ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
כאשר התקרב חג הסוכות הגיעה לדמשק שמועה כי רבי גדליה חיון נפטר, וכי חתנו, רבי שלום שרעבי, הרש"ש, ירש את מקומו בהנהגת הישיבה. עוד נודע כי החתן אינו נופל בגדולתו ובחוכמתו מחותנו הגדול ואף עולה עליו. לפיכך החליט שאול פרחי לא לשנות ממנהגו ולעלות לירושלים בחג כדי להתוודע ליורש. הוא קיווה להיקשר עמו בקשר של אהבה ורעות כפי שהיה עם רבי גדליה חיון זצ"ל.
בתום חג שמיני עצרת עמד פרחי בתור עם יתר האורחים כדי לקבל את ברכתו של הרב המקובל. לאחר זמן לא מועט נפתחה הדלת והשמש סימן לגביר כי הגיע תורו להיכנס אל הקודש.
פרחי נכנס פנימה בהתרגשות ועיניו נתקלו בעיני הרש"ש היוקדות. לפתע אחזה בו רעדה. הוא נזכר כי פני הרב מוכרות לו היטב, אך לא זכר היכן ומתי ראהו. הוא הושיט את ידו לקבל את ברכת הרב ואז עלה בזיכרונו כי רבי שלום שרעבי אינו אלא המשרת שלום העגלון, שאותו העסיק לפני כמה שנים בדמשק!
הוא לא הצליח להבין איך משרת פשוט ותמים למראה בדמשק הפך בתוך כמה שנים לראש ישיבת המקובלים החשובה בארץ ישראל. הוא נזכר כי הנער שהה רבות במחיצת המקובלים בישיבה שניהל בדמשק, אבל היה בטוח שאינו מבין דבר מדבריהם. תמיד היה עסוק לשרתם, לסדר את השולחנות בבית המדרש, להחזיר את ספריהם למקומם ולהגיש להם משקה חם. לעיתים ראה כי הנער שלום מחזיק בידו ספר תהילים פתוח בעת שהחכמים למדו את לימודם העמוק, אך לא מעבר לכך. כעת הבין כי הנער היטיב להסתיר את עצמו.
ואז נזכר בזעזוע באירוע שבו נזקק לנסוע לכפר רחוק והורה למשרת שלום להכין את הסוסים לדרך הארוכה. הנער עשה כמצוותו והחל להנהיג את הסוסים. באמצע הדרך היה נראה כי הנער מרחף במחשבתו והוגה בדבר מה. הוא הרפה מאחיזתו בסוסים, והם החלו לדהור במהירות ויצאו ממסלולם. הוא צעק על הנער שישתלט על הסוסים הסוררים, ואז התעשת הנער ובתנופה אחת הצליח לרסן את הסוסים ולעוצרם. פרחי פתח את דלת המרכבה וניגש בזעם אל המשרת, הניף את ידו וסטר על לחיו. המשרת שלום לא הגיב על הכאתו והמשיך להנהיג את הסוסים כאילו לא אירע דבר.
כעת עמד מול רבי שלום שרעבי ולא ידע מה לחשוב ומה לעשות. חולשה תקפה אותו והוא נפל לרגלי הרש"ש וצעק: "רבי ומורי הקדוש. איך אוכל לכפר על עווני הנורא?!"
הרש"ש רכן לעבר פרחי והושיט את ידו כדי להקים את הגביר.
"מה פתאום נבהלת מפניי?!", שאל בדאגה, "מדוע אתה נסער כל כך?!"
פרחי עמד בקושי מול הרב והחל לייבב: "רבי קדוש... לא ידעתי את גדולתו, לא ידעתי את כבודו... השתמשתי בו בביזיון ובחרפה... ואם לא די בכך - העזתי להרים את ידי על פניו הקדושות של איש אלוקים...", הליט את פניו בכף ידו ומירר בבכי.
הרש"ש חייך לעבר הגביר, טפח על שכמו בחיבה ואמר: "אמנם אסור היה לך להרים יד על משרתך הנער השוגה במחשבותיו, וגם לא ידעת עליי מאומה באותם ימים, מה שמפחית מאשמתך. ועל כל פנים, חייב אני תודה לכבודו על שהעסיק אותי בביתו, למרות שלא הייתי בקי במלאכתי היטב. חס ושלום שאטור לך טינה. מעולם לא הקפדתי עליך".
דברי הרש"ש חדרו ללבו של פרחי ועודדו את רוחו. לאחר שיצא ממחיצתו של הרב קיבל על עצמו ככפרת עוונות לתמוך ביתר שאת בישיבת בית אל הקדושה. ברבות הימים הפך פרחי לגדול תומכיה של ישיבת המקובלים הירושלמית, וכך נהגו בניו אחריו.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
