ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- שלג
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
סופת השלג הגדולה פקדה אותנו בימים חמישי, שישי ושבת. נותקנו מחשמל. עמודי החשמל שעולים ליישוב נפלו. השלג נערם בגובה של מטר בממוצע. הכביש העולה ליישוב היה חסום.
לפני כניסת השבת ובמשך השבת התעוררו מספר שאלות.
מכיוון שהפלטות החשמליות לא עבדו, האפשרות היחידה לחמם את מאכלי השבת הייתה על אש הגז. השאלה הייתה באיזה אופן הדבר מותר. היה צריך לחזור ולשנן שמותר להניח לפני כניסת השבת מאכל המבושל כל צורכו על אש גלויה, שהואיל והוא מבושל כל צורכו, אין חשש שיבואו להגביר את האש. אבל בשבת עצמה אסור להניח מאכל על אש גלויה אף שהוא מבושל כל צורכו, מפני שפעולה זו נראית כבישול. כדי להתיר הנחה או החזרה של מאכל שמבושל כל צרכו על האש בשבת, צריך לכסות את האש בטס מתכת או בנייר כסף.
טלטול פנס
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
401 - מעמד האישה בעלייה
402 - שו"ת מראש ההר המושלג
403 - עליית מעמד האישה בהלכה
טען עוד
שאלות של פיקוח נפש
בזמנים כאלה רבנים עלולים להיות נשאלים שאלות רבות הכרוכות בפיקוח נפש. אבל ברוך ה', אותי כמעט לא שואלים. בעת שאני מלמד את הלכות פיקוח נפש בשבת, עומדים לנגד עיניי דברי חכמים בתלמוד הירושלמי "הזריז משובח, והנשאל מגונה, והשואל הרי זה שופך דמים" (יומא ח, ה). ולכאורה קשה, למה הרב שנשאל מגונה? והתשובה, כי היה צריך ללמד את תלמידיו שבעת סכנה אין משתהים בשאלות, אלא מזדרזים להציל. וכך נוהגים אנשי הציבור המסורים שלנו.
אמנם לפני כניסת השבת, ובדרשה הקצרה בליל שבת בבית הכנסת החשוך, אמרתי שמותר לפעול בשבת להחזרת החשמל ולפילוס הכביש העולה ליישוב, מפני שגרים ביישוב שלנו מאה תינוקות מתחת לגיל שנה, ועוד ארבע מאות פעוטות בגיל המעונות והגנים. אמנם השתדלו להעביר משפחות שסבלו במיוחד מהקור לבתים ולמועדון שהיה בהם חימום מסוים. כמו כן עברו מבית לבית, והדריכו את האמהות להחזיק את התינוקות קרוב לגוף, כדי שלא יקפאו. אבל עדיין משפחות רבות נותרו בלא חימום. וגם המצב הכללי היה של פיקוח נפש, שכן בתנאים של סופה וקור, כשתשעים אחוז ממערכות החימום לא פועלות, והשלג נערם בגובה של מטר, ועצים נשברים, ויש חשש שגם גגות יקרסו, כפי שקרה בשני בתים - יישוב של קרוב לאלפיים נפשות צריך כביש גישה פתוח למקרה חירום.
זו הייתה הזדמנות נפלאה להיווכח בטוב הלב של רבים כל כך מבני היישוב, שהיו מוכנים לצאת באמצע הסופה כדי לסייע ולעזור זה לזה. במיוחד בלטו אנשי המקצוע בתחום החשמל והבניין, שבידיהם הטובות פתרו בעיות.
בפועל, רק לקראת צאת השבת הצליחו לפלס דרך לרכב גדול שהעלה ליישוב גנרטור ענק, אשר התחיל לספק חשמל לחלק מהבתים. ורבות מהמשפחות התקבצו אליהם, ארבע משפחות בבית אחד.
