ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הרי"ף והרמב"ם לא הביאו הלכה זו במפורש, אך הרמב"ם (תשובה ד, ג) מונה זאת (שאינו יודע למי להשיב את הגזלה) כאחד מחמישה דברים שהעושה אותם "אי אפשר לו שישוב תשובה גמורה", ודייק הבארות מים (שם) שאף שהגמרא כתבה שיעשה צרכי רבים, מכל מקום זו אינה תשובה גמורה. הרא"ש (ב"ק ט,ב) הביאה, וסייג שמדובר רק בגזלה קיימת (לאור הגמרא בב"ק צה ע"א שתקנו "תקנת השבין" שאם באו לעשות תשובה לא לקבל מהם דמי הגזלה). השו"ע (חו"מ שסו, ב) פסק דין זה להלכה, והרחיב שבורות זהו רק דוגמא בעלמא לצרכי רבים, אך השמיטו את הסיוג שמדובר רק בגזלה שעדיין קיימת (ובמפרשים שם דנו בכך).
א. תוקף התקנה:
האחרונים נחלקו בתוקפה של תקנה זו:
1. השיבת ציון (קיב, לרבי שמואל בן יחזקאל לנדא, בנו של הנודע ביהודה) כתב שהגוזל ולא יודע למי גזל – 'מדינא צריך לעשות צרכי רבים'. וכך משמע מדברי האגרות משה (חו"מ א,פח).
2. הגרש"ז (מנחת שלמה תנינא קלה) סובר, שזו רק מידת חסידות, שרק מעט מהתשלום יגיע לנגזל.
הציץ אליעזר (חלק ה - רמת רחל כז) כתב שרצוי שאדם לפני מותו יפריש מהונו לצרכי רבים, מכיוון שרבים נכשלים בעוון גזל, 'ואולי יש בידו איסור גזלה ממה שאינו יודע למי ישיב ויתכפר לו'.
ב. הגדרת 'צרכי רבים':
הטעם בעשיית צרכי רבים, הוא כפי שפסק הסמ"ע (שם ס"ק ה) שכך גם הנגזל ייהנה מהדברים שנעשים בדמי הגזלה. ובפוסקים מצאנו כמה השלכות לדבר זה:
1 . "צריך שיהיו צרכי רבים הללו במקום שהנגזל או יורשיו עלולים להיות נהנים מזה" (הראי"ה קוק שו"ת אורח משפט חו"מ סי' יח). אמנם ערוך השולחן (חו"מ שסו, ג) ציין שכשאדם עושה את הצעד מצדו, ומשיב את הגזלה על ידי שעושה צרכי רבים – "יסבב ה' שכל אחד מהנגזלים או מיורשיהם יהנה כפי ערך גזילתו ושימחלו לו והבא לטהר מסייעין אותו מן השמים".
2. צריך שיהיה דבר מתקיים, שקרוב לוודאי שייהנה בהם הנגזל או צאצאיו ברבות הימים. ולכן הגמרא ציינה כדוגמא לצרכי רבים דווקא בורות מים, כיוון שזהו דבר מתקיים לאורך זמן (שו"ת ישמח לבב או"ח ג לרבי ישועה שמעון חיים, מגדולי פוסקי מרוקו בדור הקודם, וכך משמע משו"ת אבקת רוכל קפח).
3. עקרונית יש לתת את הכסף דווקא לצרכי רבים ולא לצדקה, שכך גדל הסיכוי שהנגזל ייהנה ממנו. אבל יש אומרים שבמקרה שברור שהבעלים או יורשיהם אינם לפנינו, עדיף יותר לתת לצדקה מאשר לצרכי רבים. והטעם הוא, שגם במצווה שאדם עושה ללא ידיעה הוא מתברך (ע"פ ספרא,דבורא דחובה יב, נלמד משכחת עומר בשדה שנשאר לעני), כך שבנתינת הכסף לצדקה יגיע תועלת לנגזל. ומטעם זה פסק החלקת יעקב (חו"מ טז) לאדם שהפקידו אצלו סכום כסף גדול בזמן מלחמת העולם השנייה, ואחר
המלחמה ניסה לאתר את המפקיד, אך לא מצא זכר למפקיד או ליורשיו, שייתן הכסף לצדקה, ובכך תגיע תועלת למפקיד, אף שהוא אינו יודע על צדקה זו. אמנם האגרות משה (חו"מ ח"א פח) כתב שבמקרה בו אין הגנב מכיר את בעל הגנבה, אין לתת את הכסף לצדקה, אלא רק לצרכי רבים, ולא חילק בדבר.
4. יש להקפיד שהנתינה לצרכי רבים תעשה בסתר, שלא יחזיקו לו טובה ויכבדוהו על נתינתו, שבזה לא יצא ידי חובת השבת הגזלה (אגרות משה חו"מ א,פח).
סיכום: בגמרא (ביצה כ"ט ע"א) מובא: "גזל ואינו יודע למי גזל - יעשה בהם צרכי רבים", וכדוגמא מציינת עשיית 'בורות שיחין ומערות', לצורך מי שתייה עבור הציבור (רש"י ב"ק צ"ד ע"ב).
הרי"ף והרמב"ם לא הביאו במפורש הלכה זו, אך הרא"ש (ב"ק ט,ב) הביאה, וכך נפסק בשו"ע (חו"מ שס"ו,ב).
אך האחרונים נחלקו בתוקף תקנה זו:
I. השיבת ציון (קיב) ואגמ"ש (חו"מ א,פח) סברו שזו חובה גמורה.
II. הגרש"ז (מנחת שלמה תנינא קלה) כתב שזו רק מידת חסידות.
בגדרי התקנה: מרש"י (גמרא שם) והסמ"ע (שם ס"ק ה) עולה שהעיקרון בעשיית צרכי רבים הוא כדי שבסופו של דבר יגיע הנאה לנגזל. בפוסקים מצאנו השלכות לעיקרון זה:
1. צרכי הרבים ייעשו במקום שמסתבר שהנגזל או יורשיו יהנו מזה (אורח משפט חו"מ סי' יח).
2. יש לעשות דבר המתקיים לאורך זמן, כך שהסיכוי שהנגזל יהנה ממנו יגדל. (ישמח לבב או"ח ג).
3. עדיף לתת הכסף לצרכי רבים מאשר לצדקה (חלקת יעקב חו"מ טז, אגרות משה חו"מ פח).
4. הנתינה תהיה בסתר, כדי שלא יחזיקו לו טובה על נתינתו (אגרות משה שם).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
