ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(יט: 9+ עד כ: 1+)
הקדמה – אמנם בקידוש החודש הולכים לפי הלבנה, אבל בסופו של דבר מי שקובע זה הבית דין (לכן זה מוגדר כ"רצון" של בית דין). נראה בהמשך עד כמה גמישות יש לבית דין לגבי זה.
על אלו חודשים השליחים יוצאים
א. אלול ותשרי
למה יוצאים שוב בתשרי, הרי אלול תמיד היה חסר?
תשובה – אמנם זה לא קרה, אך אלול יכול להיות מלא אם יהיה צורך.
בירורים:
- למה שיעברו? הרי זה יקלקל את ר"ה לבני הגולה?
תשובה – זה אכן יקלקל, אך הרווח גדול מההפסד.
- מה הרווח בעיבור אלול? (כ. באמצע)
בגלל החום בבבל -
עולא – משום הירקות (שלא יהיה שבת ויו"ט צמודים ויכמשו הירקות)
ר' אחא ב"ח – משום המתים (שלא יהיו שבת ויו"כ צמודים והמתים יסריחו),
(ולא אמר משום הירקות כי אפשר לשים את הירקות במים חמים).
להלכה כר' אחא, ולכן בלוח הקבוע יו"כ לא חל בשישי או ראשון.
ב. אדר א ואדר ב
A. מחלוקת המשנה ורבי על אדר ב
אם עיברו את השנה אחרי פורים, האם שולחים שליחים כדי שידעו מתי פורים באדר ב?
(לא צריך להודיע להם שעיברו את השנה, כי אם לא יבואו עדים אז כבר יבינו שעיברו אותה).
| הסבר 1 – האם הפורים באדר א נחשב ופוטר אותם מפורים באדר ב | לכו"ע פורים באדר א לא נחשב, המחלוקת – האם האורך של אדר א קבוע מראש? כמחלוקת בברייתא: | |
| משנתנו – לא | אדר א נחשב | ת"ק - אדר א' קבוע מראש – 30 |
| רבי – כן | אדר א לא נחשב | רשב"ג - אדר א' לא קבוע מראש |
אגב זה -
B. דעות שונות אורך אדר א ואדר ב -
חילקנו לשתי קבוצות -
ורוד - אורך החודש קבוע מראש.
ירוק – אינו קבוע מראש, ותלוי בבית דין ובעדים.
| אדר א | אדר ב | ||
| ברייתא א | ת"ק | מלא | |
| רשב"ג | תלוי ברצון של בי"ד | ||
| ריב"ל – קהלא קדישא בירושלים | חסר | חסר | |
| רנב"ח – ר' סימאי – חגי זכריה ומלאכי | תלוי ברצון של בי"ד: חסר, חסר | ||
| רב | מלא (עקרונית אפשר חסר, אבל אם אינך יודע מה בי"ד עשו, אז תניח שהוא מלא אא"כ יוודע אחרת). | חסר | |
| שלחו מארץ ישראל למר עוקבא | לעולם חסר | ||
(יט: 4-)
מקשה רב נחמן מהמשנה כא: - מחללים שבת על ניסן ותשרי,
| תלוי בבי"ד | קבוע (אדר ב תמיד חסר) | |
| רב נחמן – למה העדים מחללים שבת בשביל ניסן ותשרי? | ||
| גירסא א - | מובן | קשה, הרי העדים לא מועילים? תשובה – מחללים שבת בשביל "מצווה לקדש על הראייה" |
| גירסא ב - | קשה, למה לחלל שבת ביום ה30? שידחו למחר וכך נרוויח לא לחלל + מצווה לקדש על הראייה? תשובה – אכן ב30 לא מחללים, ב31 מחללים בשביל ה"מצווה לקדש על הראייה". | מובן - מחללים שבת בשביל "מצווה לקדש על הראייה" |
| רב כהנא – למה לא מחללים עבור כל החודשים? (כמו שבהמשך המשנה כתוב שבזמן המקדש חיללו עבור כל החודשים בשביל הקרבנות (שפת אמת)). | מובן, מחללים רק כשזה עוזר (אמנם בי"ד יכולים לקבוע על פי רצונם אך קודם כל נעזרים בעדים). | קשה אם זה רק בשביל המצווה, למה לא מחללים על כל החודשים? |
(כ. שליש תחתון)
חלק ג – מתי בי"ד יכולים לשנות מהלבנה בקידוש החודש?
A. איך בית דין משפיעים כנגד העדים? "מאיימים עליהם"...
כלומר –
כדי שיהיה מלא – חוקרים אותם בצורה כזו עד שיאבדו את ביטחונם שהם אכן ראו את הלבנה,
כדי שיהיה חסר – עדים שמסופקים אם זה היה הלבנה, גורמים להם להשתכנע שכן (ר"ח).
B. הדעות שנראה –
בתוך דעת רבנן שתלוי בבי"ד ובראייה:
רבא – יכולים גם לקדש (להקדים) וגם לעבר (לאחר)
ריב"ל – רק לאחר,
רב דימי – רק להקדים (סברא – כשמאחרים נראה כשקר).
דעת אחרים – זה קבוע - אחד מלא ואחד חסר לסירוגין, ובי"ד לא יכולים לשנות כלל.
C. מהלך הסוגיה –
ראינו בחלק הקודם שעיברו את אלול בגלל צורך של ירקות/מתים.
וקשה – תני רבה בר שמואל – בניגוד לעיבור שנה, בי"ד לא מעברים חודש לצורך (כזה ראה וקדש).
תשובות:
- רב/א - הכוונה שם שלא מקדשים (מקדימים) אך כן מעברים (מאחרים).
וכריב"ל.
קשה – הרי ר' יהודה הנשיא שלח שמאיימין על העדים גם להקדים (עדים שמסופקים, משכנעים אותם שכן).
אביי –
בניסן ותשרי – להקדים ולאחר (ר' יהודה נשיאה), בשאר החודשים – רק לאחר (תני רבה בר שמואל)
- רבא – באמת מקדימים ומאחרים תמיד,
ותני בר שמואל זו שיטת אחרים, שהלוח קבוע.
רבנים בבית המדרש
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