קבלן אחד שאל בשבת: יש לו גנרטור שמספק חשמל לארבעה בתים, האם יוכל למלא אותו בסולר במשך השבת? השבתי שבלא צורך מיוחד אסור, ואמר שלאחת המשפחות יש תינוק בן שלושה שבועות. אם כן - מותר, השבתי.
התפילות והשיעורים
הואיל ובית הכנסת היה חשוך בלא יכולת להיעזר בסידורים, התפללנו בנוסח קרליבך וספרדי מרוקאי, כך שכמעט כל התפילות נאמרו יחד בשירה. והוריתי לחזן לומר את תפילת הלחש בקול (הייתה סמוך לו נורת לד קטנה), כדי שכולם יוכלו לומר עמו את התפילה.
היו שרצו מאוד לקיים את השיעור הקבוע בליל שבת, אבל מתוך חשש שאולי יהיו אנשים שייפצעו בדרך החשוכה והמושלגת, הוחלט לבטל את השיעור. אבל מכיוון שרבים מקפידים מאוד ללמוד לפחות שש שעות בשבת, המלצתי לקיים את הלימוד בחיק המשפחה, לאור נרות. בשביל רבים זה היה לימוד מיוחד שמן הסתם יותיר את רישומו על הילדים לכל החיים.
התפילות והשיעורים של יום השבת התקיימו כרגיל בבית הכנסת, אמנם בלי תאורה וחימום. למרבה ההפתעה, רבים מאוד הגיעו לתפילות ולשיעורים. היו אפילו שהסירו בתפילה את המעיל ונותרו עם חליפה ועניבה לכבוד השבת, כאשר הרגליים במגפיים.
בדרשה לקראת צאת השבת, שעסקה בפרשת ויחי ובצוואתם של יעקב אבינו, יוסף הצדיק ודוד המלך, הזהרתי את השומעים שגם לאחר שהסערה תחלוף ויפלסו את הדרך, צריך שלא להיחפז ולנסוע בכבישים חלקים. אכן רק ביום ראשון בצהריים גמרו לפלס את הכביש הראשי, באופן שכל רכב פרטי שהצליח להיחלץ מערימת השלג שעליו ולחצוב לו דרך בשלג עד לשער היישוב, יכול היה לנסוע החוצה.
מעמד האישה
נחזור לנושא שעסקנו בו בשבועות הקודמים - עליית מעמד האישה. למדנו שכך הוא סדר העולם, שבתחילה כוחו של האיש מתגלה יותר, שהוא פורץ את הדרך, מבסס את העקרונות, ואחר כך הצד הפנימי יותר של האישה מתגלה, כשהיא מרחיבה ומעמיקה על העקרונות הראשונים. וככל שהזמן עובר כך מתברר יותר ערכה של האישה ומעמדה עולה, עד למעלה מבעלה. כך הדבר במסגרת הפרטית של כל משפחה, וכך בתהליך ההיסטורי, כשבעולם הזה מעמד האיש גבוה יותר, לעתיד לבוא שוויון, ולעולם הבא מעמד האישה גבוה יותר.
העונשים בעקבות חטא אדם הראשון פגעו במעמד האישה
כאן המקום להוסיף, שמעבר לכך שעל פי סדר בריאת האדם בשלב הראשון מעמדו של האיש גבוה יותר, בעקבות חטא אדם הראשון, שבו התפתתה חוה לאכול מעץ הדעת ונתנה גם לאישה עמה ויאכל, התרחשה נפילה נוספת במעמד האישה. כמו שנאמר: "אל האישה אמר: הרבה ארבה עיצבונך והרונך, בעצב תלדי בנים, ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך. ולאדם אמר: ... ארורה האדמה בעבורך, בעיצבון תאכלנה כל ימי חייך. וקוץ ודרדר תצמיח לך... בזעת אפך תאכל לחם עד שובך אל האדמה..."(בראשית ג, טז-יט).
