- משנה וגמרא
- גיטין
הנמוקי יוסף (שם) מיישב שאף לגבי גיטין ביטלו חכמים את הצורך בדרישה וחקירה כשם שביטלו לגבי הלוואות, משום שגם גיטין שכיחים. כלומר, מצאנו שתי הלכות שמטרתן לדאוג לכך שלא תינעל דלת בפני הלווין – ביטול הדרישה והחקירה וביטול הצורך בדיינים מומחים, ולגבי דיינים מומחים הגמרא בב"ק פח ע"ב ביארה שהחילוק הוא בין עניינים שכיחים ויש בהם חסרון כיס לבין עניינים שאינם שכיחים או שאין בהם חסרון כיס, ומכך לומד הנמוקי יוסף שיש לחלק כך גם לגבי דרישה וחקירה (התוס' הסתפקו בכך בסנהדרין ג ע"א ד"ה שלא). לכאורה הדימוי אינו עולה יפה שהרי בגיטין אין חסרון כיס, וצריך לומר שבגלל הצורך החיוני בהם יש להחשיבם כאותה רמת חיוניות של דבר שיש בו חסרון כיס 1 , או כדברי רבי טרפון ביבמות קכב ע"ב לגבי עדות אשה, שאין צורך בדרישה וחקירה בגלל שנפקא מינה גם לכתובה ולכן יש לדמות לדיני ממונות (וכן פסק השולחן ערוך אה"ע יז, כא).
מפשט הסוגיא אצלנו משמע שמעיקר הדין אין צורך כלל בכתיבת זמן, אולם לפי דברי הנמוקי יוסף צריך לבאר שהגמרא ידעה שחכמים ביטלו את הצורך בדרישה וחקירה בדיני ממונות והבינה שטעם הביטול ודאי שייך גם בגיטין, ועל בסיס זה שאלה מדוע בכל זאת תוקן לכתוב זמן. הואיל ומהתורה הגט פסול נותר להבין כיצד חז"ל הכשירוהו. הנמוקי יוסף מבאר שהתוקף של חז"ל להכשיר את הגט הוא מצד שכל המקדש על דעת חכמים הוא מקדש ואפקעינהו חכמים לקידושיו, כלומר, שכל המגרש בגט ללא זמן מופקעים קידושיו למפרע.
התומים (לד ס"ק ט, במילים "ועוד קשה") מקשה על דרך זו, מהו חשש הגמרא שמא יחפה על בת אחותו על ידי שיכתוב גט ללא זמן לאחר שזינתה ויטען שנכתב וניתן קודם שזינתה, הרי אם יכתוב גט ללא זמן ואפקעינהו חכמים לקידושיו נמצא שבאמת לא הייתה אשת איש בזמן שזינתה והוא מחפה עליה כדין (ואמנם לדברי ר"ת (תוד"ה ואפקעינהו בדף לג ע"א) לא קשה כי במקרה שמתכוון לחפות אכן לא הפקיעו חז"ל קידושיו כדי שלא יהיו בנות ישראל פרוצות בעריות, אך עכ"פ קשה לשיטת ר"י שם שאפילו בכך הפקיעו ואין בעיה אם מחפה כדין). בשיעורי רבי שמואל (ס"ק רצז) הקשה בכיוון הפוך, לדברי הנמוקי יוסף נמצא שאפילו בגט עם זמן הואיל ולא כותבים שעות ואינו בר הזמה אינו כשר מהתורה ומועיל רק מכח שחז"ל הפקיעו את הקידושין. אם כן, מדוע הגמרא אמרה שיש חשש שיחפה על בת אחותו בגט ללא זמן, הרי גם בגט עם זמן יצילה ממיתה על ידי הפקעת הקידושין. קושייתו ודאי הולכת לפי שיטת ר"ת שגם הפקעה אמיתית אינה ראויה משום שתגרום להרבות פריצות 2 .
