ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אדם הלך עם ילדו בן השנתיים לסופרמרקט. במהלך הקניות הילד ביקש מאביו ממתק, והאב לקח אותו למדפי הממתקים, השאירו שם והמשיך בקניות. הילד החל לאכול ממתקים תוך שהוא דורך על מוצרים אחרים וגורם להם נזק, שנאמד ב-200 ש"ח.
האם האב חייב לשלם על נזקי בנו?
ב. מקור דין נזקי קטן
במבט ראשון עומדים לפנינו דברי המשנה 1 :
השולח את הבערה ביד חרש שוטה וקטן – פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים. שילח ביד פיקח – הפיקח חייב.
וכן המשנה 2 :
חרש שוטה וקן פגיעתן רעה: החובל בהן – חייב, והם שחבלו באחרים – פטורים.
ממשניתו אלו עולה שקטן "פגיעתו רעה", מפני שמחד הוא אינו נחשב אדם בר-דעת, ומאידך, בניגוד לאחריותו של אדם לממונו שהזיק, אביו אינו אחראי לנזקיו, ולפיכך האב פטור מלשלם.
אלא שיש להתבונן עוד בדברים.
ג. מעמיד בהמת חברו על קמת חברו
שנינו במשנה 3 : הכונס צאן לדיר... הוציאוה לסטים – לסטים חייבין.
ושואלת הגמרא 4 : פשיטא, כיון דאפקוה קיימא לה ברשותייהו לכל מילי.
ומתרצת: לא צריכא, דקמו לה באפה, כי הא דאמר רבה אמר רב מתנה אמר רב: המעמיד בהמת חברו על קמת חבירו – חייב, מעמיד – פשיטא. לא צריכא, דקם לה באפה. אמר ליה אביי לרב יוסף: הכישה אמרת לן, ולסטים נמי דהכישוה.
כלומר, הגמרא שואלת שדברי המשנה מובנים מאליהם, ודאי שאם הלסטים הוציאו את הבהמה מהדיר הם אחראים לנזקים שתעשה. ומתרצת הגמרא שני תירוצים:
תירוץ א – במשנה מדובר אפילו כאשר הלסטים לא הוציאו את הבהמה בעצמם, אלא רק גרמו לה לצאת בעצם נוכחותם, ואפילו במקרה זה הם אחראים על נזקיה. הגמרא מדמה מקרה זה ל"מעמיד בהמת חברו על קמת חברו" – גם שם מדובר באדם שגרם בעצם נוכחותו לבהמת חברו שתעמוד לפני התבואה של חברו ותאכל אותה, והוא חייב בנזקיה.
תירוץ ב – הן במשנה והן ב"מעמיד בהמת חברו על קמת חברו", מדובר כאשר הִכו את הבהמה במקל עד שיצאה ממקום רבצה והזיקה, ולא באדם הגורם לכך באופן פאסיבי בלבד.
ד. שיטות הראשונים
התוספות 5 מבארים:
ואע"פ שאין הבהמה שלו, חייב מטעם שן ורגל, דאע"ג דכתיב 'בעירה' – כדידיה חשיבא, הואיל והוא עשה כמו מדליק פשתנו של חבירו בנרו של חבירו.
כלומר, לדעת התוספות החיוב הוא מדין 'ממונו המזיק', ואע"פ שאינו בעלים של הממון המזיק – חייב, מפני שהוא בעלים על ההיזק. והביאו ראיה לכך מאדם שמדליק פשתן של חברו בנר של חברו, שהמדליק חייב מדין 'אש', כמו שכתבו התוספות במקומות אחרים 6 , שבחיובי 'בור' ו'אש' אין צורך שיהיו הבור והאש שלו.
