ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(יט: 9+ עד כ: 1+)
הקדמה – אמנם בקידוש החודש הולכים לפי הלבנה, אבל בסופו של דבר מי שקובע זה הבית דין (לכן זה מוגדר כ"רצון" של בית דין). נראה בהמשך עד כמה גמישות יש לבית דין לגבי זה.
על אלו חודשים השליחים יוצאים
א. אלול ותשרי
למה יוצאים שוב בתשרי, הרי אלול תמיד היה חסר?
תשובה – אמנם זה לא קרה, אך אלול יכול להיות מלא אם יהיה צורך.
בירורים:
- למה שיעברו? הרי זה יקלקל את ר"ה לבני הגולה?
תשובה – זה אכן יקלקל, אך הרווח גדול מההפסד.
- מה הרווח בעיבור אלול? (כ. באמצע)
בגלל החום בבבל -
עולא – משום הירקות (שלא יהיה שבת ויו"ט צמודים ויכמשו הירקות)
ר' אחא ב"ח – משום המתים (שלא יהיו שבת ויו"כ צמודים והמתים יסריחו),
(ולא אמר משום הירקות כי אפשר לשים את הירקות במים חמים).
להלכה כר' אחא, ולכן בלוח הקבוע יו"כ לא חל בשישי או ראשון.
ב. אדר א ואדר ב
A. מחלוקת המשנה ורבי על אדר ב
אם עיברו את השנה אחרי פורים, האם שולחים שליחים כדי שידעו מתי פורים באדר ב?
(לא צריך להודיע להם שעיברו את השנה, כי אם לא יבואו עדים אז כבר יבינו שעיברו אותה).
| הסבר 1 – האם הפורים באדר א נחשב ופוטר אותם מפורים באדר ב | לכו"ע פורים באדר א לא נחשב, המחלוקת – האם האורך של אדר א קבוע מראש? כמחלוקת בברייתא: | |
| משנתנו – לא | אדר א נחשב | ת"ק - אדר א' קבוע מראש – 30 |
| רבי – כן | אדר א לא נחשב | רשב"ג - אדר א' לא קבוע מראש |
אגב זה -
B. דעות שונות אורך אדר א ואדר ב -
חילקנו לשתי קבוצות -
ורוד - אורך החודש קבוע מראש.
ירוק – אינו קבוע מראש, ותלוי בבית דין ובעדים.
| אדר א | אדר ב | ||
| ברייתא א | ת"ק | מלא | |
| רשב"ג | תלוי ברצון של בי"ד | ||
| ריב"ל – קהלא קדישא בירושלים | חסר | חסר | |
| רנב"ח – ר' סימאי – חגי זכריה ומלאכי | תלוי ברצון של בי"ד: חסר, חסר | ||
| רב | מלא (עקרונית אפשר חסר, אבל אם אינך יודע מה בי"ד עשו, אז תניח שהוא מלא אא"כ יוודע אחרת). | חסר | |
| שלחו מארץ ישראל למר עוקבא | לעולם חסר | ||
(יט: 4-)
מקשה רב נחמן מהמשנה כא: - מחללים שבת על ניסן ותשרי,
| תלוי בבי"ד | קבוע (אדר ב תמיד חסר) | |
| רב נחמן – למה העדים מחללים שבת בשביל ניסן ותשרי? | ||
| גירסא א - | מובן | קשה, הרי העדים לא מועילים? תשובה – מחללים שבת בשביל "מצווה לקדש על הראייה" |
| גירסא ב - | קשה, למה לחלל שבת ביום ה30? שידחו למחר וכך נרוויח לא לחלל + מצווה לקדש על הראייה? תשובה – אכן ב30 לא מחללים, ב31 מחללים בשביל ה"מצווה לקדש על הראייה". | מובן - מחללים שבת בשביל "מצווה לקדש על הראייה" |
| רב כהנא – למה לא מחללים עבור כל החודשים? (כמו שבהמשך המשנה כתוב שבזמן המקדש חיללו עבור כל החודשים בשביל הקרבנות (שפת אמת)). | מובן, מחללים רק כשזה עוזר (אמנם בי"ד יכולים לקבוע על פי רצונם אך קודם כל נעזרים בעדים). | קשה אם זה רק בשביל המצווה, למה לא מחללים על כל החודשים? |
(כ. שליש תחתון)
חלק ג – מתי בי"ד יכולים לשנות מהלבנה בקידוש החודש?
A. איך בית דין משפיעים כנגד העדים? "מאיימים עליהם"...
כלומר –
כדי שיהיה מלא – חוקרים אותם בצורה כזו עד שיאבדו את ביטחונם שהם אכן ראו את הלבנה,
כדי שיהיה חסר – עדים שמסופקים אם זה היה הלבנה, גורמים להם להשתכנע שכן (ר"ח).
B. הדעות שנראה –
בתוך דעת רבנן שתלוי בבי"ד ובראייה:
רבא – יכולים גם לקדש (להקדים) וגם לעבר (לאחר)
ריב"ל – רק לאחר,
רב דימי – רק להקדים (סברא – כשמאחרים נראה כשקר).
דעת אחרים – זה קבוע - אחד מלא ואחד חסר לסירוגין, ובי"ד לא יכולים לשנות כלל.
C. מהלך הסוגיה –
ראינו בחלק הקודם שעיברו את אלול בגלל צורך של ירקות/מתים.
וקשה – תני רבה בר שמואל – בניגוד לעיבור שנה, בי"ד לא מעברים חודש לצורך (כזה ראה וקדש).
תשובות:
- רב/א - הכוונה שם שלא מקדשים (מקדימים) אך כן מעברים (מאחרים).
וכריב"ל.
קשה – הרי ר' יהודה הנשיא שלח שמאיימין על העדים גם להקדים (עדים שמסופקים, משכנעים אותם שכן).
אביי –
בניסן ותשרי – להקדים ולאחר (ר' יהודה נשיאה), בשאר החודשים – רק לאחר (תני רבה בר שמואל)
- רבא – באמת מקדימים ומאחרים תמיד,
ותני בר שמואל זו שיטת אחרים, שהלוח קבוע.
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
