ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- סגולת ומעלת עם ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
קיום העולם דורש שלשה דברים, האמת, הדין והשלום. הקשר בין ישראל שהם האמת כמו שנאמר, תיתן אמת ליעקב, והדין שהם שבט לוי, והכהונה שהם השלום הכרחי, שבכך הם משלימים בין איש ואחיו ובין ישראל לאביהם שבשמים. לכן נצטוו ישראל לתת מגידולי אדמתם לכוהנים (את התרומה) וללווים (את מעשר ראשון). ואף הלווים בעצמם חייבים ליתן ממעשרם עשירית לכהן. נתינה זו מקרבת ומאחדת את כל ישראל למהות אחת.
כפי שביארנו כמה פעמים, רק בארץ ישראל מגיעים ישראל למעמדם האמיתי, ולכן רק גידולי הארץ חייבים בתרומות ומעשרות. הר"ן בדרשותיו (דרשה ב) מבאר הנאמר על שמואל הנביא, ותשובתו הרמתה כי שם ביתו ופירשו בגמרא מסכת ברכות (י, ב) בכל מקום שהיה הולך ביתו עמו. שלא רצה ליהנות מנכסי אחרים. לקיים מה שנאמר, ושונא מתנות יחיה. ולכאורה הדברים סותרים פסוק מפורש שנאמר על שאול ונערו כאשר הלכו לחפש את האתונות אשר לקיש אביו (שמואל א, ט, ז), ויאמר שאול אל נערו והנה נלך ומה נביא לאיש כי הלחם אזל מכלינו ותשורה אין להביא לאיש האלוקים מה אתנו ויוסף הנער לענות את שאול ויאמר הנה נמצא בידי רבע שקל כסף ונתתי לאיש האלוקים והגיד לנו את דרכנו. הרי מפורש כי כאשר שאל איש בדבר האלוקים מאת שמואל היה מביא לו תשורה? משיב הר"ן, כי אותה קבלה הייתה לצורך התקשרות האדם דורש האלוקים עם שמואל ועל ידי כך היה שמואל יכול לקבל נבואה עבורו, ע"כ. וכן לעתיד לבוא אנו מוצאים בדברי הנביאים כי אומות העולם יהיו העוזרים והעובדים עבור ישראל (עיין ישעיהו ס) אין זאת מדרך העבדות. אלא אומות העולם יכירו כי בלעדי עוזרם לישראל, להם עצמם לא תהיה תקומה, הקשר עם ישראל יחיה אותם וישפיע גם עליהם קדושה לפי כוחם. כעין תלות זו קיימת בין ישראל ושבט לוי בכללו.
לא כעין העולם הזה העולם הבא. לעולם הבא אין אחד משפיע על חבירו, אלא כל אחד בכוחות עצמו מגיע ומשיג לפי יכולתו והשגתו בעולם הזה. הוא אשר סיפרו לנו חז"ל (שמו"ר נב):
שהתפלל ר' שמעון בן חלפתא ערב יום טוב אחד במערה של טבריה על עניותו. ראה יד מושיטה לו מרגלית אחת. הביאה אל רבי. אמר לו, דבר יקר הוא. הילך שלשה דנרים ועשה כבוד היום. ולאחר יום טוב נכריז עליה ותטול דמיה כמה שתעשה. כששח לאשתו כל אותו המעשה שהתפלל לפני הקדוש ברוך הוא ונתן לו. אמרה לו, רוצה אתה שתהא חופתך בעולם הבא חסרה מרגלית משל חברך? לך והחזר המרגלית לבעליה. כששמע רבי שרשב"ח מצטער קרא לאשתו ואמר לה, כל הצער הזה את מצערת אותו צדיק? אמרה לו, אתה רוצה שתהא חופתו חסרה מרגלית לעתיד לבוא? אמר לה, ואם תהא חסרה אין מי שימלאנה? (כלומר, הוא ישתדל למלא החסרון בעולם הבא). אמרה לו, רבי כלום נזכה לראות פניך לעולם הבא, לא כל צדיק וצדיק יש לו מדור בפני עצמו? הודה לה. כיון ששמע ר"ש כן הלך והחזיר. בא מלאך ונטל המרגלית.
נמצא שלעולם הבא אין אחד משפיע על חבירו אלא הוא עומד בכוחות עצמו. וזהו ההבדל בין העולם הזה שהאדם פועל ועל ידי זה זוכה לעולם הבא, פה הצדיק משפיע על כל הסובבים אותו, תפלתו עוזרת ומשנה עולמות. לא כן לעתיד. אפשר לומר שזו היתה טענת קורח כי כל העדה כולם קדושים ומדוע תתנשאו על קהל ה'. כולם שמעו בסיני אנכי וכו'. כלומר כל עם ישראל נביאים ואין להם צורך במתווכים העומדים בינם ובין ה'. ואין תועלת בעזרתם של אחרים, כי כאשר ישראל בדרגה עליונה כל כך, כבר בעולם הזה נוהגת עמם מידת העולם הבא. וממילא כל אחד ואחד זוכה בהתאם לדרגתו ומעשיו ואינו מושפע ממשה ואהרן. לפיכך, כמסופר במדרש רבה: לקח מאתיים וחמישים מראשי בני ישראל הלבישם מעילי תכלת ועשה להם סעודה. כאשר באו בני אהרן ליטול חזה ושוק. אמר להם, מה שאמר משה אינו מהקדוש ברוך הוא.