הטעם לכך מבואר בדברי החזון איש 7 , שאמנם בדרך כלל חייב בשן ורגל רק כאשר הם ממונו, אך זה מפני שבדרך כלל החיוב על הבעלים בנזקי בהמתו הוא משום שלא שמר עליה כראוי, ואדם אחר פטור מפני שאחריות שמירתם אינה מוטלת עליו. אך כאשר הבהמה מזיקה כיון שהעמיד אותה, מוטלת עליו אחריות ישירה למרות שאין זו בהמתו.
אך הרשב"א 8 כתב:
ואע"פ שאין הבהמה שלו, כיון שהעמידה על הקמה הרי הוא כאִלו מאכילה בידים. ומשום הכי פריך פשיטא. ומינה, דאִלו העמיד בהמתו ואפילו בהמת חברו על פירות חברו, ואפילו ברשות הרבים – חייב.
כלומר, לדעת הרשב"א החיוב הוא מדין 'אדם המזיק' – "כאִלו מאכילה בידים". [ולכן חייב גם ברשות הרבים, בניגוד לשן ורגל שפטור כשהזיקו ברשות הרבים], כיון שכאשר אדם עושה מעשה שיגרום לנזק באופן ודאי, הרי זה כאילו ירה חץ.
וכן ביארו ר' שמעון שקופ 9 וה חזון איש 10 בדעת הרשב"א, שסיבת החיוב היא "אשו משום חציו", ואפילו למאן דאמר באש "אשו משום ממונו", כאן נחשב כהצית בגופו.
הרא"ש 11 כתב:
אע"ג דלא בעירו היא, כיון שהעמידה על קמת חבירו – חשיב כבעירו להתחייב בניזקה, מידי דהוה אמדליק גדיש חבירו בגחלת חבירו.
מבואר בדברי הרא"ש שלדעתו החיוב כאן הוא משום 'אש', שלא כדברי התוס' והרשב"א. התוס' והרשב"א סברו שאין זה בכלל 'אש', וזאת כנראה בגלל סברתו של ה דרכי דוד 12 , שמכיון שהתורה מנתה 'שור' כאב נזיקין בפני עצמו, ולא כ'אש', אנו למדים שכוונתה שבעלי חיים אינם יכולים להיכלל בגדרי אב הנזיקין 'אש'.
ד. הכרעת ההלכה
ב שולחן ערוך 13 נפסק: המעמיד בהמת חברו על גבי קמת חברו – המעמיד חייב לשלם מה שהזיקה. וכן אם הכישה עד שהלכה לקמת חברו והזיקה – זה שהכישה חייב.
ומוסיף הרמ"א : הגה: ואפילו הפירות ברשות הרבים, דהוי כמזיק בידים.
מדברי הרמ"א מוכח שפסק כדעת הרשב"א, שמקור החיוב הוא 'אדם המזיק'.
ד. מסקנה
הרמ"א פסק כדעת הרשב"א, שהמעמיד בהמת חברו על קמת חברו חייב מדין אדם המזיק.
לענייננו, כאשר אב מניח את ילדו בן השנתיים ליד מדף הממתקים, התוצאה המתבקשת תהיה שהילד יגרום נזק. ולכן יתכן שאפשר לראות זאת כאילו האב עצמו הזיק בידים, ולכן הוא יהיה חייב בתשלום על הנזק שעשה בנו.
^ 1.בבא קמא נט:
^ 2.בבא קמא פז.
^ 3.בבא קמא נה:
^ 4.בבא קמא נו:
^ 5.בבא קמא נו: ד"ה המעמיד.
^ 6.בבא קמא ג: תוספות ד"ה וממונך; שם כב. תוספות ד"ה אשו.
^ 7.בבא קמא סימן א, ז.
^ 8.בבא קמא נו: ד"ה המעמיד.
^ 9.סימן כב.
^ 10.בבא קמא סימן א, ז.
^ 11.בבא קמא פרק ו סימן ג.
^ 12.כאן בסוגיה.
^ 13.חושן משפט סימן שצד סעיף ג.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
