ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מגילה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כד: במשנה השנייה עד כה: סוף פרק הקורא עומד)
חלק א – מעשים ואמירות שמהווים בעיה באמונות ודעות
משנה ראשונה
א. מי שמסרב להיות חזן בבגדים צבעוניים או בסנדלים – לא יהיה חזן, שמא נהיה מין
(שהיו לובשים לע"ז שלהם רק לבן ובלי נעליים. חוששים בו רק לתפיל הזו).
ב. מי שמניח תפילין על המצח ("בין עיניכם") או על כף ידו ("על ידך") – דרך מינות.
ג. מי שציפם זהב (רש"י – בתים מזהב, בניגוד לדרשה – "למען תהיה תורת ה' בפיך" – מן המותר בפיך")
או שמניח תפילין של יד על השרוול (שדורש "והיו לך לאות", אך לחז"ל יש להצניעם ("לך לאות") -
דרך החיצונים (דומה למינים, קצת פחות גרוע).
[אגב, העושה תפילין של ראש עגולים, זה לא מצווה וזה סכנה.
לכאורה דומה לברייתא - תפילין מרובעות הלכה למשה מסיני,
דחייה - משנתנו אסרה בכדור,
הברייתא הוסיפה שגם חצי כדור (שהבסיס שטוח) פסול].
משנה שנייה
ד. אמירות שמשתקים לו:
- יברכוך טובים, רש"י – שצריך לשתף גם את עוברי העבירה בתפילות.
- על הטוב יזכר שמך – על הטוב ולא על הרע
- על קן ציפור יגיעו רחמיך –
מחלוקת מה הסיבה–
- שמטיל קנאה במעשה בראשית.
- שעושה מידותיו של הקב"ה רחמים, ואינן אלא גזרות.
- מודים מודים – כשתי רשויות.
ר' זירא (כה. שליש תחתון) – שם שמע שמע.
מיתיבי: הרי זה מגונה (משמע שלא משתקין),
תשובה: מילה מילה – מגונה, כופל כל הפסוק – משתקים.
ה. פירושים לא נכונים לפסוקים, ומשתקים אותו:
- המכנה בעריות – שמפרש שזה כינוי לכך שלא יספר סודות של קרוביו, ולא כפשוטו.
- 2."ומזרעך לא תתן להעביר למולך" – שמפרש שאסור לבוא על דויה.
- ישגלנה – ישכבנה
- בעפולים – בטחורים
- חריונים – דביונים
- חוריהם ומימי שיניהם – צואתם ומימי רגליהם
- למחראות –
חלק ב – מה קוראים ומתרגמים, מה קוראים ולא מתרגמים, ומה לא קוראים כלל
א. משנה וברייתא
(צבענו ברקע כחול דברים שקשורים אחד לשני).
| קוראים ומתרגמים | קוראים ולא מתרגמים | לא קוראים |
| בראשית | מעשה ראובן | מרכבה, ור"י מתיר |
| לוט ושתי בנותיו | ברכת כהנים | |
| תמר ויהודה | ||
| עגל הראשון | עגל השני (משנה וברייתא) | |
| קללות וברכות | ||
| אזהרות וענשים | ||
| דוד אמנון ותמר, | במשנה (ובהמשך הברייתא לפי גרסת הגר"א) – אמנון ותמר כאן. | |
| פילגש בגבעה | ||
| הודע את ירושלים את תועבותיה (יחזקאל טז) | ר"א במשנה ובברייתא חולק ואומר שלא קוראים כלל, משום כבודה של ירושלים. |
המשך הברייתא –
ב. כתיב בשפה לא נקייה, ובקריא בשפה נקייה
רבנן – למוצאות
ר' יהושע בן קרחה – כיון שזה כנגד ע"ז אז אוצמרים בלשון לא נקייה.
וכן רב נחמן ור' ינאי שהשנביאים השתמשו בליצנות וזלזול כנגד ע"ז,
וכן רב הונא בר מנוח ורב אשי – מותר להשתמש ב"שפת רחוב" כנגד עובדי ע"ז וחוטאים.
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
