ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
"וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ: וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם: וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְקֹוָק לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ:... וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ:
כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ: וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי" (דברים כ"ו א-יג).
הפרשיה הראשונה עוסקת בהבאת הביכורים והפרשיה השניה עוסקת במילוי החובות בתחום הפרשת המעשרות הן ללוים והן לעניים.
בדברינו לשנת תשס"ד עסקנו בנושא כפיות הטובה, הפעם נרחיב בענין חשוב זה מכיוון שונה.
החובה להכיר טובה באה לידי ביטוי בהתייצבות לפני הכהן בבית המקדש "וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם" שמשמעותה התייצבות "לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ". האפשרות להתייצב בבית המקדש היא פועל יוצא של הנהגה ציבורית ושלטון עצמי (גם אם הוא מוגבל, כפי שהיה רוב ימי הבית השני). לאנשים פרטים אין אפשרות ואסור לבנות את בית המקדש. זו מצווה ציבורית ואי אפשר לקיימה על ידי יחידים. חלק מההתייצבות דווקא בבית המקדש, משמעותה הודאה לקב"ה גם על עצמאותנו, המאפשרת לנו בנין ועבודה בבית המקדש. (מבחינה היסטורית ברור שככל שהייתה יותר עצמאות מדינית, כך האפשרות לעבוד את הקב"ה בבית המקדש היתה יותר פשוטה. במשך תקופה ארוכה בימי בית ראשון, בלחץ מעצמה זרה, בית המקדש הפך למרכז אלילי).
גם בימינו עלינו לזכור ולהזכיר שמציאותה של מדינת ישראל, היא המאפשרת לנו חיי רווחה גם מבחינה רוחנית ולימוד תורה (גם בימים של קיצוצים בתקציב הישיבות) וגם מבחינה סוציאלית ודאגה לגר, ליתום ולאלמנה (וגם בזמן קיצוץ בקצבאות הילדים).
עלינו להכיר בכך שקיומה של המדינה היא המבטיחה בטחון, הן בהגנה מפני אוייבים חיצוניים והן במתן הגנה ובטחון אישי בתוכה.
עלינו להכיר בכך שדווקא מדינה עצמאית, היא הערובה לקיומה של מערכת חינוך פורמלית ובלתי פורמלית כולל בניית תשתיות של בתי ספר, ספריות ומתנ"סים.
עלינו להכיר בכך שמדינת ישראל כמדינה, היא זו שמפעילה מערכת בריאות הדואגת לאזרחיה ולכלל הציבור מיום היוולדם ועד ליומם האחרון. מדינת ישראל כמדינה היא זו שמפעילה שרותי רווחה המטפלים בבעיות סוציאליות רבות ומגוונות. בהזדקקות לכל השירותים הללו מבלי להכיר תודה - יש חשש גדול של מעבר על הדרכת התורה: " וְאָמַרְתָּ אֵלָיו - שאינך כפוי טובה". הכרת הטוב איננה סוגרת את הדרך בפני ביקורת בונה ושאיפה לשפר ולשכלל בכל התחומים הללו. ביקורת המבוססת על הכרת טובה ואי כפיות טובה תתקבל ותשפיע הרבה יותר.
הבה נתפלל לתיקון גם בתחום חשוב זה מצד כל חלקי החברה בישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
