ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
מכיוון שחלק מהתוצרת שתסופק תהיה קדושה בקדושת שביעית הוקם אוצר בית דין, וכל העוסקים ביבול שיש בו קדושת שביעית יהיו ממונים כשלוחי בית דין, החל מהחקלאים במטעים ובשדות, דרך הספקים והמובילים ועד קבלת היבול בחנות על ידי הצרכנים. כל זאת בהתאם למגבלות ההלכתיות שקיימות בתוצרת הקדושה בקדושת שביעית. כמובן, גם אכילת הפירות והירקות הללו צריכה להיות בהתאם לדיני קדושת שביעית (ראו בהרחבה במאמרנו 'היסודות ההלכתיים של אוצר בית-דין', בתוך 'התורה והארץ' ח"ו עמ' 389 422). דייני בית הדין הם הרב יעקב אריאל, הראשל"צ הרב אליהו בקשי דורון, הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב דב ליאור, הרב זלמן ברוך מלמד והרב יהודה עמיחי.
בשורות הבאות נפרט את מקורות גידולי אוצר הארץ בשמיטת תשע"ה הבאה עלינו לטובה.
ירקות שנקטפו בשישית שניתן לאחסן אותם באופנים שונים, ושמקורם ממשקים יהודים. עדיפותם ההלכתית היא בכך שהיות ומדובר בגידולי שישית, אין צורך לבדוק כיצד הם גדלו ואין מגבלה באופן השיווק שלהם. יש לציין שכך נהגו באוצר ב"ד שמוזכר בדברי חז"ל על פי אחד מגדולי פרשני הירושלמי (רש"ס שביעית פ"ט ה"ה סוף ד"ה חזור וזכי ביה). בכלל זה גם פירות שייקטפו בתחילת השמיטה שדינם על פי ההלכה כיבול שישית לכל דבר, מכיוון שבפירות האילן אין קדושת שביעית חלה על פירות שהתחילו לגדול בשישית וייקטפו בשביעית.
ירקות שגדלו בשביעית בעציצים על מצע מנותק בחממות. דרך זו מבוססת על כך שיש הסוברים שמכיוון שחובת שמיטה בזמן הזה היא מדרבנן, לפיכך מקילים חכמים לזרוע בשביעית בקרקע שנמצאת בתוך בית (על פי פאת השולחן סי' כ ס"ק נב, ועוד פוסקים). למעשה מסתמכים על דעה זו רק בזריעה בעציץ שאינו נקוב ונמצא בתוך החממה, ולא בזריעה ישירה על גבי הקרקע.
פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית. מדובר בפירות המטעים שיתחילו לצמוח במשך שנת השמיטה וייקטפו בעיקר בקיץ תשע"ה ובחורף תשע"ו. על פי אותו עיקרון תהיה גם אספקה של ירקות מזריעת שישית שייקטפו בשביעית, בהסתמך על הדעה בפוסקים שחז"ל גזרו איסור ספיחין רק על ירקות שהתחילו לצמוח בשביעית מאליהם, מחשש לעוברי עבירה שיזרעו בסתר בשביעית ויאמרו שהם צמחו מאליהם. לדעה זו ירקות שהתחילו לצמוח בשישית ונקטפו בשביעית אין בהם איסור ספיחין ומותרים באכילה, אך יש לנהוג בהם קדושת שביעית, וכך מקובל להלכה על דעת רוב הפוסקים בדורנו (עפ"י ר"ש משאנץ שביעית פ"ט מ"א ד"ה כל הספיחין, חזו"א שביעית סי' ט ס"ק א, שבת הארץ פ"ד ה"ג אות ב הע' 11, ילקוט יוסף שביעית פכ"ג הע' יד, בשם הראשל"צ הגר"ע יוסף זצ"ל, מעדני ארץ שביעית הוספות סי' י, יא, וכך שמענו הראשל"צ הגר"מ אליהו זצ"ל).
ירקות מגידולי הערבה הדרומית בתוספת היתר מכירה לחומרה . לדעת כל הפוסקים אזור זה נכלל בתוך ארץ ישראל שהובטחה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים, ולדעת פוסקים רבים יש לנהוג שם את המצוות התלויות בארץ, כפי שגם הכריעה הרבנות הראשית לישראל מאז קום המדינה, ולא כפי שמפרסמים בטעות בזמן האחרון (על פי הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי ספר ארץ ישראל עמ' לד-לה, ועמ' פב-פד; הרה"ג צבי פסח פרנק זצ"ל, מו"ז הרה"ג עובדיה הדאיה זצ"ל שו"ת ישכיל עבדי ח"ו סי' ב; והרב אליעזר וולדברג זצ"ל בשו"ת ציץ אליעזר ח"ג סי' כג).
ירקות מגידולי חממות בנגב המערבי כולל היתר מכירה לחומרה שייעשה בקיץ של השמיטה , לאחר שהסתיימו קטיף החורף של הירקות שנזרעו בשישית ונקטפו בשביעית . באזור זה התיישבו רק עולי מצרים בתקופת בית המקדש הראשון, אך כפי הנראה לא הייתה שם התיישבות של עולי בבל מכיוון שהוא נמצא מדרום-מערב לאשקלון, שהיא הגבול הדרומי-מערבי של ההתיישבות היהודית בימי עליית עזרא ונחמיה בתקופת בניין בית המקדש השני. לפיכך קבעו חז"ל שאף שאסור לעבוד שם בקרקע בשביעית וגם צריך לנהוג דיני קדושת שביעית ביבול הגדל באזור זה לפני היתר מכירה, הקלו שלא לאסור באכילה את הירקות שגדלו בשביעית באזור זה באיסור ספיחין בכל צורה שהיא. כמו כן חלק מהמחמירים שלא לעשות היתר מכירה בשביעית מקילים שניתן לעשות שם היתר מכירה ושהתוצרת מותרת באכילה, ואין חובה לנהוג בה קדושת שביעית לאחר המכירה (על פי הרה"ג שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל שו"ת מנחת שלמה ח"ג סי' קנח אות ג).
גידולי נוכרים יסופקו רק בסוגי ירקות שבמשך כל השנים יש למגדלים נוכרים מכסות גידול בכמויות גדולות, מאזור המשולש ובאופן שאין השמיטה מרחיבה להם את החקלאות.
ייבוא. אם תיגמר התוצרת הנ"ל יספקו בקיץ תשע"ה תוצרת חקלאית מיובאת מחו"ל, אך בשום אופן לא תילקח תוצרת חקלאית משטחי הרשות הפלשתינית ומירדן.
הרב אהוד אחיטוב
רב במכון התורה והארץ
הכנס הכ"א למצוות התלויות בארץ תערובות בבתי מיון ואריזה ממקומות שונים בארץ
מתוך הכנס הכ"א למצוות התלויות בארץ
הכנס הכ"ד למצוות התלויות בארץ מתנות עניים מאילנות, במטע ובגינה הפרטית
מתוך הכנס הכ"ד למצוות התלויות בארץ
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
