ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
במה דברים אמורים?
מצות עשה אחת ייחודית לראש השנה: "יום תרועה יהיה לכם - לשמוע קול שופר". ואולם למרות שדרך כלל נקוט בידינו כי "מצוה בו יותר מבשלוחו", בכל זאת לא מצאנו קהל בישראל המהדר לאחוז איש איש שופרו בידו ולתקוע! גם אם עיקרה של המצוה אינה אלא שמיעת קול השופר (ולא התקיעה – כמחלוקת הראשונים ודיון הפוסקים), עדיין לכאורה מהודר יותר היה שכל אחד יתקע לעצמו, וזאת לא מצינו.
בדרשותיו שבספרו מדבר שור (דרושים יט-כ) לימדנו מרן הראי"ה זצ"ל שקיימת דרך לנצל את יתרון ההדדיות החיובית תוך שבד-בבד מנוטרלת ההדדיות השלילית: "לצד הזכות כח האחדות גובר, ולצד החוב כח הפירוד גובר". ראייה פשטנית הייתה רואה בכך תרתי דסתרי, ברם אליבא דאמת: איחוד הפכים.
מימד זה בא לידי ביטוי באופן יישומה של מצות השופר. בכוונת מכוון מתקיימת המצוה בדרך בה האחד תוקע והרבים שומעים, שכן דווקא כך מובלט תיקון של "ממילא" חיובי. כנגד הערבות ההדדית השלילית בה הזיק החוטא לרבים בדרך "ממילא", כך היפוכו של דבר נעשה חיובית בערבות ההדדית של תקיעת שופר, כאשר בדרך "ממילא" הוא דווקא מועיל לזולתו, "וזה תיקון גמור אל הקלקול".
כך נוצרת תרכובת: אחדות ציבורית בהיבט המצוותי מזה; פירוד ציבורי והשארת מימד פרטי בהיבט העבירתי מזה. תרכובת זו נרמזת בקולות השופר: התקיעה והתרועה. התקיעה, שהיא קול אחד, מורה על האחדות החיובית, בעוד שהתרועה, שהיא קולות מפורדים, מורה "שמצד הקלקול הם פרודים זה מזה". תקיעה לצד תרועה מעוררת אפוא חסד של "זכויות בכח האחדות – חובות בכח הפירוד".
במפתיע, הגם שהרב נודע כמי שארץ ישראל תפסה משקל מהותי ביותר במשנתו ההגותית, עם זאת בנוגע לנדון דידן הרב מציין דווקא תועלת שיש בגלות. האמור לעיל לימד שאחדות אינה תמיד טובה, שכן בכל שנוגע לחטאים ועבירות, ערבות הדדית דווקא מזיקה. מבהיר אפוא הרב שזו אחת ממטרות פיזורם של ישראל בגולה. גלות היא מצב בו ישראל אינם ציבור אחד אלא כל אחד נדון לגופו וללא השפעה – לרעה – על זולתו. מכל שכן כאשר עבירות נובעות מהשפעה זרה ושלילית של אומות העולם, הרי ודאי שיש בכך סנגוריה על עם ישראל.
דוגמה לפיצול זה של התייחסות שונה, אף הפוכה, לחיוב ולשלילה, באה לידי ביטוי בדברי הגמרא (ברכות לב ע"ב) אודות השיח שמנהלת כנסת ישראל עם הקב"ה: " 'ותאמר ציון עזבני ד' וגו' התשכח אשה עולה וגו' (ישעיהו מט, יד-טו)– אמרה לפניו, רבש"ע הואיל ואין שכחה לפני כסא כבודך שמא לא תשכח לי מעשה העגל. אמר לה 'גם אלה תשכחנה'. אמרה לפניו, רבש"ע הואיל ויש שכחה לפני כסא כבודך שמא תשכח לי מעשה סיני, אמר לה 'ואנכי לא אשכחך' ". זכרון ושכחה, אצל הקב"ה, משמעם הותרת רושם כלפי מעלה או אי-השארת רושם, ואם כן הם הם הדברים: מעשה סיני מותיר רושם בו בזמן שמעשה העגל מנוטרל.
בדרך זו מבאר הרב את המעמד הייחודי שתופס דווקא יוסף בראש השנה. הן כך אמר דוד המלך (תהלים פא, ד-ו): "תקעו בחודש שופר... עדות ביהוסף שמו..." והגמרא (ראש השנה י ע"ב) מבהירה שתשועתו של יוסף הייתה בראש השנה. הלוא דבר הוא, מה פשר זיקתו הייחודית של יוסף לראש השנה! אלא שאותו פסוק נחתם: "שפת לא ידעתי אשמע". בגמרא (סוטה לו ע"ב) הוסבר שישועת יוסף נבעה מהכרתו את כלל שבעים לשונות אומות העולם. בכך מכיל יוסף ייצוג של פירוד: כל עם ושפתו, תרבותו ומקומו (בראשית לו, ו; ויקרא רבה ד, ו). ברם, לצד זה, יוסף דובר את לשון הקודש שבאחדותה "היא כוללת כל הלשונות" (תנחומא נח, יט). בכך מזוהה יוסף עם אחדות ישראל, ולא בכדי "כל ישראל נקראין על שמו" של יוסף (רש"י עמוס ה, טו). יוסף מגלם אם כן איחוד הפכים, ולכן אין מתאים ממנו לתפוס מקום משמעותי בראש השנה – מאחד ההפכים.
הראי"ה מוסיף שישנה מדרגה שעוד מתעלה מעל דרגת איחוד הפכים זה שהתבסס על ניטרול השלילה. מדרגה עילאית זו נחשפת אצל ראובן. מדברי המדרש (בראשית רבה פד, יט) משתמע שראובן הוא הראשון שעשה תשובה: "א"ל הקב"ה, מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה ואתה פתחת בתשובה תחילה, חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחילה ואיזה, זה הושע, שנאמר 'שובה ישראל עד ד' אלהיך' ". מדרש זה אומר דרשני, שכן מן הידועות שזה כבר קדמו לראובן אדם הראשון וקין ששבו בתשובה, ומדוע מוצג ראובן כביכול הוא הראשון לתשובה! מבאר אם כן הרב שייחודה של תשובת ראובן נעוצה בכך שהוא לא הסתפק בתיקון חטאו הפרטי אלא ראה לנכון להעביר מסר כללי אודות אפשרות החטא וכוחה של תשובה: "אפשר ליחיד שיהיה כמו רבים, כשכל מעיניו לזכות את הרבים וכל דאגתו בתשובתו שלא תארע תקלה לרבים על ידו ולטהר הפגם שלא יענשו אחרים בסיבתו". זו אם כן מדרגה עילאית שבה איחוד מועיל אפילו למישור השלילי, ולחידושו זה של ראובן אכן לא קדמוהו אדם וקין שהסתפקו בתיקון חטאם-הם.
חז"ל לימדונו כי השטן "מתערבב" בשעת התקיעות (ראש השנה טז ע"ב) וראשונים ואחרונים שיברו קולמוסיהם לבאר זאת. לפנינו עתה ביאור נוסף: לא קל להכיל מורכבות הממזגת לחטיבה אחת איחוד-פירוד ומשלבת הפכים. הוא שנאמר "חוק לישראל הוא" !
שנה טובה וחג מבורך לכל בית ישראל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











