ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- רחל אמנו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לא לחינם, וודאי לא בשל מקריות סתמית סודרו לנו כך החודשים.
בזמנים אלו משולים אנו ליעקב אבינו שלאחר 14 שנות התעלות נוראות הוד בבית מדרשו של שם גדול הדור, שנים בהן התמיד בלימודו עד שאף לא עלה על יצועו, נאלץ לגלות אל מחוץ לארצו, ולחפש את זיווגו הרחק מבית אביו ואמו ומן הקדושה ושאר הרוח של בית רבו. לא זכה שכגורלו של אביו יהיה גורלו. אביו יצחק זכה והיה זה זיווגו שעשה אליו את דרכו, ואילו הוא, למרות מעלתו וגדולתו צריך לגלות ולצאת לחפש את זיווגו.
פתח לא מצאתי בדברי חכמים ללימודו ולבטיו של אבינו הדגול באותם רגעים, ומשלא נמצא לי צוהר שכזה לא אהין לחוצבו מלבבי. אך לבאר ולפרש דברי תורה וחידותם במראות האלוקים אשר נגלו לעיניו בחלום חזיון לילה הן הותרנו, ולשאוב מלוא חופנים מהבנתם נצטווינו.
"כי בא השמש, בא השמש" נשמע קולם של המלאכים שנחפזו לקראתו, מאששים ומאשרים גם באוזניו את מעלתו. לגובהי מרומים התעלה אבינו, כציורו - עדותו של מרן הרב באורות קודשו (ח"א, קלח) "מתרוממת מעצמה היא הנשמה אל חשקה העליון, להיות טובה וישרה, ,,, והתנוצצות האורה העצמית מתחילה לחיות את חייה, כבקיעת השמש מתוך העננים". עד כסא הכבוד הגיע יעקב אבינו, תחתיו חקוקות פניו, ועתה גם בוקעת לו השמש מתוך העננים והוא זוכה לראות מראות אלוקים.
"והנה סולם מוצב ארצה, ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו", הוא רואה את הסולם המחבר שמים וארץ, המקשר בין הארציות הנמוכה לשמימיות הנעלה, אך התנועה על גבי השלבים טורדת את מנוחתם של הפרשנים. מלאכי אלוקים הרי מלמעלה הם באים, ותחילה צריכים הם לרדת מטה ורק אחר כך לעלות. דיותות רבות נשתפכו על שאלה זו וקולמוסים רבים נשתברו, אך כמדומני שעל פי מה שהזכרנו בראש דברינו ניתן להסביר גם את זאת. יעקב נענה משמי מרומים כי מעלתו גבוה היא, עד כיסא הכבוד התעלה, ודווקא לגודל מעלתו נזקק הוא לצאת הרחק ממשפחתו.
מלאך אלוקים הוא, שליחו של הקב"ה, שאחר שעלה בשלבי הסולם והתעלה אל חשקו העליון קרוא הוא לרדת אל הארץ, לעובדה ולעבדה כאדם הראשון, ולהעלות אותה עמו מעלה מעלה בשלבי הסולם. כך הייתה אמנו הגדולה שרה "כאוניות סוחר ממרחק תביא לחמה" אפילו אל ביתו של פרעה מלך מצרים אל ערוות הארץ ידעה היא להיכנס ואת בתו, הגר, הצליחה להעלות. כך נקרא יעקב להיות ולעבוד 14 שנה בעד נשותיו כנגד 14 שנות לימודו בבית רבו. וכך נקראים אנו מידי שנה לממש את הכוחות הנעלים שספגנו בימי תשרי וליישמם בימי מרחשוון נטולי המועדים, שבים אנו אל מעשה אבותינו ומשתדלים לקדש את ימי החולין.
כך לימדנו מרן הרב בשמונה קבצים,קובץ ד' קכז.
"ההופעה שבאה לאדם, לחוש על ידה את היצירה, לא כדבר שכבר נגמר ונעשה, אלא כדבר שהוא תמיד מתהווה, מתעלה, מתפתח ומתרומם. זו היא שמעלה אותו מתחת השמש למעלה מן השמש, ממקום שאין כל חדש למקום שאין כל ישן, שהכל מתחדש, ששמחת שמים וארץ הווה בו, כיום שנבראו בו".
"אשר ברא אלוקים לעשות". ריבונו של עולם לא שמנו כאן, לא העניק לנו חיים בימים הנוראים כדי שנשקוט על שמרנו אלא כדי שנצטרף אליו במעשה הבריאה, נשתמש בצלם האלוקים אשר בקרבנו בכדי להשתתף באופן פעיל ביצירה, ונדחוף גם אנו, כל אחד על פי כוחו והכשרתו, את העולם אל תיקונו והתעלותו.
זו הייתה גדולתו של יעקב אבינו, שמש העולם, בצאתו אל חרן להקים דווקא בה את יסודות ביתו, לא להירתע מיישוב שהוא חרונו של מקום, ולפתח גם בו את עולם היצירה, להפוך גם בו מר למתוק וחושך לאור. אל היצירה הזו אנו קרואים באלו הימים. לאמץ כוח ולרומם מכוחם של ימי תשרי גם את ימי חשוון. לא לנוח ולא לשקוט אלא להמשיך להתעלות, להתפתח ולהתרומם על שלבי הסולם, לדעת כי למעשנו וליצירתנו נברא העולם ולשמם של ימי העשיה בחשוון זכינו גם בימי ההתעלות של תשרי.
בדרך זו צעד יעקב עד שגילה ש"רחל בתו באה עם הצאן". רחל יפת התואר ויפת המראה, עלמא דאתגליא במלוא זוהרו, נשלחה לעזר לו. פתח של אולם נפתח לקראתו, מבשר לנו הבטחה אלוקית שהבא להיטהר מסייעים בידו. עמה בא הצאן, היא האם המסורה, האחראית והדואגת באה תמיד עם הצאן, לא תעזבנו ביד זולתה. מקטנותה ואף אחר מותה, הצאן ורק הצאן הוא מרכז הוויתה, מרכז חייה, סוד שליחותה והתעלותה, ועל כן דווקא היא עיקרו של בית אשר נשלחה להקביל את פניו של יעקב, ולהזכיר לכולנו את תפקידנו – שליחותנו להמשיך ולהתעלות ולהעלות עמנו, דווקא בימים אלו, את צאנו של רבונו של עולם, וכלשונו של הרמח"ל (מסילת ישרים סוף פרק יט) :
"כי אין הקב"ה אוהב אלא למי שאוהב את ישראל וכל מה שאדם מגדיל אהבתו לישראל, גם הקב"ה מגדיל עליו, ואלה הם הרועים האמתים של ישראל שהקב"ה חפץ בהם הרבה, שמוסרים עצמם על צאנו, ודורשים ומשתדלים על שלומם וטובתם בכל הדרכים, ועומדים תמיד בפרץ להתפלל עליהם ולבטל הגזירות הקשות ולפתוח עליהם שערי הברכה, הא למה זה דומה לאב שאינו אוהב שום אדם יותר ממי שהוא רואה שאוהב את בניו אהבה נאמנת והוא דבר שהטבע יעיד עליו..."
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
