ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(לג: במשנה – לד: במשנה השנייה)
חלק א – סוג הערבה
זה המין היחיד שכתוב במפורש במה מדובר – "ערבי נחל". השאלה היא עד כמה זה בדווקא "ערבי נחל.
א. ערבה בהרים ובשדות
- ברייתא 1 – "ערבי נחל" שעלה שלה משוך כנחל,
וזה לא בא למעט ערבה של ההרים והשדות.
(אבל כן למעט צפצפה).
- בברייתא 2 – נחל זה דווקא נחל, אלא שיש לימוד לרבות את השאר - "ערבי".
[לימודים אחרים מהריבוי:
- אבא שאול – לומד מלשון הרבים שיש 2 מצוות בערבה – עם הלולב וסביב המזבח,
- רי"ש בעמוד ב – שצריך 2 ערבות].
ב. צפצפה – פסול,
- ברייתא – ערבי נחל – שעלה שלה משוך כנחל.
- בברייתא – כי אינה ערבי נחל (זה סוג שגדל בעיקר בהרים).
- יחזקאל – "קח על מים רבים, צפצפה שמו" – ה' רצה שיהיו כערבה, אך נהיו צפצפה. מכאן שהם כשני מינים שונים.
[איך מבדילים ביניהם? סימני זיהוי -
- קנה אדום (או עתיד להאדים) מול לבן.
- עלה משוך מול עגול.
- פה חלק מול משונן כמגל (וכש"כ כמסור פסול).
חשוב – זה רק סימני זיהוי, ולא סיבות לפסול, ולכן, חילפא גילא כשרה, כדלקמן.
ג. חילפא גילא – כשר, למרות שקצת משונן (כמגל, לא כמסור), כיון שזה ברור שזה סוג של ערבה.
והחידוש – אפילו שיש לו שם לוואי,
מקור – "ערבי נחל" (ערוך לנר – זה לא מהריבוי, אלא מהמשמעות שיש כמה סוגי ערבות).
[שינויי שמות לפני ואחרי החורבן:
- ערבא – חילפא (צפצפה).
- שופר – חצוצרא.
- פתורתא – פתורא.
- בי כסי – הובלילא.
- העיר בבל – בורסיף.
חלק ב – כמות ארבעת המינים
א. כמה מכל מין –
אתרוג – 1 (פרי עץ הדר)
לולב – 1 (1. נלמד מלולב. 2. כתוב כפת ללא ו').
הדס וערבה –
| ר"ט ורשב"א בהתחלה | רשב"א אחרי שחזר בו | ר"ע | |
| דעות | הדס – 3 ערבה – 2 | הדס – 1 | הדס ועריבה – 1 |
| מקור | הדס – ענף עץ אבות ערבה – ערבי נחל (רבים) | ? | נלמד מלולב |
ב. הדס קטום
במשנה (לב:) – פסול.
רשב"א אצלנו – פסול, אך יש לו משמעות (שכן מספיק אחד, אך יש עניין להוסיף עוד שניים, ואפילו קטומים).
ר"ט אצלנו – כשרים (בראשונים – או כי לא צריך הדר, או כי צריך הדר ובהדס אינו ניכר כשקטום וזה נחשב הדר).
ושמואל פוסק כר"ט.
ומסופר שאיים על הסוחרים שיפרסם את ההיתר אם לא יורידו מחירים.
תוס' – הגמרא רוצה להוכיח שבאמת סובר כך ושהאיום אינו איום סרק, כי אם זה היה איום סרק יכל לאיים יותר – שיפסוק כר"ע שמספיק 1.
דחיית ההוכחה – גם אם זה היה איום סרק, מובן למה איים בקטום ולא באחד, כי היה יותר קשה להשיג הדס לא קטום מאשר שלושה הדסים קטומים.
ג. את האתרוג לא צריך לאגוד עם השאר
מקור – שאין ו"ו החיבור בין האתרוג לשאר.
ד. כל הארבעה מעקבים זה את זה – ולקתם – לקח תם.
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