שלושה עונשים עיקריים נגזרו עליהם בעקבות החטא, ושלושתם פגעו יותר באישה. הראשון - תהליך ההיריון, הלידה וגידול התינוקות נעשה כרוך בסבל ובייסורים, החליש את כוחה של האישה והצריך אותה להישאר צמודה לבית, תוך שהיא תלויה בבעלה שיספק לה מזון, מחסה והגנה. השני, לאחר גירושם מגן עדן, השגת המזון נעשתה קשה ותלויה בכוח הפיזי, שבו יתרונו של האיש בולט. גם הצורך לבנות בית שיגן מפני הגשם והקור, והצורך להתגונן מפני אויב וחיות טרף, הגביר את תלותה של האישה בבעלה. השלישי, נגזרה עליהם מיתה, ודווקא בעת הלידה, בשלב שבו האישה זוכה להוליד חיים חדשים לעולם, סכנתה גברה. כעשרים אחוזים מהנשים מתו בלידתן, וכל שנותר אז ליולדת הוא לייחל שבעלה ימשיך לדאוג לילדיה.
התיקון שבעונשים
העונשים הללו, עם כל הסבל שבהם, מביאים את האדם אל תיקונו השלם. בעקבות החטא התברר שהתכונה הנשית, שמשלבת ומערבת בשיקוליה את כל התחומים, עלולה להוביל לידי חטא. שכן באופן זה, הרגשות ובכללם היצרים הרעים מתערבים במחשבה ומשבשים את שיקול הדעת. והדרך לתיקון צריכה להיעשות על ידי הפרדה בין השכל לרגש, תוך הפחתה במעמדם של הרגשות, כדי שהשכל יוכל לשקול כל עניין בפני עצמו, ולשלוט על הרגש והיצר.
אמנם יש בכך חסרון, שכן במצב השלם כל הכוחות צריכים לבוא לידי ביטוי בהרמוניה מלאה, אבל כדי לבסס את עקרונות הצדק והמוסר, מוכרחים להשליט תחילה את השכל על הרגש והיצר. האיש מטבעו נוטה יותר אל השכל ואל יכולת ההפרדה בין התחומים, שזו התכונה הנדרשת כדי לנצח במלחמת היצר, ולכן האיש נצטווה ללמוד תורה ולעסוק בתפקידי ההנהגה. וככל שהעולם יתוקן, והתורה תאיר את דרכו, יהיה פחות חשש שהרגש הטבעי יתפרץ באופן מוטעה והרסני, וממילא המעצורים על גילויו יוסרו. הטוב שבתכונה הנשית המשלבת את כל התחומים יחד יבוא לידי ביטוי, ומעמד האישה ילך ויעלה.
תהליך התיקון המוסרי מקביל להתפתחות הטכנולוגיה
תהליך התיקון המוסרי מתרחש במקביל לפיתוח המדע, הטכנולוגיה והכלכלה, שאפשרו לאדם להוציא את לחמו בפחות עמל, וגאלו את האדם מייסורי עונשו ואת האישה מתלותה הנואשת בבעלה. תהליך זה נמשך בהדרגה אלפי שנים, ובדורות האחרונים התעצם מאוד על ידי יצירת אפשרות להתפרנס בעזרת הכישרון בלא צורך בכוח פיזי. גם התפתחות מדע הרפואה הפחיתה מאוד את סכנות הלידה, ותרמה לעלייה במעמד האישה.
תהליך העלייה במעמד האישה מתבטא גם בהלכה - באיסור נשיאת שתי נשים ובאיסור גירושי אישה בעל כורחה. שינויים אלו התרחשו זמן רב לפני העלייה במעמד האישה מבחינה כלכלית, שהתרחשה במאה השנים האחרונות. שינויים אלו מבטאים באופן עמוק את התהליך ההיסטורי של תיקון העולם, על ידי גילוי מעלת האישה והעלייה במעמדה, ועל כך בעז"ה בפעם הבאה.
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
