ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כב: במשנה – כג: במשנה השנייה)
חלק א - השאת המשואות
א. לשוני – מקור לזה שמשואה זה אש - "וַיַּעַזְבוּ שָׁם אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו" (שמ"ב ה, כא) – ובתרגום שדוד שרפם.
ב. אם ה30 ביום שישי
הבעיה – אם ה30 זה ביום שישי וקידשו את החודש, אי אפשר להדליק בלילה, ואם ידליקו במוצ"ש – יטעו שזה חודש מלא.
לכן –
ברייתא - מדליקים רק על חסר,
ובמקרה הזה מדליקים במוצ"ש ויבינו שזה חסר,
ואם לא ידליקו – יבינו שזה מלא.
פתרונות חלופיים:
- להדליק על מלא ועל חסר,
ובמקרה הנ"ל פשוט לא לשלוח כלל, ויבינו שלא שלחו כי זה היה ביום שישי.
דחייה – יחשבו שזה היה במוצ"ש, ושקרה אונס ולא הדליקו.
- להדליק רק על מלא,
ובמקרה הנ"ל פשוט לא להדליק.
דחייה – זה יגרום לזה שבכל חודש יסתפקו בשני ראשי חודש (וגם בראש השנה יעשו שניים גם כשחסר, וזה גורם לביטול מלאכה).
[טורי אבן – החשש שיחשבו שלא הדליקו בגלל שכרות לא שייכת כשמדליקים רק או מלא או חסר, כי יכולים להדליק למחרת אחרי שכבר אינם שיכורים].
(כג. רבע עליון)
ג. מיני הארזים –
"אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו" (ישעיהו מא) + 3 מינים שהאחרון שבהם הוא אלמוגים.
ר"י - 4 | רבה בר רב הונא - 10 | |
ארז | ארז | |
קתרום | ||
עץ שמן = אפרסמא | עץ שמן = אפרסמא | |
ברוש (=ברתא) | ברוש (=ברתא) | |
שיטה (= תורניתא = אורן) | ||
הדס | ||
תדהר (=שאגא = אשוח) | ||
תאשור = שוריבנא | ||
רב דימי: | איכא דאמרי - | |
אלונים (בוטמי) | ארונים (=ערי) | |
אלמונים (בלוטי) | ערמונים (=דולבי) | |
אלמוגים | ||
(כג. מתחת לאמצע)
ד. אגב זה -
- שיטת הוצאת האלמוגים היקרים –
- נמלים חשובים -
לרומאים היו שניים שבהם צוללנים הוציאו אלמוגים, לפרסים אחד שבהם הוציאו מרגליות. - עוד דרשות על "אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס" –
- רי"ח: ה' יחזיר לנו כל שיטה שלקחו הגויים מירושלים.
- דומה להדס במדבר –
ממלאים אונייה גדולה מאוד בחול עד ששוקעת לקרקעית, ושם קושרים לאלמוגים, ואז מוציאים החול והיא עולה.
[באחרית הימים יצא נחל מביהמ"ק שאפילו צי אדיר (האוניה הנ"ל) לא יעברנו – "וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ" (ישעיהו כא)].
מי שלומד תורה ולא מלמדה, שלא נהנים ממנו,
מי שמלמד תורה במקום שאין אחרים שילמדו, חביב כמו הדס במדבר.
(כג. 1-)
ה. המסלול של המשואות
הערות:
- היו עוד תחנות (או ביניהם או במסלול אחר).
- המרחק בין התחנות הוא 8 פרסות, סה"כ 32 פרסות בקו די אוירי.
(כג. במשנה הראשונה)
חלק ב – כינוס העדים בירושלים
איבעיא להו -
בית יעזק – מלשון שמור,
בית יזר – מלשון אזיקים.
רבנים בבית המדרש
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
