ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
לפתע הגיע מקטרג ושאל: "איך מכניסים אותו לגן עדן, הרי הוא ציער אלמנה ומנע וממנה ומיתומיה את שמחת השבת?!" המקטרג הוסיף וסיפר כי לאחר שרחמים סגר את חנותו בערב שבת, באה לפתע מולו אלמנה וביקשה שישחט עבורה תרנגול שנשאה עימה. הוא הסביר לה שהוא סגר את החנות וכי הוא ממהר למקווה לטבול לקראת שבת. האלמנה הפצירה בו, אך ללא הועיל.
בשמיים הסכימו לדברי המקטרג ונפסק כי רחמים יבחר בין שתי אפשרויות: להיכנס למשך חצי שנה לגיהינום ואחר כך להיכנס לגן עדן, או לחזור בגלגול ואולי לתקן את חטאו.
רחמים התעורר בבוקר כשהוא נסער ומוטרד מאוד. החלום היה מוחשי ביותר, לא כדרך חלומות רגילים שהם מעורפלים ונשכחים במהרה. הוא סיפר את דבר החלום לאשתו חנה והיא שאלה אותו אם אכן אירע לו מקרה כזה, שבו הגיעה אליו אלמנה בערב שבת וביקשה שישחט לה תרנגול והוא סירב לכך.
"מה פתאום?! הרי את מכירה אותי היטב. חלילה לי שאעשה זאת!", אמר הבעל ירא השמיים.
"אז מה אתה מודאג?!" תמהה חנה, "החלומות שווא ידברון".
"לא יודע" אמר רחמים, "זה נראה כל כך אמיתי, יותר מהמציאות של החיים".
במשך שנה שלמה עדיין היה רחמים נתון תחת השפעת החלום שגרם לו למורא ופחד. הוא ניסה להרגיע את נפשו שמעולם לא אירע לו מקרה כזה ולכן עליו להסיר דאגה מליבו, וברבות הימים והשנים החלום נשכח ופרח מזיכרונו.
כאשר היה רחמים כבן שבעים עדיין עבד כבעל אטליז ושוחט באותה חנות. ערב שבת אחת בשעה מאוחרת מיהר לצאת למקווה וסגר את האטליז. כעבור כברת דרך ראה לפתע אישה אלמנה שהכיר הולכת עם תרנגול לקראתו.
"רבי רחמים", ביקשה האישה בתחינה, "תוכל לשחוט עבורי את התרנגול? אין לנו אוכל לשבת".
רחמים נקרע בנפשו בין הרצון לעשות עימה חסד שהיה טבוע בנפשו לבין הצורך למהר למקווה ולהכין את השבת כהלכה. לבסוף הרצון להספיק למקווה ולהכין את השבת בביתו גבר בנפשו והוא התנצל והותיר את האלמנה המאוכזבת עם התרנגול מפרפר בכנפיו בין ידיה.
לאחר שטבל במקווה מיהר לביתו ועזר לאשתו להכין את השבת כראוי. לאחר סיום תפילת ליל שבת בבית הכנסת הסמוך חזר רחמים לביתו והחל לקדש כדרכו. כאשר בא ללגום מן היין, כוס הקידוש נשמטה לפתע מידו והיין נשפך כולו ארצה. שלולית אדומה נקוותה באמצע הסלון.
אשתו אמרה בדאגה: "זה סימן מבשר רעות. האם קרה לך משהו לא טוב היום?"
רחמים ניסה להיזכר באירוע מיוחד, ואז נזכר באלמנה שביקשה לשחוט את התרנגול לפני השבת והוא סירב לה, וסיפר על כך לאשתו. כעבור רגע קראה: "אתה זוכר את החלום שחלמת לפני שנים רבות על בית דין של מעלה?"
רחמים נזכר וזעק: "כן, היום אירע בדיוק מה שטען כנגדי הקטגור!"
הוא מזג שוב יין לכוס, קידש עליה, נטל את ידיו, בירך על החלות ובצע מהחלה העליונה. מיד לאחר שטעם כזית קם מעל שולחנו, והחל לארגן בסיוע אשתו בכלים מכלים שונים מאכלים ומעדני שבת - עוף, דגים, סלטים וממתקים לרוב ומיהר לביתה של האלמנה שהתגוררה בשכונתם. כאשר הגיע לבית האלמנה מצא אותה ואת ילדיה יושבים בדלות ובחוסר כל. הוא נתן להם את המאכלים ושימח מאוד את ליבם.
לאחר מכן אמר לאלמנה בדחילו ורחימו: "האם את מוחלת לי על כך שסירבתי לשחוט את התרנגול?"
"כן", אמרה, "בוודאי שאני מוחלת לך כעת".
"תאמרי בפיך!", ביקש.
היא אמרה "מחול לך" שלוש פעמים.
לאחר שנרגע והותיר את בית האלמנה מלא במאכלי שבת ומעדניה, חזר רחמים לביתו שמח וטוב לב.
במוצאי אותה שבת חש ברע וכעבור שעות ספורות הלך לעולמו.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
