ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. חלום חלמתי
יש חלום – בו רק דבור ולא מראה,
ויש, שבו אין דיבור, אלא רק מראה.
ויש שלישי – דיבור בו וגם מראה.
הראשון – בפרשתנו ולא בראשונה,
השני – בסיפורי בן הזקונים – שישה,
והשלישי – פעמיים בפרשה
לראשונה, ואולי גם לאחרונה.
ב. אבנים טובות
אבנים רבות מאוד בפרשתנו הן,
וארבע פעמים נוטלן ומסיען אב זקן.
(האבנים רק שלוש, אך הסעתן - ארבע פעמים),
ובמצוותו, בפעם אחרת, ניטלות עוד אבנים.
התדע בכל פעם מהי המטרה,
והיכן כל אבן נזכרה?
ועוד, היכן קודם לזו הסדרה,
אבן נוספת כבר הוזכרה?
ג. ראובן הבכור ויוסף הצעיר,
ביניהם - בחרן - עוד עשרה נולדים.
בין הבכור לצעיר - מהו הפרש השנים,
וכמה שנים לרחל לא היו ילדים?
ועוד, האם תוכלו לברר,
בן כמה הצעיר בעלייתו לארץ ישראל?
ד. שא עיניים!
נאמר לנושא רגליים,
שבעקבות זאת, את בניו ונשיו
נשא על גמליו.
ה. מפגש בבאר
בבאר נפגשה נערה עלמה
עם משנה עתידה ומקומה.
לראשונה – בחיי שרה,
ובשניה – אצלנו בסדרה.
בראשונה - לעת צאת השואבות – עת ערב,
ובשניה – בעוד היום גדול – עת מרעה בעשב.
גמלי האורח מושקים בראשונה,
וצאן המארחים – בשניה.
בתום ההשקיה – שיחה ראשונה,
שבעקבותיה הנערה רצה לביתה.
הסיפור בבית על פרטי הפגישה,
גורמת שוב לריצה של בן משפחתה.
וזה (הזהה בשני המקרים)
מקדם אורחו בחיבוקים,
שסופם שידוכים וקשרי נישואים.
ולסיום – הנערה השניה -
בת אחיה של הראשונה.
נסו להסביר את כל הפרטים,
ולמצוא סיפור שלישי עם שינויים מעטים.
ו. אכילות שונות:
מי בפרשתנו מתפלל לאכילת לחם,
ומי מכבד את אחיו באכילת לחם?
מי נאכל ע"י קרח בלילה וחמה ביום,
ומי אוכל ממון במקום מזון?
ז. ארבע נשיקות מוזכרות בפרשה:
הראשונה עם בכיה,
השניה בחיבוק מלווה.
השלישית – רק משאלה,
הרביעית – התגשמותה.
ח. מצא בפרשה:
גלילה ולא של התורה,
תקיעה ולא בראש השנה.
פגיעה ולא במטרה,
שער בלא רשת,
רכות והן בוכיות.
בנין מילדים, ולא מאבנים.
ט. אלו חמישה שבטים נחבאים
מאחרי הרמזים הבאים:
מזל טוב.
חלק טוב.
הפצרה והתעקשות.
שבח והתנשאות.
שופט ומאסף.
י. א- שתי מילים שוות בכתיבתן ובניקודן.
שם מקום – בראשונה,
ומקל פלאים – באחרונה.
ב- שתי מילים כתיבתן שווה
וניקודן מעט נשתנה
מקום הברית – הראשונה
סמל הברית – השניה
י"א. טענת עשרת מונים בסדרה
פעמים חוזרת ונזכרה.
תשובות
א. חלומות עם דיבור- דבר ה' לאבימלך בחלום (כ', ג'), דבר ה' ללבן בחלום שלא ידבר עם יעקב מטוב עד רע.
חלומות עם מראה בלבד- חלומות יוסף על האלומות והכוכבים, חלומות שר המשקים ושר האופים וחלומות פרעה על הפרות והשיבולים.
חלומות עם דיבור ומראה- חלום הסולם וההבטחה וחלום העתודים העולים על הצאן והציווי לשוב לארץ ישראל.
ב. 'ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו... וישכם יעקב בבוקר ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם אותה מצבה', 'ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר', 'ויקח יעקב אבן וירימה מצבה'. 'ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל'. 'וזהב הארץ ההיא טוב שם הבדולח ואבן השוהם' (ב', י"ב).
ג. יעקב נשא את לאה ורחל (רחל נישאה שבוע לאחר לאה) לאחר שבע שנים מבואו לחרן, אח"כ עבד עוד שבע שנים ובשנים אלו נולדו שנים עשר ילדים (אחד עשר השבטים ודינה). לאחר לידת יוסף יעקב נשאר לעבוד בשכר עוד שש שנים. בסך הכל היה יעקב בבית לבן עשרים שנה - 'זה עשרים שנה אנכי עמך'. נמצא שההפרש בין ראובן ליוסף הוא כשש שנים, רחל היתה עקרה שבע שנים, ויוסף עלה לארץ בגיל שש.
ד. 'ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתודים העולים על הצאן עקודים נקודים וברודים', 'וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם', 'ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים'.
ה. פגישת אליעזר ורבקה ופגישת יעקב ורחל בבאר. פגישת משה ובנות יתרו בבאר (שמות ב').
ו. 'וידר יעקב נדר לאמר... ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש', 'ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכול לחם', 'הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה', 'הלא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו'.
ז. 'וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך', 'ויהי כשמוע לבן את שמע יעקב בן אחותו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו' , 'ולא נטשתני לנשק לבני ולבנותי', 'וישכם לבן בבוקר וינשק לבניו ולבנותיו'.
ח. 'ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר', 'ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אהלו בהר הגלעד', 'ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש', 'אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמיים', 'ועיני לאה רכות' וברש"י, 'ותאמר הנה אמתי בלהה... ותלד על ברכי ואיבנה גם אנכי ממנה'.
ט. 'ותאמר לאה בא גד' וברש"י- בא מזל טוב. 'זבדני אלוקים אותי זבד טוב' ובאונקלוס- 'יהב ה' יתה לי חלק טב (תרגום- נתן ה' אותו לי חלק טוב). 'נפתולי אלוקים נפתלתי עם אחותי' וברש"י- לשון עקש ופתלתול, נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום. 'באושרי כי אשרוני בנות' ובאונקלוס- תושבחתא הוות לי ארי בכן ישבחונני נשיא (תרגום- תשבחות היו לי כי עתה ישבחוני הנשים). 'ותאמר אסף אלוקים את חרפתי'.
י. 'ואולם לוז שם העיר לראשונה' 'ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון'. 'וידבק אותו בהר הגלעד' 'ויעקב קרא לו גלעד'.
י"א. 'ואביכן התל בי והחליף את משכורתי עשרת מונים' 'ותחלף את משכורתי עשרת מונים'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








