כל מחנות ישראל, האחדות היא המצע עליו יבנה תהליך התשובה הכללי.
כיצד מגיעים לאחדות למרות חילוקי דעות רבים? על כך עונה הרב:
"מִדַּת שִׂנְאַת חִנָּם גַּם הִיא צְרִיכָה לְהִתְעַלּוֹת, לֹא תְּעַכֵּב אֶת הַתְּשׁוּבָה וְאֶת הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה מִכְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל. צְרִיכִין לְפַתֵּחַ אוֹרוֹת גְּדוֹלִים לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל, שֶׁגַּם מִפֵּרוּדֵי הַדֵּעוֹת יוֹצֵאת טוֹבָה כְּלָלִית. מִתּוֹךְ כָּךְ אֵין הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת, הַדְּבֵקוֹת כִּפְסֹלֶת בְּתוֹךְ הָאכֶל שֶׁל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, מִתְחַבְּרוֹת בְּיַחַד, וּבִפְנִימִיּוּת הַלֵּב הַקֶּשֶׁר גָּדוֹל וְעָצוּם, וְנִמְצָא שֶׁצַּד הַטּוֹב מִתְאַחֵד וְהַצַּד הָרַע מִתְפַּזֵּר, וְיִתְפָּרְדוּ כָּל פּעֲלֵי אָוֶן. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁגַּם בַּצַּד הַטּוֹב יֵשׁ שֶׁעַל-יְדֵי הַפֵּרוּדִים מִתְגַּוֵּן כָּל טוּב פְּרָטִי בְּגָוֶן מְיֻחָד, וְאֵין גָּוָן הַשָּׁרוּי בְּאַחֵר דּוֹחֵק אוֹתוֹ לְטַשְׁטֵשׁ אֶת צוּרָתוֹ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ מִתְעַשֶּׁרֶת כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל בְּרִבּוּי אוֹרוֹת, וְהָרִבּוּי הַזֶּה עַצְמוֹ הוּא יִגְרם אֶת הַשָּׁלוֹם הַיּוֹתֵר גָּדוֹל וְיוֹתֵר פְּנִימִי". (אורות ישראל ד' ו).
מחלוקת עלולה להביא לשנאת חנם, מאידך ניתן לקיים מחלוקת ולהבין עד כמה ריבוי הדעות מגלה מציאות שלמה שיש בה גוונים שונים, כשמכירים בכך שריבוי הדעות אינו שלילי, ניתן להסיר את שנאת החנם, ואז מתגלה השלום.
בחודש אלול הקודם לראש השנה אנו חייבים להתחבר אל התקופה הגדולה בה אנו חיים, ולמצוא את הדרכים הנכונות כיצד נוכל להתאחד, ומתוך כך בראש השנה הבעל"ט, נוכל לקבל הזרמת כוחות חדשים מן השמים שיובילו אותנו לתשובה שלמה לכלל ולפרט גם יחד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