בחידושי הגר"ח הלוי (עדות ג, ד) מיישב את שאלתנו – מדוע אין צורך ביכולת הזמה – באופן אחר וכותב שבכל השטרות המחילים חלויות כגון שטרי הקנאה ושטרי קידושין וגיטין חידשה התורה שנעשו כמי שנחקרה עדותם בבית דין. משמעות חידוש זה היא שאין צורך בגדרי עדות הרגילים, ולכן עדות זו מתקבלת אע"פ שאינה נאמרת בפני בית דין, ולכן גם ניתן לחתום על שטרות בלילה כפי שמצאנו במשנתנו שאם נכתב ונחתם בלילה כשר, למרות שלא מקבלים עדויות בלילה. ומטעם זה גם אין צורך בזמן וביכולת הזמה בשונה משאר עדויות. הגמרא בסנהדרין האומרת שרק לאחר שחכמים ביטלו דרישה וחקירה בממונות יש להכשיר שטרות מאוחרים, עוסקת בשטרי ראייה שהינם שטרי ראייה בלבד ולא החילו שום חלות, ובכך אכן זקוקים לגדרי עדות הרגילים, ולכן לולא תיקון חז"ל שביטלו את הצורך בדרישה וחקירה אכן היו שטרות מאוחרים ושטרות ללא זמן פסולים. על פי יסוד זה מסביר הגר"ח גם את הרמב"ם הכותב שמהתורה אין תוקף לשטרות משום שזוהי עדות בכתב ונאמר "מפיהם – ולא מפי כתבם", והקשה הרמב"ן כיצד יש תוקף לגיטין להחיל גירושין וכן להוות ראיה על גירושי האשה, ותירץ הגר"ח שכוונת הרמב"ם רק לשטרות שנועדו לראייה בלבד, אך בשטרות שנועדו להחיל חלויות כמו גיטין חידשה התורה שיש להם תוקף, ומתוך שיש להם תוקף להחיל יש להם גם תוקף של עדות וראייה.
השערי חיים (רבי חיים שמואלביץ, סימן מא) כותב באופן חלקי כדברי הגר"ח ועל פי זה מיישב את הנימוקי יוסף מקושיית התומים. הוא כותב שבשטרי חלות אין צורך בדרישה וחקירה עבור עצם החלות אך יש צורך אם משתמשים בהם עבור ראיה, כי לא עדיף עדות בשטר מעדות בדיבור. כוונת הנמוקי יוסף שכתב שמהתורה הגט בטל וחז"ל הכשירו והפקיעו את הקידושין היא רק לעניין הראיה, ולפי זה גט שניתן ללא זמן הוא כשר ומחיל מהתורה את הגירושין, ואם באמת גירשה על פי עדים כשרים אין שום בעיה, ואין צורך בהפקעה אלא למקרה חריג שאלו עדי שקר (ובגלל ביטול הדרישה והחקירה לא גילינו זאת) ובאמת לא גירשה.
הקצות (ל ס"ק ב) מביא את פסק השולחן ערוך (אה"ע יז, כא) שגם בגיטין וקידושין תיקנו שאין צורך בדרישה וחקירה, ופסק זה הוא כדברי הנמוקי יוסף שהובאו למעלה ולפיהם סוגייתנו מיושבת, אך הוא מוסיף שהאגודה (בתשובה סי' לג) ופוסקים נוספים חולקים ולדרכם חזרה הקושיא מהסוגיא. הקצות מיישבם על פי דברי הר"ן בחידושים (סנהדרין מ ע"א) שעדים האומרים שהיום אירע המעשה אינם זקוקים לדרישה וחקירה, ואם כן גם בשטרות הואיל ונעשו כמי שנחקרה עדותם ברגע החתימה, הריהם כמעידים שהמעשה אירע היום, ולכן אין צורך לכתוב בפירוש את היום בשטר ובגט, ואף שלאחר זמן איננו יודעים מתי נכתב הגט, מכל מקום ברגע שהשטר נעשה כמאן דנחקרה היה זה באותו היום של החתימה. ובסנהדרין אמרה הגמרא שבשטרות מאוחרים יש בעיה מצד שאינם ברי הזמה, משום שבשטר מאוחר מדובר, כהסבר רש"י שם, שנחתם שלא ביום בו אירע המעשה, ואם כן במקרה כזה אין זה כאילו נכתב ש"היום" אירע המעשה. ואכן לדרך זו אין להסביר כר"ן שם שביאר את המקרה של שטרות מאוחרים באופן אחר, שאכן חתמו ביום בו אירע המעשה אלא שכתבו תאריך מאוחר יותר, כי בשטר כזה סוף סוף חתמו ביום שנעשה המעשה וביום זה הם כנחקרים והריהם כאומרים שהיום נעשה המעשה, ואם כן יש להכשירו אף שכתבו בו תאריך אחר. ומעיר הקצות, שהנמוקי יוסף שכתב שאין צורך בזמן בגיטין (מצד יכולת הזמה) רק בגלל שחכמים ביטלו את הצורך בדרישה וחקירה, חלק על הר"ן וסבר שאף עדים המעידים שהמעשה אירע היום זקוקים לדרישה וחקירה.
