ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אכן, נראה, שדין ערי מקלט הינו תוצאה ממעלתה של ארץ ישראל וממעלתם של ישראל הדרים בה. שכה אמרו חז"ל בתנחומא:
זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה מהו לכם? לכם היא ראויה. משל למלך שהיו לו עבדים ושפחות והיה משיא לעבדיו שפחות מאוסיא אחרת (משל אחרים) עמד המלך וחשב בדעתו. אמר, העבדים שלי והשפחות שלי מוטב שאשיא עבדי לשפחותיי, שלי לשלי. כך אמר הקדוש ברוך הוא, הארץ שלי היא שנאמר כִּי לִי הָאָרֶץ (ויקרא, כה, כג) וישראל שלי שנאמר, כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים (שם) מוטב שאנחיל ארצי לעבדי. שלי לעם שלי. לכך נאמר לָכֶם.
בתחילה ניתנה הארץ לעמי כנען שהיו עובדי אדמה. עסוקים בניכוש בשעת ניכוש, בעידור בשעת עידור, כאשר ראה אברהם אבינו אותם אמר, הלוואי יהא חלקי בארץ הזאת (ב"ר, לט). דומה הדבר לעבד הנושא שפחה ממשפחה אחרת, מפני שלא היה לאדון שפחה משלו, בינתיים השיאו אחרת שתשמור אותו לעתיד. אולם כאשר צמח עם ישראל שהם עבדי ה', אמר הקדוש ברוך הוא, ראויה להם הארץ. ישראל קשורים לארץ באשר הם עבדי ה', מחד. ומאידך הם מגיעים לפסגת מעלתם כאשר הינם יושבים עליה ולפיכך להם בלבד ראויה הארץ.
ישנן דרגות שונות לישיבתן של ישראל בארץ. כאשר נכנסו לארץ נתחייבו בחלה, לאחר כיבוש וחלוקה נתחייבו בתרומות ומעשרות. התיישבו איש בנחלתו לשבטיהם, נתחייבו ביובל (כול יושביה עליה חייבים ביובל אין כול יושביה עליה אינם חייבים ביובל). נמצא, שלפי השתרשות העם בארץ, כן מתעלים בניו (עיין בדברינו פרשת בהר בעניין יובל ושמיטה). אף ערי מקלט שהינן ערי הכוהנים והלויים מִצְוָּתָן בארץ בלבד. וכך אמרו חז"ל (ילקוט לה):
וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים זה שנאמר, טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ (תהלים, כה, ח), אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם אילולי רחמיך שקדמו לאדם הראשון לא היה לו עמידה. שאמרת לו, כִּי בְּיוֹם אֲכולךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת (בראשית, ג, יז) ולא עשית לו כן. אלא הוצאתו מגן עדן וחיה תשע מאות ושלשים שנה ואחר כך מת. ולמה נגרש? על שהביא מיתה לדורות והיה מצריך למות מיד אלא שרחמת עליו וגרשת אותו כדרך הרוצח בשגגה שגולה לערי מקלט. אמר משה, רבונו של עולם זה שהרג בשגגה בדרום או בצפון מנין יהיה יודע היכן ערי מקלט שיהא בורח לשם? אמר לו, תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ תכוין לך הדרך שלא יהיו טועים וימצא אותו גואל הדם. אמר לו, היאך? אמר לו, העמד להם איטלסיות (שלטים) מכוונות לערי מקלט. לכך נאמר, טוב וישר ה' וגו', אם לרוצחים עשה שביל ודרך שיברחו וינצלו, לצדיקים על אחת כמה וכמה. והוא שנאמר, (תהלים, שם, ט) יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט.
אדם הראשון נתחייב מיתה והקדוש ברוך הוא ברחמיו המיר עונשו בגלות, מפני שבכול גלות ישנו סממן של מיתה, ובייחוד, לאדם הראשון שחי בגן עדן, שגירושו משם היווה מיתה לדרגתו הקודמת. גם רוצח בשגגה שבאמת היה חייב מיתה ממש מיד גואל הדם, אלא שהקלה עליו תורה במיתה חלקית, בהגלייתו לעיר מקלט שם הוא מאבד את פרנסתו וכבודו הראשון שהיה לו במקומו הקודם וזאת ששאל משה לקדוש ברוך הוא. מנין ידע גואל הדם את הדרך לעיר המקלט. ולכאורה שאלה זו אינה מובנת וכי אין משה יודע שאפשר לתלות שלטים מכוונים כפי שעושים בכול מקום בעולם, ומדוע הקדוש ברוך הוא בעצמו צריך לתת את התשובה לכך? אלא שאלת משה הייתה האם אפשר להכין את הדרך שעל ידי כך הרוצח יוכל להינצל ממיתה המגיעה לו, ואולי דיו שיש לו אפשרות להגיע לעיר מקלט ולהינצל אבל אין צורך להקל עליו בכול דרך אפשרית. אמר לו הקדוש ברוך הוא, תכין לך הדרך גם לרוצחים בשגגה צריך לעזור לצאת מהבוץ אליו נכנסו.
