ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מלבד שעת שינה שהפסדתי, אני ב"ה לא סובל משום השפעה שלילית של הזזת השעון המכאני, אם כי לא הביולוגי, שלי בשעה אחת קדימה כנדרש בחוק. עם זאת, חיפשתי לקח או שיעור שאפשר ללמוד מהעניין הפשוט הזה והגעתי למסקנה שהקדמת המאוחר היא תכונה יהודית טובה ואפילו ערך תורני, אם תרצו.
היהדות תמיד דורשת שנביט קדימה ונתחשב במחר כשאנחנו פועלים או עושים תוכניות. יעקב אבינו אמר "ביום מחר כי תבוא על שכרי". זה חלק מהטבע האנושי להתכונן לעתיד, על אף שהוא תמיד בלתי צפוי ובלתי ודאי. אנחנו מתכננים את הפרישה שלנו מהעבודה ומתכוננים אפילו למותנו בסופו של דבר. אנחנו תמיד חושבים קדימה ומניחים לעתיד להשפיע על מעשינו בהווה.
השעונים שלנו תמיד קופצים קדימה, מפני שלא משנה כמה ננסה לחיות בהווה, אנחנו תמיד חיים גם בעתיד. התכונה האנושית מאוד הזאת שולטת בחשיבה ובתכנון שלנו גם כיחידים וגם כעמים. אנחנו תמיד קופצים קדימה.
אנחנו יכולים למצוא נחמה על שעת השינה שאיבדנו בהבנה שבעוד שבעה חודשים נחזיר את מחוגי השעונים לאחור ונקבל את השעה האבודה הזאת בחזרה. על אף שהיו הצעות רבות להנהיג את שעון הקיץ כל השנה, השעון הרגיל נשאר, אם כי לפרק זמן קצר הרבה יותר. מסתבר שאי אפשר תמיד לקפוץ קדימה. לפעמים צריכים לחזור לאחור.
העתיד שלנו תמיד בנוי על העבר. בלי הבנה והערכה של העבר, העתיד נעשה עוד יותר לא ברור ועוד יותר בלתי צפוי. במשך זמן רב, כמה מאות שנים, חלק גדול מן העולם היהודי רצה רק לקפוץ קדימה. הוא סילק בלי משים כמעט את העבר והתעסק רק בעתיד המפואר שהוא דמיין לעצמו – עתיד אוטופי שבמובנים רבים מעולם לא התגשם.
העתיד הטוב והנהדר שכן התגשם, לעומת זאת, כמו הקמת מדינת ישראל וקיבוץ הגלויות של העם היהודי בארץ ישראל, היה עתיד שהתבסס על הכמיהה ועל המסירות של דורות העבר. בלי חזרה לאחור, הזינוק קדימה לא יכול היה להתרחש.
היעדר פרספקטיבה היסטורית בכל מגזר בעולם היהודי היום היא אחד המאפיינים המזעזעים והמטרידים ביותר של חוסר התפקוד שבו לוקה החברה היהודית בימינו. כאשר אנחנו בוחרים שלא ללמד את העבר לילדינו, אנחנו גם מגבילים את החזון והתקווה שלהם לעתיד.
אבל כמו שאנחנו מחזירים לעצמנו את השעה שאיבדנו כשקפצנו קדימה, באופן מטפורי, בחזרה לאחור בהמשך השנה, אנחנו יכולים גם להחזיר את העבר שלנו ולהאיר בעזרתו את העתיד.
בתקשורת הישראלית היום יש ויכוח סוער בשאלה מדוע ישראלים שמהגרים לחו"ל מתבוללים בחברה החדשה שלהם בלי לשמור על שום קשר ליהדותם בשיעור הרבה יותר גדול מיהודים שנולדו באותן ארצות עצמן. בלי להיכנס לוויכוח באופן רציני, אני רק רוצה לציין שבית הספר הישראלי הממוצע מלמד על העבר שלנו מעט מאוד ולא יוצר בתלמידיו של תחושה של זהות יהודית.
אין זה פלא, אם כך, שברגע שהישראלי כבר לא גר בישראל אין שום דבר שמעגן אותו בעבר, ולכן קל לו יותר להתבולל מהר ולאבד את זהותו כיהודי. באופן כללי, אנחנו חיים בדור "עכשיו", דור שרוצה סיפוקים מידיים בלי מחשבה כמעט על המחר או האתמול. אך ברור ש"העכשיו" לעולם לא יבוא על סיפוקו, ולא משנה כמה שפע ועושר חומרי נציע לדור הזה.
טבע האדם הוא כזה שהוא מוצא סיפוק בחלום על המחר ובהעלאת זיכרונות מהאתמול. רק בעזרת זינוק קדימה וחזרה לאחור מקבלים החיים שלנו בהווה משמעות וסיפוק. הזזת מחוגי השעון, אם כך, נושאת בחובה מסר חשוב על חיינו ועל עולמנו. בעולמו של הקב"ה לא קורה שום דבר שאין בו לקח ומשמעות. אני, על כל פנים, כבר מצפה להשבת שעת השינה האבודה בהמשך השנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
