ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(תחילת פרק מקום שנהגו - נ: 5-)
א. איסור מלאכה בערב פסח
א. המשנה –
בערב פסח יש הרבה הכנות (חמץ, מצה וכו'), ולכן יש מקום לאסור מלאכה.
עד חצות – תלוי במנהג המקום.
משמע - מחצות – אסור.
ב. האיסור עד חצות
קשה – למה המשנה בכלל השמיעה את "חצות", הרי מחצות אסור בכל ערב יו"ט (ברייתא), לכן ודאי שהנושא כאן הוא עד חצות?
תשובה:
- 1.שם זה מן המנחה, וכאן אסור מחצות.
- 2.שם אינו איסור ממש אלא "אינו רואה סימן ברכה", כאן אסור ומשמתים אותו.
[גופא –
אותה ברייתא אוסרת מלאכה מהמנחה בערבי שבתות, ימים טובים,
וכן מוצאי שבת, יו"ט ויו"כ (כי מוסיפים מחול על קודש, הירושלמי מגביל עד שיסיים התפילה),
ובכל מקום שיש נדנוד עבירה – לרבות בתעניות ציבור על הגשמים (כדי שיהיה עם כולם בתפילות הגשמים).
(נ: שליש)
ב. אגדתא בנושא עבודה בערב שבת, ואינו רואה סימן ברכה
א. ת"ר – זריז מול שפל.
|
| נשכר | נפסד |
| זריז | עובד כל השבוע ולא בערב שבת | עובד כל השבוע וגם בערב שבת |
| שפל (בטלן) | לא עובד כל השבוע (כולל ערב שבת) – אפילו שאינו לשמה (וכן רבא על נשות מחוזא) | לא עובד כל השבוע אך בערב שבת כן |
ב. גם מצוות שלא לשמה זה טוב
- 1."שפל ונשכר" (כאמור).
- 2.רבא –
"כי גדול עד שמיים חסדך" – שלא לשמה,
"כי גדול מעל שמיים חסדך" – לשמה.
- 3.רב יהודה – שמתוך שלא לשמה בא לשמה.
ג. מלאכות שבהם אינו רואה סימן ברכה (4 ברייתות) -
(אגב זה שהעושה מלאכה בערב שבת אחרי חצות אינו רואה סימן ברכה).
- 1.אשתו – שאשתו משכירה מאזניים בשוק (מעט + ביזוי).
ריחיים – משכיר אותם (מעט + טורח).
(אך מוסיפה הגמרא – אם יוצרת ומוכרת – הפסוק משתבח בה ("סדין עשתה ותמכור")).
- 2.מוכר קנים וקנקנים – נפח גדול ויש בזה עין הרע.
- 3.סוחרים בשוק – כולם מסתכלים עליהם (עין הרע),
מגדלי בהמה דקה – הכל צווחים עליהם (שהרי אסור לגדל בא"י, כי מזיקים לאחרים)
קוצצי אילנות טובים למוכרם – מלעיזים עליהם שהם הורסים את העצים בשביל כסף,
נותנים עיניהם בחלק יפה כשמתחלקים עם מישהו – מלעיזים עליהם שכך עושים. - 4.שכר מתורגמנים – נראה כמלאכת שבת,
שכר יתומים (אפוטרופוס שעושה שכורה בשל יתומים ומתחלק עמם) – אם ינהג שלא כהוגן אינם בני מחילה,
עושה סחורה במדינת הים – מסכן רכושו ולא כל יום יש נס,
שכר סופרים – ריב"ל – חכמים התפללו שלא יתעשרו כדי שלא יעזבו מלאכתם.
- 5.דומה לנ"ל – כותבי ספרים, תפילין ומזוזות וסוחריהם, ומוכרי תכלת, אא"כ עושים לשמה (שהרי אז ימשיכו גם אם יתעשרו, אז אינם כלולים ב"קללה").
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









