ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
"צר לי, אבל אנחנו מרימים ידיים", אמר הרופא הבכיר לירון.
ירון היה נואש לגמרי ולא היה לו למי לפנות. ואז, מבלי להבין מה הוא עושה, נשא את עיניו לעבר השמיים ואמר: "תשמע לי, אתה שם למעלה. אם אתה נותן לבת שלי לחיות, אני מבטיח לך שאצום ביום הכיפורים הבא ובכל ימי הכיפורים בימי חיי!"
פנייתו של ירון הייתה בחודש אלול, כחודש לפני יום כיפור. זה היה קורבן גדול מצדו. הוא היה אז רחוק לגמרי מקיום תורה ומצוות, ולא רק שהיה רחוק, אלא היה ממש בכיוון ההפוך. במקום לצום ביום הכיפורים עשה בביתו חפלה גדולה, עם בשרים על האש ומיני מטעמים וגלידות טעימות לקינוח, וראה עם חבריו סרטי וידיאו.
כעבור כמה ימים הגיעה למחלקת הילדים משלחת של רופאים מאירופה ונכנסה לחדרה של הבת החולה. הרופאים עמדו ליד מיטתה ודיברו בשפתם הזרה מבלי שירון הבין אף מילה.
לאחר שהלכו שאל ירון את האחות: "על מה הרופאים דיברו ביניהם?"
"הם דיברו על כך שיש להם תרופה חדישה שעשויה להציל את בתך", ענתה האחות.
"נו, הלוואי...", אמר ירון בתקווה.
"אנחנו נזמין מהם את התרופה לבתך ונקווה לטוב", היא אמרה.
ואכן כך היה. הילדה קיבלה מדי יום את התרופה החדישה וסימני שיפור קלים החלו לצוץ.
יום אחד באה האחות עם בקבוק תינוקות בידה ואמרה לאב: "בוא ניתן לתינוקת לאכול".
"אבל היא לא שתתה אף פעם!", תמה ירון.
האחות הניחה את הבקבוק על פיה של התינוקת, ולתדהמת ירון היא ינקה ממנו בשקיקה.
לאחר זמן מה החליף ירון את הטיטול של התינוקת, ואז יצא למסדרון המחלקה, הניף את הטיטול המשומש והחל לצעוק לעבר דלפק האחיות: "אחות, הילדה עשתה צואה! אחות, היא עשתה צואה! בואי תראי...".
אנשי הצוות והחולים שהיו במסדרון היו בטוחים שהוא יצא מדעתו.
כעבור ימים ספורים בא הפרופסור, מנהל המחלקה, ואמר לירון: "יש לי בשורה טובה בשבילכם. בתכם בריאה לחלוטין כעת, ומחר היא משתחררת".
מועד השחרור היה בערב יום כיפור, בשעת צהריים. ירון נזכר בהבטחתו לבורא עולם,0 והבין בדיוק מה עליו לעשות.
כאשר הגיע עם הבת לביתם, שרונה אמרה: "יופי שחזרתם עכשיו. היום בערב תהיה לנו סיבה נוספת לחפלה המסורתית שלנו. בוא נזדרז להכין כל מה שצריך לפני שיגיעו כל החבר'ה. אתה תקנה בשר ואני אכין את הסלטים..."
"לא! לא! לא!", קרא ירון, "הבטחתי לו לצום".
"למי הבטחת לצום?", תמהה שרונה.
"הבטחתי לאלוקים..."
"תגיד לי. נפלת על הראש?!", זעקה, "ממתי אנחנו צמים ביום כיפור?!"
אז סיפר לה ירון איך פנה לריבונו של עולם לפני כחודש והבטיח לו שאם בתם תתרפא יצום ביום כיפור, וכל זה היה לפני שהגיעה התרופה החדישה. "וכעת אני חייב לקיים את הבטחתי", סיים.
שרונה שמעה ובלי היסוס אמרה: "אם ככה, אני מצטרפת אליך וצמה!"
שקעה השמש ונכנס יום כיפור. אחרי שעה קלה נכנס אחד הידידים הקרובים כשהוא מחזיק שקיות של פיצוחים בידו האחת וקופסת גלידה ענקית בשנייה. הוא הביט בשולחן שבסלון והתפלא: "איפה כל הכיבוד והשתייה ואיפה הריח של המנגל? מה קורה פה?"
ירון הסביר לו שהשנה הם החליטו לצום וסיפר את סיפורו.
"אם ככה, גם אני אצום איתכם!", הכריז הידיד והציע להכניס את הגלידה למקפיא כדי שתישאר למוצאי הצום.
ירון ושרונה צמו לראשונה בחייהם באותו יום כיפור. כך החלו לעלות על מסלול היהדות, וכיום הם שומרי תורה ומצוות.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
