ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
מערכת היחסים של ר' דוד עם כל יצור חי היא מן המאלפות. רחמנותו של ר' דוד כלפי כל חי הגיעה עד כדי התמסרות אפילו לבעלי חיים, שנבעה מתוך הקשבה אמיתית לצרכיה של כל בריה ובריה. נראה כי מעבר להקשבה זו, שיסודה בפסוק "ורחמיו על כל מעשיו", יש בסיפור שלנו מסר עמוק עוד יותר.
זמן ההתרחשות של הסיפור שלנו הוא בערב שבת. ערב שבת מסמל עבור כל יהודי זמן של הכנות, התקדשות והיטהרות לקראת שבת המלכה. כולנו מכירים את היצר הרע הפוקד את בתינו דווקא בשעות אלו של תכונה לקראת השבת. דווקא בשעות אלו מתרחשים כל הקלקולים, ההפרעות והתקלות, המשבשים את מהלך ההכנות לקראת השבת. דווקא בשעה שאנו צועדים לקראת הקודש, באים עלינו כל המפריעים הגשמיים לעכב בעדנו את המהלך שבו אנו כה רוצים.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
11 - להסתכל פנימה באמת
12 - הסוס נגד השבת
13 - חינה של ירושלים
טען עוד
כאן בוחר הסוס לעמוד מלכת, כמו אומר לנו כי דרך זו, דרך של התקדשות והטהרות, אינה דרכו. בסופו של דבר הוא סוס, ומה לסוס בקדושת השבת? עולם החומר הוא מגושם ומחוספס, ומה לו ולקדושת השבת? הוא בוחר לעמוד מלכת, הוא חש תחושה של חוסר שותפות בכל התהליך של השבת. לפנינו התנגשות קלאסית בין עולם הרוח ומגמותיו לבין עולם החומר ומגמותיו.
מה עושים לעולם החומר, מה עושים לכל הנטיות החומריות כשהן מעכבות את התפתחותנו הרוחנית? הגישה שהעגלון בוחר בה היא להכות את הסוס. ההכאה היא הדרך היחידה שבה חושב העגלון שיוכל לתפעל את עולם החומר ולכפות אותו להשתתף במגמתו של עולם הרוח. כאילו בדרך של התנגשות חזיתית יוכל האדם להביא לידי השלמה של הנטיות החומריות עם עולם הרוח.
תירוץ מצוי בפיו של העגלון: החמה תשקע והשבת תיכנס, והשניים עלולים לחלל שבת. המציאות שנוצרת היא מציאות של התנגשות בין העולמות. השבת מעמידה את הדברים במצב של ברירה: להכות בעולם החומר או לוותר על הנטיות הרוחניות, המסומלות בחילול השבת.
ר' דוד אינו משלים עם המגמה הזו. הוא מסביר לעגלון כי הלחץ המופעל על השניים בגלל השמש הממהרת לשקוע הוא אכן לחץ שיש להתחשב בו. יש צורך לקחת בחשבון את הצרכים הרוחניים של האדם, ולא לוותר עליהם בשל מניעות חומריות.
ההבדל בין גישתו של ר' דוד לזו של העגלון היא הדרך שבה הם בוחרים להשלים בין הסוס לבין השבת. במקום להכות את הסוס, הוא מצווה על העגלון להתפייס עמו. היחס אל עולם החומר צריך להיות יחס של פיוס. עולם החומר אינו עומד בסתירה לעולם הרוח; הוא נועד לשרת אותו. הבעיה היא כשבני האדם מציירים את העולמות כסותרים וכמתנגשים זה עם זה.
אז אכן מתרחשת מלחמה, הסוס נעצר והשבת עלולה להתחלל. עולם הרוח עלול להיפגע. פיוס עם הסוס משמעו הבנה כי אכן ישנם צריכים גשמיים לכל אדם. יש צורך להיות מודע לצרכים אלו ולתת להם מקום בתוך עולם הרוח, תוך כדי רתימתם למרכבת השבת.
אם לא יתפייס האדם עם הסוס, עתיד הוא לעמוד לפני בית דין של מעלה ולהיתבע על-ידי הסוס לדין תורה. עולם החומר הינו יצירה של בורא עולם. תפקיד יש לו בכל מערך ההתכוננות לקראת הקדושה. תובע הוא את עלבונו, רוצה שישתמשו בו לקדושה. הוא רוצה להיות חלק מהתהליך. אדם המוציא את עולם החומר מתוך מעגל ההתייחסות המקודשת עתיד לתת על כך את הדין. ומה יענה כשיעמוד מול הסוס ולא ידע להשיב, מדוע לא רתם אותו למרכבת השבת?
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
