ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כב: במשנה – כג: במשנה השנייה)
חלק א - השאת המשואות
א. לשוני – מקור לזה שמשואה זה אש - "וַיַּעַזְבוּ שָׁם אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו" (שמ"ב ה, כא) – ובתרגום שדוד שרפם.
ב. אם ה30 ביום שישי
הבעיה – אם ה30 זה ביום שישי וקידשו את החודש, אי אפשר להדליק בלילה, ואם ידליקו במוצ"ש – יטעו שזה חודש מלא.
לכן –
ברייתא - מדליקים רק על חסר,
ובמקרה הזה מדליקים במוצ"ש ויבינו שזה חסר,
ואם לא ידליקו – יבינו שזה מלא.
פתרונות חלופיים:
- להדליק על מלא ועל חסר,
ובמקרה הנ"ל פשוט לא לשלוח כלל, ויבינו שלא שלחו כי זה היה ביום שישי.
דחייה – יחשבו שזה היה במוצ"ש, ושקרה אונס ולא הדליקו.
- להדליק רק על מלא,
ובמקרה הנ"ל פשוט לא להדליק.
דחייה – זה יגרום לזה שבכל חודש יסתפקו בשני ראשי חודש (וגם בראש השנה יעשו שניים גם כשחסר, וזה גורם לביטול מלאכה).
[טורי אבן – החשש שיחשבו שלא הדליקו בגלל שכרות לא שייכת כשמדליקים רק או מלא או חסר, כי יכולים להדליק למחרת אחרי שכבר אינם שיכורים].
(כג. רבע עליון)
ג. מיני הארזים –
"אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו" (ישעיהו מא) + 3 מינים שהאחרון שבהם הוא אלמוגים.
ר"י - 4 | רבה בר רב הונא - 10 | |
ארז | ארז | |
קתרום | ||
עץ שמן = אפרסמא | עץ שמן = אפרסמא | |
ברוש (=ברתא) | ברוש (=ברתא) | |
שיטה (= תורניתא = אורן) | ||
הדס | ||
תדהר (=שאגא = אשוח) | ||
תאשור = שוריבנא | ||
רב דימי: | איכא דאמרי - | |
אלונים (בוטמי) | ארונים (=ערי) | |
אלמונים (בלוטי) | ערמונים (=דולבי) | |
אלמוגים | ||
(כג. מתחת לאמצע)
ד. אגב זה -
- שיטת הוצאת האלמוגים היקרים –
- נמלים חשובים -
לרומאים היו שניים שבהם צוללנים הוציאו אלמוגים, לפרסים אחד שבהם הוציאו מרגליות. - עוד דרשות על "אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס" –
- רי"ח: ה' יחזיר לנו כל שיטה שלקחו הגויים מירושלים.
- דומה להדס במדבר –
ממלאים אונייה גדולה מאוד בחול עד ששוקעת לקרקעית, ושם קושרים לאלמוגים, ואז מוציאים החול והיא עולה.
[באחרית הימים יצא נחל מביהמ"ק שאפילו צי אדיר (האוניה הנ"ל) לא יעברנו – "וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ" (ישעיהו כא)].
מי שלומד תורה ולא מלמדה, שלא נהנים ממנו,
מי שמלמד תורה במקום שאין אחרים שילמדו, חביב כמו הדס במדבר.
(כג. 1-)
ה. המסלול של המשואות
הערות:
- היו עוד תחנות (או ביניהם או במסלול אחר).
- המרחק בין התחנות הוא 8 פרסות, סה"כ 32 פרסות בקו די אוירי.
(כג. במשנה הראשונה)
חלק ב – כינוס העדים בירושלים
איבעיא להו -
בית יעזק – מלשון שמור,
בית יזר – מלשון אזיקים.
רבנים בבית המדרש
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
