ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הנושא הנידון בגמ' הוא העברת טעמים בין מאכלים שונים שנגעו זה בזה, וליתר דיוק - בין איסור והיתר שנגעו זה בזה. אם ההיתר יבלע מטעם האיסור, הוא יאסר באכילה.
דבר מוסכם הוא, שאם שני המאכלים חמים, הטעם יעבור ביניהם, וההיתר יאסר. ואם שניהם קרים - ההיתר לא יבלע מהאיסור, ודי יהיה להדיחו לפני האכילה. מחלוקת האמוראים היא כשמאכל אחד חם והשני קר: לדעת רב 'עילאה גבר', כלומר ש'העליון גובר', ולכן אם העליון קר, הדין יהיה כאילו שני המאכלים קרים (כלומר ההיתר לא ייאסר כולו. אבל לכול הדעות כשאחד המאכלים חם צריך לקלוף את ההיתר), ואם העליון חם יהיה הדין כאילו שני המאכלים חמים. ואילו שמואל סובר ש'תתאה גבר', כלומר ש'התחתון גובר', ולעולם נלך אחרי התחתון.
להלכה, הכריעו כל הפוסקים כשמואל, שתתאה גבר, היות שברייתות בהמשך הגמרא מסייעות לו. וכן פסק השו"ע (יו"ד סי' צא סע' ד) : "בשר וחלב רותחין שנתערבו יחד, ואפילו בשר צונן לתוך חלב רותח או חלב צונן לתוך בשר רותח, הכל אסור, משום דתתאה גבר. אבל חלב רותח שנפל על בשר צונן, או בשר רותח שנפל לתוך חלב צונן, קולף הבשר, ושאר הבשר מותר".
הפוסקים התחבטו הרבה בגדרי דין 'תתאה גבר', ונוצרת מערכת מסועפת מאוד, עד שהספר דרכי תשובה מקדיש כחמישים (!) סעיפים קטנים לשני הסעיפים בהם מופיעה דין זה בשולחן ערוך. אנו נביא כאן מחלוקת אחת - מה מוגדר 'עליון' ומה מוגדר 'תחתון'.
האיסור והיתר הארוך (לרבי יונה תלמיד ה'תרומת הדשן') מסביר את דין תתאה גבר: "הכא שהחם למטה הוי כחם בתוך חם, דהעליון מכביד על התחתון ומפליטו, והילכך תתאי גבר בין לחמם בין לקרר בין לחומרא בין לקולא... לפי שהעליון מפליט חום התחתון וגם כח האש עולה תמיד". – האיסור והיתר מציין שתי סיבות לכך שהתתאה גבר: (1) העליון מכביד על התחתון ומפליטו. (2) כוח האש עולה תמיד. שתי ההנמקות אינן זהות, אך המשותף לשתיהן הוא שה'תתאה' הוא זה שבאמת 'למטה'.
לעומתו, מדברי הרשב"א (תורת הבית ב"ד ש"א) רואים שהגדיר אחרת מהו העליון ומהו התחתון. דבריו מוסבים על הגמ' בחולין קיב ע"א , שם מסופר על עוף צלוי וחם שנפל לתוך כמכא - מאכל חלבי נוזלי קר, והאמוראים התירו את הכמכא וגם את העוף לאחר שיקלפו את חלקו החיצוני. סיבת ההיתר היא, שהכמכא הוא התתאה, והיות שהוא קר - הרי זה כאילו נפל מאכל קר לתוך מאכל קר, ששניהם מותרים. הרשב"א מקשה, שהרי כשהעוף שוקע בתוך הכמכא נעשה העוף תתאה והכמכא צף עליו, והיות שתתאה גבר - הרי זה כאילו נפל חם לתוך חם! הוא מתרץ כך: "ואעפ"י שהבר יונה שוקע בתוך הכמכא, ונמצא הכמכא צף על הבר יונה, אינו כצונן לתוך חם. דכל שהוא במקומו הוא הגובר, והילכך כיון שנפל הבר יונה בתוך הכמכא שהיא במקומו הוא הגובר, ומקרר הבר יונה דנפל לגוויה...". - מתירוצו רואים שהבין, שהתתאה אינו מוגדר לפי הגרביטציה של כדור הארץ, או לפי הכיוון הטבעי של האש, אלא לפי מי שנותר קבוע במקומו לעומת מי שנייד.
את אותה המחלוקת בין האיסור והיתר לרשב"א אנחנו רואים במקרה שבו דן תרומת הדשן שהובא בבית יוסף (יו"ד סי' צא) : הוא דן שם בחלב שגלש מקדירה רותחת, נזל ונמשך בקילוח בלי הפסק על הכיריים, עד שהגיע לבשר שהיה גם הוא על הכירה. תרומת הדשן פוסק שאם החלב היה עדיין חם בחום שהיד סולדת בו, הבשר נאסר, כאילו עירו את החלב מכלי ראשון על הבשר. מההסברים שניתנו לדין זה, אנו רואים שנחלקו בהבנת גדר תתאה גבר:
לדעת הבית יוסף הבשר מוגדר תתאה (מפני שהוא במקומו), ולכן הוא מעמיד שהבשר היה קר ונאסר רק כדי קליפה. שהרי אילו הבשר היה עדיין חם, הוא היה נאסר אף אם החלב היה קר. כיון שהבשר היה קר מתנה תרומת הדשן שהחלב היה חם, אחרת הבשר לא היה נאסר ודי בהדחה.
לעומת זאת, הדרישה (לר' יושע ולק כ"ץ בעל ה'ספר מאירת עינים' על השו"ע) סובר שהחלב מוגדר תתאה (מפני שהוא התחתון), ולכן אפילו אם הבשר היה חם, לא היה נאסר אלא כדי קליפה. רק בגלל שהחלב חם נאסר כל הבשר.
לסיכום הדברים : כאשר היתר ואיסור חמים נוגעים זה בזה, עובר טעם מהאיסור להיתר, והלה נאסר. אם שניהם קרים, די בהדחת ההיתר. כאשר אחד חם והשני קר, הולכים לפי התחתון - אם הוא חם, יהא הדין כאילו שניהם חמים; אם הוא קר, ההיתר לא ייאסר כולו, אלא נסתפק בהסרת הקליפה החיצונית של ההיתר. לדעת האיסור והיתר הארוך 'תחתון ועליון' מוגדרים פשוטו כמשמעו, וכך דעת הפרישה. ואילו לדעת הרשב"א והבית יוסף, הקבוע במקומו נחשב 'התחתון', ואילו הנייד שזז ממקומו נחשב 'העליון'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








