ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הנושא הנידון בגמ' הוא העברת טעמים בין מאכלים שונים שנגעו זה בזה, וליתר דיוק - בין איסור והיתר שנגעו זה בזה. אם ההיתר יבלע מטעם האיסור, הוא יאסר באכילה.
דבר מוסכם הוא, שאם שני המאכלים חמים, הטעם יעבור ביניהם, וההיתר יאסר. ואם שניהם קרים - ההיתר לא יבלע מהאיסור, ודי יהיה להדיחו לפני האכילה. מחלוקת האמוראים היא כשמאכל אחד חם והשני קר: לדעת רב 'עילאה גבר', כלומר ש'העליון גובר', ולכן אם העליון קר, הדין יהיה כאילו שני המאכלים קרים (כלומר ההיתר לא ייאסר כולו. אבל לכול הדעות כשאחד המאכלים חם צריך לקלוף את ההיתר), ואם העליון חם יהיה הדין כאילו שני המאכלים חמים. ואילו שמואל סובר ש'תתאה גבר', כלומר ש'התחתון גובר', ולעולם נלך אחרי התחתון.
להלכה, הכריעו כל הפוסקים כשמואל, שתתאה גבר, היות שברייתות בהמשך הגמרא מסייעות לו. וכן פסק השו"ע (יו"ד סי' צא סע' ד) : "בשר וחלב רותחין שנתערבו יחד, ואפילו בשר צונן לתוך חלב רותח או חלב צונן לתוך בשר רותח, הכל אסור, משום דתתאה גבר. אבל חלב רותח שנפל על בשר צונן, או בשר רותח שנפל לתוך חלב צונן, קולף הבשר, ושאר הבשר מותר".
הפוסקים התחבטו הרבה בגדרי דין 'תתאה גבר', ונוצרת מערכת מסועפת מאוד, עד שהספר דרכי תשובה מקדיש כחמישים (!) סעיפים קטנים לשני הסעיפים בהם מופיעה דין זה בשולחן ערוך. אנו נביא כאן מחלוקת אחת - מה מוגדר 'עליון' ומה מוגדר 'תחתון'.
האיסור והיתר הארוך (לרבי יונה תלמיד ה'תרומת הדשן') מסביר את דין תתאה גבר: "הכא שהחם למטה הוי כחם בתוך חם, דהעליון מכביד על התחתון ומפליטו, והילכך תתאי גבר בין לחמם בין לקרר בין לחומרא בין לקולא... לפי שהעליון מפליט חום התחתון וגם כח האש עולה תמיד". – האיסור והיתר מציין שתי סיבות לכך שהתתאה גבר: (1) העליון מכביד על התחתון ומפליטו. (2) כוח האש עולה תמיד. שתי ההנמקות אינן זהות, אך המשותף לשתיהן הוא שה'תתאה' הוא זה שבאמת 'למטה'.
לעומתו, מדברי הרשב"א (תורת הבית ב"ד ש"א) רואים שהגדיר אחרת מהו העליון ומהו התחתון. דבריו מוסבים על הגמ' בחולין קיב ע"א , שם מסופר על עוף צלוי וחם שנפל לתוך כמכא - מאכל חלבי נוזלי קר, והאמוראים התירו את הכמכא וגם את העוף לאחר שיקלפו את חלקו החיצוני. סיבת ההיתר היא, שהכמכא הוא התתאה, והיות שהוא קר - הרי זה כאילו נפל מאכל קר לתוך מאכל קר, ששניהם מותרים. הרשב"א מקשה, שהרי כשהעוף שוקע בתוך הכמכא נעשה העוף תתאה והכמכא צף עליו, והיות שתתאה גבר - הרי זה כאילו נפל חם לתוך חם! הוא מתרץ כך: "ואעפ"י שהבר יונה שוקע בתוך הכמכא, ונמצא הכמכא צף על הבר יונה, אינו כצונן לתוך חם. דכל שהוא במקומו הוא הגובר, והילכך כיון שנפל הבר יונה בתוך הכמכא שהיא במקומו הוא הגובר, ומקרר הבר יונה דנפל לגוויה...". - מתירוצו רואים שהבין, שהתתאה אינו מוגדר לפי הגרביטציה של כדור הארץ, או לפי הכיוון הטבעי של האש, אלא לפי מי שנותר קבוע במקומו לעומת מי שנייד.
את אותה המחלוקת בין האיסור והיתר לרשב"א אנחנו רואים במקרה שבו דן תרומת הדשן שהובא בבית יוסף (יו"ד סי' צא) : הוא דן שם בחלב שגלש מקדירה רותחת, נזל ונמשך בקילוח בלי הפסק על הכיריים, עד שהגיע לבשר שהיה גם הוא על הכירה. תרומת הדשן פוסק שאם החלב היה עדיין חם בחום שהיד סולדת בו, הבשר נאסר, כאילו עירו את החלב מכלי ראשון על הבשר. מההסברים שניתנו לדין זה, אנו רואים שנחלקו בהבנת גדר תתאה גבר:
לדעת הבית יוסף הבשר מוגדר תתאה (מפני שהוא במקומו), ולכן הוא מעמיד שהבשר היה קר ונאסר רק כדי קליפה. שהרי אילו הבשר היה עדיין חם, הוא היה נאסר אף אם החלב היה קר. כיון שהבשר היה קר מתנה תרומת הדשן שהחלב היה חם, אחרת הבשר לא היה נאסר ודי בהדחה.
לעומת זאת, הדרישה (לר' יושע ולק כ"ץ בעל ה'ספר מאירת עינים' על השו"ע) סובר שהחלב מוגדר תתאה (מפני שהוא התחתון), ולכן אפילו אם הבשר היה חם, לא היה נאסר אלא כדי קליפה. רק בגלל שהחלב חם נאסר כל הבשר.
לסיכום הדברים : כאשר היתר ואיסור חמים נוגעים זה בזה, עובר טעם מהאיסור להיתר, והלה נאסר. אם שניהם קרים, די בהדחת ההיתר. כאשר אחד חם והשני קר, הולכים לפי התחתון - אם הוא חם, יהא הדין כאילו שניהם חמים; אם הוא קר, ההיתר לא ייאסר כולו, אלא נסתפק בהסרת הקליפה החיצונית של ההיתר. לדעת האיסור והיתר הארוך 'תחתון ועליון' מוגדרים פשוטו כמשמעו, וכך דעת הפרישה. ואילו לדעת הרשב"א והבית יוסף, הקבוע במקומו נחשב 'התחתון', ואילו הנייד שזז ממקומו נחשב 'העליון'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