כידוע מעיל תכלת הוא לבוש מלכות ככתוב במגילת אסתר (ח, טו), ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וגו'. אף כהן גדול לובש מעיל עליון תכלת. תכלת דומה לים, דומה לרקיע, דומה לכסא הכבוד. כאשר כולם לובשים מעיל תכלת כדוגמת כהן גדול הרי כולם מלכים, הם עומדים ברשות עצמן ואינם זקוקים לעזרת זולתם. ממילא גם אינם צריכים ליתן מתנות כהונה. הם אינם חסרים את השפעת הכוהנים, כי הם גדולים דיים כדי להיות קשורים להקדוש ברוך הוא ישירות. שהנה קרח ועדתו טענו כלפי משה ואהרן, כי כל העדה כולם קדשים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה' וביארו במדרש רבה (יח, ב),
קפץ קרח ואמר למשה, טלית שכולה תכלת מהו שתהא פטורה מהציצית. אמר לו, חייבת בציצית. אמר לו קרח, טלית שכולה תכלת אינה פוטרת עצמה, ארבעה חוטים (תכלת) פוטרות אותה? בית מלא ספרים מהו שיהא פטור מן המזוזה, אמר לו, חייב במזוזה. אמר לו, כל התורה כולה מאתים שבעים וחמש פרשיות אינה פוטרת את הבית, פרשה אחת שבמזוזה פוטרת את הבית? אמר לו, דברים אלו לא נצטוית עליהן ומלבך אתה בודן.
ויש להבין, מדוע תפס קרח שתי דוגמאות אלה דווקא, (עיין בספר תפארת ישראל למהר"ל מפראג (פרק כב) שהאריך בכך. ויש להוסיף נופך לדבריו). אלא, מצות התכלת מורה שישנה סגולה שכך נבראה, כי אין הבדל בין צבע תכלת לצבע ארגמן או תולעת שני ומה שהוכשרה תכלת למצווה יותר מצבע אחר אינה אלא מפני שכך יסד בורא עולם שבתכלת יקיימו מצווה זו ולא בצבע אחר. לעומת זאת, התורה כולה שיש בה מאתים שבעים וחמש פרשיות, כדי שאדם יקיימן, עליו לטרוח ולהפקיר את עצמו עד שיזכה לקרבת אלוקים בקיומן. ובאמת יש בעם ישראל שתי תכונות יסודיות. האחת, זו שהיא סגולה, מפני שבנו בחר הקדוש ברוך הוא מעצם היותנו בני אברהם יצחק ויעקב. אין זו בחירה התלויה ברצון הנבחר, אלא חלק מעצם הווייתנו שאנו קרובים לבורא ונקראים עמו. ותכונה שנייה שניתנה לנו התורה על כל מצוותיה, שעל ידי קיומן אנו מוציאים לפועל את החמדה הגנוזה בנו. קיום התורה ומצוותיה תלויה בבחירתו של האדם ובטרחתו להתקרב לאלוהיו. לפיכך טען קרח שממצות הציצית ומהתורה כולה אנו יכולים לראות כי כל אחד ואחד מישראל מלא ברכת ה' ויש לו את כל הכלים הדרושים להתקרב לבורא ואין צורך למנהיגותם של משה ואהרן כדי להוציא גדולה זו לפועל.
זה שאמר קרח, כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה'. כולם קדושים, זהו דבר אחד. והשני, ובתוכם ה'. לומר, כולם קדושים, שיש להם את קדושת הגוף מעצם בריאתם. ובתוכם ה', שהם מקיימים המצות, דבר שמביא את השראת השכינה בלבו של כל אחד ואחד. השיב לו משה רבנו, בקר ויֹדע ה' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו. יֹדע ה' את אשר לו, זה שמקיים המצות. ואת הקדוש, זה שיש לו סגולת הגוף שהוא מיוחד מעצם טבעו. והכוונה לאהרן הכהן שיש לו קדושת הגוף יותר משאר ישראל, ולפיכך הבדילו ה' לעמוד ולשרת בבית המקדש. והוסיף משה רבנו שתי הקרבות שנאמר, והקריב אליו, ואת אשר יבחר בו יקריב אליו, כי יש כאן שתי קרבות האחת קרבת ישראל ככלל, והכוללת שבט לוי. ולפיכך נאמר את אשר לו כנגד ישראל ואת הקדוש כנגד שבט לוי כולו. ועליהם נאמר והקריב שמשמעו לשון עבר, שהם כבר נבחרו. ועוד אמר משה ואת אשר יבחר יקריב אליו שזו הקרבה לעתיד, שהיא של אהרן ובניו שהובדלו לעבודת הקרבנות וזכו במתנות כהונה כמפורש בסוף הפרשה. וזו הקרבה מיוחדת לכוהנים שאין להרהר אחרי כהונתם.
-----------------------
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
