ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(נב: 10- עד נג: במשנה)
המשך שמחת בית השואבה
א. התאורה
- גובה המנורה 50 אמה.
- ברייתא – כל כהן הרים 30 לוג, וביחד 120 בכל מנורה.
- היו חזקים אפילו מבנה של מרתא בת בייתוס, שהיה סוחב שני יריכות בכבש.
- היה מאיר לחצרות ירושלים עד כדי כך שאישה בוררת חטים לאור זה.
ב. תיאור השמחה עצמה
(נג. 2+)
A. אמירות –
- התייחסות לילדות: חסידים – אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנותנו, בעלי תשובה – אשרי זקנותנו שכיפרה על ילדותינו.
- תניא – הלל הזקן היה אומר – "אם אני כאן – הכל כאן, ואם איני כאן – מי כאן?".
(נג. באמצע)
B. פעלולים ומעשים –
- במשנה – אנשי מעשה מרקדים בפניהם באבוקות של אור
רשב"ג – עשה להטוטים עם 8 אבוקות
[אגב זה – עוד אמוראים שלהטטו עם 8 דברים (לא בבית השואבה) –
לוי – סכינים, שמואל – כוסות יין, אביי – ביצים].
- רשב"ג היה משתחווה עם אגודליו בקרקע ("קידה"),
לוי ניסה זאת ונצטלע (גם בגלל שהטיח דברים כלפי מעלה).
C. רציפות השמחה –
תניא – ריב"ל – בזמן שמחת בית השואבה לא ישנו.
והרי אי אפשר לא לישון שלושה ימים? הכוונה שרק נמנמו.
(נג. 10+)
D. נספח עוד אמירות של הלל –
- בשם ה' – אם תבוא אל ביתי, אני אבוא אל ביתך.
- במסכת אבות – ראה גולגולת של רוצח מוכר ואמר – "על דאטפת – אטפוך" (מגיע לך).
- למקום שאני אוהב, שם רגלי מוליכות אותי.
אגב זה –
שני כושים נשלחו על ידי שלמה ללוז כדי להצילם ממלאך המוות, ודווקא שם נתפסו על ידו, כי שם היה המקום ממנו היה אמור לקחתם.
(נג. 7-)
ג. 15 המעלות -
- כנגד 15 המעלות שאמר דוד בתהלים.
ויש קשר בין 15 שירי המעלות לבין בית השואבה -
- גירסא א – החכם לרב חסדא בשם רי"ח – כשכרה דוד את השיטים (ראה מט.) התחילו מי התהום לעלות, אמר 15 מעלות וירדו.
דחייה - אז למה נקרא מעלות ולא ירידות?
- גירסא ב - רב חסדא - תחילה שאל אם אפשר לכתוב שם ה' על חרס ולזרוק לתהום כדי שלא יעלו (אחיתופל התיר את מחיקת שם ה' על החרס).
אחר כך ירדו יותר מדי והארץ יכולה להתייבש,
ואמר 15 מעלות ועלו עד 100 אמה מתחת לקרקע.
(וזה שניתן למצוא מים גם בלי לחפור כל כך, זה לא מי התהום אלא מנחל פרת).
- עמידה על המדרגה העשירית – רב חסדא: האם זה העשירית מלמעלה או מלמטה? תיקו.
- "אבותינו אחוריהם אל ההיכל ופניהם קדמה" –
ד. האמירה לפני שיצאו מהשער המזרחי לכיוון השילוח –
מיותר?
ללמד שהיו פורעין עצמן ומתריזין כלפי ההיכל.
- לר"י – "אנו ליה וליה עיננו".
האם זה לא כמו האומר "שמע שמע"?
תשובה – כל שם מתייחס למשהו אחר – אנו ליה משתחווים, וליה עיננו מיחלות".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
