ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
ברמה הפשוטה של הבנת הסיפור, לפנינו אדם שעבר עברה ומתבייש בה. הוא איננו יכול לעמוד לנוכח מעשיו, ולכן הוא מציג את הדברים כאילו השאלות הן שאלותיו של חברו. הניסיון להתחבא לאחר מעשה פסול שאדם עושה הוא קדום כימי העולם: "וישמעו את קול ה' אלקים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלקים בתוך עץ הגן. ויקרא ה' אלקים אל האדם ויאמר לו איכה. ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירום אנכי ואחבא".
חטאו של האדם מציג אותו במערומיו, והאדם מתבייש. אלא שאל מול הבושה וההסתתרות עומדת הקריאה של הבורא אל האדם: "איכה". לקריאה הזו יש משמעות עמוקה. האדם המתבייש מעוניין להיפטר מהחטא שדבק בו. הוא מסתתר מאחורי זהות שאולה, הוא מחפש תירוצים. לא הוא חטא - אדם אחר חטא: "האשה אשר נתת עמדי"; "הנחש השיאני ואוכל".
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
16 - מיטה של עצבות
17 - החוטא המסתתר
18 - לרדת אל העם
טען עוד
ר' נפתלי אמור היה ליפול בפח ולהאמין כי אכן אדם אחר הוא האשם, אולם הוא ממהר להסיר את המסווה מעל פניו של החוטא. הדברים נאמרים בדרך הלצה, אולם הם מגלים כי הוא יודע במי המדובר. אם היה החבר חוטא, החבר עצמו היה מגיע ומספר על חבר שחטא. אם כן נראה שלא החבר חטא, אלא האדם העומד כאן. הבעיה היא שאיננו מסוגל לקחת אחריות על החטא, ור' נפתלי תובע ממנו את לקיחת האחריות הזו.
בעיון מעמיק יותר נראה כי דבריו של ר' נפתלי הינם בעלי משמעות נסתרת, המעוגנת ביסודות התפיסה החסידית. החסידות לא ראתה בחטא כישלון בלבד, אלא גם כלי החושף את כוחות הנפש של האדם. מאמר חז"ל: "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם" התפרש אצל החסידים כהכוונה לעשיית שימוש בעברה ככלי לחשיפת היכולות החיוביות שיש לאדם. ר' צדוק הכהן מלובלין נהג לומר כי אדם נכשל דווקא בתחומים שבהם יש לו יכולת להגיע לגדולות.
הכישלון יכול ללמד את האדם, לבנות אותו ולהביא אותו לרמות גבוהות יותר. חטא בתחום מסוים נובע בדיוק מהנקודה בנפש המכוונת כנגדו. תיקון החטא הוא היכולת של האדם להפוך את הכישלון להצלחה, להבנה עמוקה יותר בנפשו פנימה וממילא גם לבניין טוב יותר.
מכאן אנו יכולים לחזור לסיפור שלנו. האיש הבא אל ר' נפתלי מבקש תיקון של סיגופים ותעניות. גישה זו אל החטא יוצרת תחושה שהחטא הוא חיצוני לאדם, שיש למרק אותו בניתוח מכאיב. האיש הבא אל ר' נפתלי תולה את החטא באדם אחר; הוא איננו מרגיש שיש לחטא מה לומר לו.
ר' נפתלי חוזר ומחבר את האדם לחטאו. אם אכן היה החטא של איש אחר היה הוא עצמו יכול לבוא ולספר את אותו הסיפור. החטא אינו של איש אחר. הניסיון לתלות את החטא באחר הוא ניסיון להתנתק מהחטא מבלי ללמוד ממנו.
החטא מופיע תמיד בדמותו של איש אחר, אולם התבוננות מעמיקה מגלה כי הוא שייך לאדם עצמו. ייתכן שהדמות המתגלה אלינו דרך החטא דווקא אינה מוצאת חן בעינינו, ואנו מנסים להדביק אותה למישהו אחר, אבל האמת היא שהחטא הזה הוא פרי דמותנו הפנימית. ומי שמבין זאת יידע כיצד לתקן את החטא וללמוד ממנו.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