מה הן ערי מקלט ומדוע הן קולטות? כבר אמר משל הקדמוני, מרשעים יצא רשע (מכות, י, ב) גם רוצח בשגגה הינו רשע כי לולי מעשיו ודרגתו הרוחנית הירודה לא היה הורג בכולל. ואי לכך אינו ראוי להסתובב בעולם. אולם אם יתקן את עצמו ויתעלה ברוחניותו הרי שהרשע שבו כאילו מת והינו אדם אחר הזכאי לחיים. יציאתו מעירו, ביתו ופרנסתו, הורגת את האני שלו. אולם בכך לא די, אין אדם נבנה מהריסות ואפילו מהריסות עצמו. בערי הלויים ימצא הגולה מקום מקלט רוחני בהיותו סמוך ללומדי התורה שבעם הכהנים והלויים, הם יורוהו וילמדוהו. וכאשר הכוחות הגשמיים שבו נמצאים בירידה הריהו פתוח לקלוט דברי מוסר מחשבה והלכה. כפי שאמרו חז"ל, דברי תורה דומים למים. מה מים יורדים למקום נמוך אף דברי תורה כך. ככול שאדם מנמיך עצמו, כך הוא מוכן לקבל יותר דברי אלהים חיים. ומי לך בעל נפש נמוכה יותר מרוצח בשגגה שירד ממעמדו הקודם ומוצא את עצמו אסיר בעיר מקלט. דברי התורה של הלויים נופלים על אוזן קשבת וקימעא קימעא מתרוממת נפש הגולה ומתעלה וכך הוא זוכה לחיים חדשים אשר בסופם, במות הכהן הגדול יחזור ויתפוס את מקומו ומעמדו הקודם, לדברי ר' מאיר (מכות, יג, א). ר' יהודה אומר, לא היה חוזר לשררה שהיה בה. וביאר הרמב"ם (בהלכות רוצח ושמירת נפש פרק ח הלכה יד) וז"ל, אף על פי שנתכפר אינו חוזר בה לשררה שהיה בה לעולם. אלא הרי הוא מורד מגדולתו כול ימיו הואיל ובאה תקלה זו הגדולה על ידו, ע"כ. גם כאשר גלה ולמד תורה בעיר מקלטו החסרון שדבק בו אינו יכול להמחק, כי התקלה הגדולה של הריגת נפש מישראל אינה מתכפרת לגמרי עד שיומת הרוצח. ואם כי במות הכהן הגדול ישוב לארץ אחוזתו ואין גואל הדם רשאי להורגו מכאן ואילך, מכול מקום הירידה התמידית מדרגתו הקודמת הכרחית כתחליף למיתתו. ועוד, במצב זה ישמור הרוצח תמיד על נפש נמוכה ויהיה פתוח לדברי תורה. אמרו חכמים (מכות, שם), עיר מקלט שרבו בה הרוצחים או שאין בה זקנים אינה קולטת. ע"כ. כפי שהסברנו לעיל אין עיר מקלט בית מאסר בלבד אלא מקום חינוכו של הרשע, כדי שישוב מדרכו הרעה בכולל ויתעלה בתורה ויראת שמים ועל ידי כך יביא מזור לנפשו.
בהיות ישראל שוכנים בארץ לשבטיהם זוכים הם למעלה זו של הדרכת הרשע ותיקונו. ברם, בהיותם בגולה, או כאשר אינם זוכים לערי הלויים, אין בכוחם להביא לתיקונו של החוטא עד כדי מחיקת החסרון המבטל את הצורך בסילוקו מן העולם, ולכך נכתבה פרשת רוצח סמוך לגבולות הארץ.
-----------------------
ניתן לרכוש כול ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758. או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