הנתיבות (כח ס"ק ז) הלך בדרך אחרת ויישב שהעדים החתומים על הגט בכלל אינם מעידים ישירות על כך שהאשה התגרשה, שהרי הם חתמו עוד לפני שהבעל נתן לה את הגט, אלא הם מעידים רק על כך שרצון הבעל לגרשה. כיוון שכך עדות זו אינה נחשבת עדות על גוף הדבר שבערווה ולכן אינה זקוקה לגדרי העדות הרגילים, וכמו שמצאנו בדברי הרמב"ם שסוקלים על החזקות, משום שהחזקה אינה מוכיחה את עצם המעשה עליו צריך להרוג את הנאשם אלא על עובדות מקדימות שבגללם המעשה שנעשה בסוף מחייב מיתה. לכן ניתן להרוג אדם שהיכה אביו, למרות שאין לנו עדות ברורה על כך שהוא אביו אלא מסתמכים בכך על החזקה שהוא אביו. הנתיבות מדמה זאת לעדות על איסורים שבמקרה שאיתחזק איסורא עד אחד אינו נאמן ואנו מצריכים שני עדים אך עדיין לא מצריכים שיעידו בפני בית דין (הקצות חולק על כך ומזקיק עדות בבית דין), וכך כאן הואיל ואין זו עדות על גוף הדבר שבערווה הרי זו כעדות באיסורים, אמנם בגלל שאין זה לגמרי "גילוי מילתא" בלבד איננו מסתפקים בעד אחד, אלא מצריכים שניים אך לא מצריכים ככל גדרי עדות שתהא זו עדות שניתן להזימה.
^ 1.ר' אביאם מנדל הקשה מה טעם התקנה כאן. בהלוואה תיקנו משום שהמלווה יחשוש להלוות שמא עדיו ייכשלו בחקירה ויפסיד כספו אך ממה יש לחשוש בגיטין, וכי יימנע מלגרש שמא ייכשלו עדיו?! ר' איתן יקיר תירץ שהחשש הוא שמא ייכשלו העדים בחקירה ונפסול את הגט וכך ירבו ממזרים בישראל (במקרה שבינתיים נישאה לאחר).
^ 2.ר' שילה שטינמץ ור' ידידיה כץ תירצו שרבנו תם אכן סובר שלא מפקיעים במקרה שמטרתו להציל מזנות, ולכן מובן למה הגמרא הקשתה רק על גט ללא זמן. אולי רבנו שמואל התקשה בכל זאת משום שסבר שדברי ר"ת מתאימים לתקנות מקומיות כגון המבטל את שליחו, ששם אם עשה זאת לצורך הצלה מזנות לא תיקנו להפקיע, אולם אם באמת כל הגיטין פועלים על ידי הפקעת קידושין משום שבכולם אין שעות, מסתבר שלא חילקו בין מתכוון להציל ללא ותמיד הקידושין מופקעים.
למה ללמוד גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
חידוש כוחות העולם
מתנות בחינם
איך לקשור את הסכך?
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
ראיית המבט השלם
הלכות יום טוב שחל במוצאי שבת
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
לאן שבים ולמה מתוודים?
