ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(מו: 4- יד מח. במשנה)
חלק א - שמיני עצרת בחו"ל (ספק שביעי)
בתפילה – מזכירים שמיני עצרת,
בסוכה –
| רב – כשביעי | רי"ח – כשמיני | ראיית רב יוסף לרי"ח | |
| א"ד 1 – לפי כולם יושבים בסוכה | יושבים ומברכים | יושבים ולא מברכים | רב הונא בר ביזנא וגדולי הדור הגיעו לסוכה בשמיני עצרת וישבו ולא ברכו |
| א"ד 2 - | יושבים ולא מברכים | לא יושבים כלל | רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת לא ישב כלל |
סברות –
לא לברך –
- לא מברכים על ספק מצווה
- שלא יהיה תרתי דסתרי עם מה שמציין את שמיני עצרת בתפילה.
- שלא יבוא לזלזל בקדושת יו"ט.
- לא לזלזל בקדושת יו"ט
- שלא יראה כבל תוסיף.
- A.חלוק בניסוח – (מז. 11-)
- רנבי"צ – ביום השמיני לא כתוב "וביום השמיני" אלא "ביום השמיני".
- רב אשי – "מנחתם ונסכיהם... במספרם כמשפט" במקום "כמשפטם" שכתוב בשביעי.
לא לשבת –
(מז. שליש עליון)
חלק ב – האם אומרים שהחיינו בשמיני עצרת?
א. הדעות -
רב ששת – לא אומרים (סוף מז:)
רי"ח ור"נ – אומרים (בניגוד לשביעי של פסח), כי זה רגל בפני עצמו.
ב. למה לומר שזה רגל בפני עצמו -
- B.חלוק בדינים –
(מז. שליש תחתון)
קשה על העיקרון של חלוקה בדינים – הרי גם שביעי של ספח חלוק מהחג הראשון שאין בו מצוות מצה?
תשובה – בפסח גם ביום הראשון אין + בכל חול המועד אין.
באלו דינים יש חלוקה -
ר' לוי ב"ח –
- אין חיוב סוכה
- אין חיוב לולב
- לרבנן (בניגוד לר"י) – אין ניסוך המים.
- רב פפא - חלוק בקרבנות (פר 1 במקום 13-7, אייל 1 במקום 2, 7 כבשים במקום 14).
- בברייתא א(מח. 8-) –
שיר - שהשיר שלו לא קשור למתנות עניים ולוים (בניגוד למזמורי סוכות),
קרבן – כנ"ל,
(ברכה – נראה בהמשך,
לינה – נראה בהמשך).
- בברייתא ב(מח. 1+) – פז"ר קש"ב (הדגשנו את מה שנוסף על מה שכבר אמרנו).
פיס(שמפייסים בקרבנות כמו בשאר החגים)
(זמן – שהחיינו – מכאן ראיה שהברייתא כרי"ח ור"נ)
רגל – בפני עצמו (שלא יושבים בסוכה),
קרבן – כנ"ל,
שירה – כנ"ל,
ברכה בפני עצמה בברכת המזון ותפילה
חשוב להדגיש – בעצם העובדות הנ"ל כולם מסכימים, אך השאלה היא האם זה רגל בפני עצמו עד כדי כך שיהיה חיוב שהחיינו חדש.
ג. ראיות מהברייתות לטובת רי"ח ור"נ שאומרים שהחיינו –
- ברייתא ב - מפורש ששמיני עצרת רגל בפני עצמו לעניין פז"ר קש"ב (ז – זמן).
- ברייתא א - ר"י אומר לרבנן ששמ"ע רגל בפני עצמו גם ב"ברכה" (ורבנן מסכימים לעצם העובדה) -
בהו"א – שהחיינו, דחייה – הזכרת שמ"ע בתפילה וברכת המזון.
הערות על ברייתא א:
- אמנם כתוב שם בפורש שזה רגל בפני עצמו, אך זה לא מספיק כדי להכריע שגם אומרים שהחיינו.
- אמנם זה רק ר"י, אך הראשונים אומרים שכם רבנן שם מסכימים.
- 3.[ניסיון ראיה לדחייה -
הברייתא אומרת שבברכה יש חיוב, כמו שיש בשבעת ימי סוכות.
אם מדובר בברכת המזון ותפילה – מובן.
אך אם מדובר בשהחיינו – הרי אומרים רק ביום הראשון? תשובה – אם לא אמר בראשון, ויש לו כוס יין, אומר באחד משאר הימים].
- מצוות לינה - באותה ברייתא גם אמר שבשמיני עצרת יש לינה (ברייתא א, בגמרא מז: 8+).
קשה - בברייתא אחרת – לומד שאין לינה בפסח שני, כי אין אחריו ששה ימים, אז לכאורה זה גם נכון לשמיני עצרת.
תשובה – הוא אמר את זה רק לפסח שני (כי הנושא שם זה פסח).
הראיה שבשבועות גם יש לינה לר"י (שהרי המשנה אומרת שיש לינה, ואותה משנה גם אומרת שבביכורים יש תנופה, וזאת שיטת ר"י).
דחיית הראיה – אולי אותה משנה ראב"י, שגם אומר שיש תנופה.
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
