ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- שיעורים נוספים
ארץ-ישראל היא ביסודה ארץ מדבר וסלעים, וכך היא נראתה במשך מאות שנים רבות של צחיחות והזנחה. אפילו בתחילת המאה ה-20 אנשים שביקרו בארץ תמיד העירו על שממונה, עונייה וקדרותה.
אך היום, מן הנגב הצפוני, וחלקים מן המרכזי, ועד הקצוות הצפוניים והמזרחיים של גבולותיה הנוכחיים של מדינת ישראל, הארץ מיוערת וירוקה. להישג הזה הגענו בס"ד בזכות עבודה קשה מאוד, ולעתים אפילו הקרבה, של בני אדם ובזכות היכולת להעביר ביעילות שפע של מים לכל חלקי הארץ.
פיתוח וניצול האקוויפרים הלאומיים, שאיבת מים מהכינרת ובניית מתקני התפלה גדולים - כולם יחד הפכו את ארצנו למקום ירוק. אנחנו גם מטהרים מי שפכים לשימוש חקלאי. מעריכים שכאשר שני מתקני ההתפלה החדשים שהשלמתם קרובה עכשיו יתחילו לפעול, בשנת תשע"ד, אחוז מדהים, 70 אחוז, ממי השתייה של מדינת ישראל יגיע מהתפלה. זה יהיה הישג אסטרטגי נכבד.
הקב"ה הבטיח לנו ארץ זבת חלב ודבש, הרבה שפע וברכה. התוצרת החקלאית הישראלית, המיכון והידע שמסייע להפיק יבולים ביעילות – כל אלה עוזרים להאכיל מיליוני אנשים ברחבי העולם מדי יום ביומו, בנוסף, כמובן, לסיפוק צורכי המזון הבסיסיים שלנו כאן.
היהודים שבו אל שורשיהם החקלאיים (משחק המילים אינו מכוון, כך המחמאות יתקבלו בתודה בכל זאת) והפכו לייננים מומחים, ליצרני שמן זית וגבינות אקזוטיות ולמגדלים של כל פרי וירק שאפשר להעלות על הדעת. פרחים בכל צבע, גוון ובן גוון ממלאים את נופי ארצנו ומופיעים דרך קבע על השולחנות שלנו בבתים.
אין לי שום זיכרון מילדותי שראיתי פרחים בביתנו או בבית של אחד מחבריי. אפילו בחג השבועות בתי הכנסת של ימי נעוריי לא התקשטו בפרחים. אולי זה היה בגלל מחיר הפרחים בחברה שהייתה אז הרבה פחות אמידה מהחברה היהודית היום, או בגלל מנטליות מזרח-אירופית שאיננה ידידותית לפרחים, או מסיבות אחרות. מכל מקום, אין שום ספק שהפרחים עוזרים להפיג את תחושת האפרוריות והשגרה.
ישראל קנתה לה מקום כיצרנית ויצואנית חשובה של פרחים. הפרחים של ישראל מחזקים את תחושת היופי טבעי שאדם חש כשהוא רואה את נופי הארץ היום. הארץ הקטנה שלנו לא רק משגשגת אלא גם פורחת.
עם זאת, יש בארץ-ישראל יופי שאי אפשר לראות בעין אלא צריך לחוות מבפנים, בנשמה. התלמוד מציג לנו את השאלה "ומפני מה אין חמי טבריא בירושלים?" למה אין בירושלים שום פלאי טבע, נהרות, אגמים או שקיעות שמש מעל הים?
היעדר פלאי טבע בעיר הקודש מתמיה. שהרי התורה מצווה אותנו לעלות לרגל לירושלים, אז למה לא נבראה ירושלים עם פלאי טבע שימשכו אליה מבקרים? התלמוד משיב שיופיה של ירושלים כל כך נדיר וקדוש, רוחני ונצחי, שיופי גשמי או פלאי טבע רק יסיחו את הדעת ממנו ואולי אף יפגעו במהות האמיתית של יופייה והדרה של העיר.
את ירושלים צריך להעריך לא בעיניים או בחושים הפיזיים אלא גם עם הנשמה. זה נכון גם לגבי ארץ-ישראל כולה. על אף שהארץ אכן יפה להפליא בכל מובן טבעי וגשמי, יופייה האמיתי נמצא בנשמתו של המתבונן. כל כך הרבה היסטוריה ותכלית מסתתרות בכל ס"מ של אדמה, ולכן התעסקות בפני השטח ובנראה לעין בלבד רק תפגע בארץ. אולי זאת הכוונה של הדברים שאנחנו אומרים מדי יום בתפילה "אור חדש על ציון תאיר". האור החדש הזה צריך לצאת מתוך הלב והנשמה שלנו כדי שנזכה לראות את ארץ-ישראל היפה בכל הדרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
