ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(מו: 4- יד מח. במשנה)
חלק א - שמיני עצרת בחו"ל (ספק שביעי)
בתפילה – מזכירים שמיני עצרת,
בסוכה –
| רב – כשביעי | רי"ח – כשמיני | ראיית רב יוסף לרי"ח | |
| א"ד 1 – לפי כולם יושבים בסוכה | יושבים ומברכים | יושבים ולא מברכים | רב הונא בר ביזנא וגדולי הדור הגיעו לסוכה בשמיני עצרת וישבו ולא ברכו |
| א"ד 2 - | יושבים ולא מברכים | לא יושבים כלל | רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת לא ישב כלל |
סברות –
לא לברך –
- לא מברכים על ספק מצווה
- שלא יהיה תרתי דסתרי עם מה שמציין את שמיני עצרת בתפילה.
- שלא יבוא לזלזל בקדושת יו"ט.
- לא לזלזל בקדושת יו"ט
- שלא יראה כבל תוסיף.
- A.חלוק בניסוח – (מז. 11-)
- רנבי"צ – ביום השמיני לא כתוב "וביום השמיני" אלא "ביום השמיני".
- רב אשי – "מנחתם ונסכיהם... במספרם כמשפט" במקום "כמשפטם" שכתוב בשביעי.
לא לשבת –
(מז. שליש עליון)
חלק ב – האם אומרים שהחיינו בשמיני עצרת?
א. הדעות -
רב ששת – לא אומרים (סוף מז:)
רי"ח ור"נ – אומרים (בניגוד לשביעי של פסח), כי זה רגל בפני עצמו.
ב. למה לומר שזה רגל בפני עצמו -
- B.חלוק בדינים –
(מז. שליש תחתון)
קשה על העיקרון של חלוקה בדינים – הרי גם שביעי של ספח חלוק מהחג הראשון שאין בו מצוות מצה?
תשובה – בפסח גם ביום הראשון אין + בכל חול המועד אין.
באלו דינים יש חלוקה -
ר' לוי ב"ח –
- אין חיוב סוכה
- אין חיוב לולב
- לרבנן (בניגוד לר"י) – אין ניסוך המים.
- רב פפא - חלוק בקרבנות (פר 1 במקום 13-7, אייל 1 במקום 2, 7 כבשים במקום 14).
- בברייתא א(מח. 8-) –
שיר - שהשיר שלו לא קשור למתנות עניים ולוים (בניגוד למזמורי סוכות),
קרבן – כנ"ל,
(ברכה – נראה בהמשך,
לינה – נראה בהמשך).
- בברייתא ב(מח. 1+) – פז"ר קש"ב (הדגשנו את מה שנוסף על מה שכבר אמרנו).
פיס(שמפייסים בקרבנות כמו בשאר החגים)
(זמן – שהחיינו – מכאן ראיה שהברייתא כרי"ח ור"נ)
רגל – בפני עצמו (שלא יושבים בסוכה),
קרבן – כנ"ל,
שירה – כנ"ל,
ברכה בפני עצמה בברכת המזון ותפילה
חשוב להדגיש – בעצם העובדות הנ"ל כולם מסכימים, אך השאלה היא האם זה רגל בפני עצמו עד כדי כך שיהיה חיוב שהחיינו חדש.
ג. ראיות מהברייתות לטובת רי"ח ור"נ שאומרים שהחיינו –
- ברייתא ב - מפורש ששמיני עצרת רגל בפני עצמו לעניין פז"ר קש"ב (ז – זמן).
- ברייתא א - ר"י אומר לרבנן ששמ"ע רגל בפני עצמו גם ב"ברכה" (ורבנן מסכימים לעצם העובדה) -
בהו"א – שהחיינו, דחייה – הזכרת שמ"ע בתפילה וברכת המזון.
הערות על ברייתא א:
- אמנם כתוב שם בפורש שזה רגל בפני עצמו, אך זה לא מספיק כדי להכריע שגם אומרים שהחיינו.
- אמנם זה רק ר"י, אך הראשונים אומרים שכם רבנן שם מסכימים.
- 3.[ניסיון ראיה לדחייה -
הברייתא אומרת שבברכה יש חיוב, כמו שיש בשבעת ימי סוכות.
אם מדובר בברכת המזון ותפילה – מובן.
אך אם מדובר בשהחיינו – הרי אומרים רק ביום הראשון? תשובה – אם לא אמר בראשון, ויש לו כוס יין, אומר באחד משאר הימים].
- מצוות לינה - באותה ברייתא גם אמר שבשמיני עצרת יש לינה (ברייתא א, בגמרא מז: 8+).
קשה - בברייתא אחרת – לומד שאין לינה בפסח שני, כי אין אחריו ששה ימים, אז לכאורה זה גם נכון לשמיני עצרת.
תשובה – הוא אמר את זה רק לפסח שני (כי הנושא שם זה פסח).
הראיה שבשבועות גם יש לינה לר"י (שהרי המשנה אומרת שיש לינה, ואותה משנה גם אומרת שבביכורים יש תנופה, וזאת שיטת ר"י).
דחיית הראיה – אולי אותה משנה ראב"י, שגם אומר שיש תנופה.
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
