ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- מלכויות זכרונות ושופרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
סיפר לי תלמיד חוזר בתשובה, שלמד בביה"ס את קהלת, כיצד הבל הבלים הכול הבל, והדבר גרם לו הרגשה של ייאוש ותסכול, עד שהגיע לפסוק "סוף דבר הכול נשמע וגו'", ושמח שסוף כל סוף הוא אינו עזוב למקרה, ויש תכלית טובה לחייו, ואז שמע מהמורה שפסוק זה בודאי נכתב בתקופה מאוחרת יותר... וחזר להרגשת הייאוש שלו. עד שנפגש עם איש אמונה שהחזיר לו האמונה ב"סוף דבר הכול נשמע" ...
וזהו "לדוד ה' אורי וישעי", האור שה' מאיר עלינו, ל השגיח עלינו, הוא אור ישועתי, והוא מעורר אותנו ללכת לאורו יתברך בחינת "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי", ולאור זה ננקה אבק רגלינו, אבק ע"ז שנדבק במשך ימות השנה, ונתחזק בתורה ובמצוות, שהם "נר מצווה ותורה אור".
והנה אנו פוסקים שיום הדין הוא בר"ה "בר"ה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, שנאמר: היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם" (משנה ר"ה ט"ז.). אולם יש דעות נוספות בגמ' מתי העולם נידון. "ר' יוסי אומר: אדם נידון בכל יום, שנאמר: ותפקדנו לבקרים, ר' נתן אומר: אדם נידון בכל שעה, שנאמר לבקרים תבחננו" (שם) , נראה לומר שהדבר תלוי לפי מה שהוא אדם, הצדיקים שמרגישים איך הקב"ה משגיח עליהם בכל יום, ובכל יום משפרים מעשיהם, הם מרגישים את הדין שבכל יום, ולכן הם יכולים גם לומר ה' אורי בכל יום, ומתנהגים בהתאם לכך. אבל הלכה כרוב בני האדם שאינם מרגישים בכך כל השנה, רק כאשר מתקרב ר"ה, ולכן בשבילם, ה' אורי - בר"ה. וזהו חסד גדול שעשה הקב"ה עמנו שהודיענו את יום הדין, ונתן לנו את יום הזיכרון הזה שבו נזכור כי "ה' אורי וישעי" וממילא נבחר "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי. נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך". ולשם כך תוקעים בשופר לעורר לתשובה כמו שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה "עורו ישנים משנתכם, ונרדמים הקיצו מתרדמתכם והכירו את בוראכם, אלו הישנים בהבלי הזמן וכו'".
"והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו " - ואמרו חז"ל בכל השנה מסתבכים בסבך עוונות, ובאים לר"ה ותוקעים בשופר ויוצאים מסבך זה. כיצד? ע"י התעוררות השופר לתשובה. עוד אמרו חז"ל בכוונת השופר "אמר הקב"ה אמרו לפני מלכויות - כדי שתמליכוני עליכם, זיכרונות- כדי שיעלה זיכרונכם לפני לטובה ובמה? בשופר". ומפרש הריטב"א שהשופר מתייחס לשלושת העניינים הנ"ל, בשופר אנו גם ממליכים את ה', וגם נזכרים לפניו, וגם אומרים לו שופרות.
והנה במלכויות זיכרונות ושופרות אנו מחזקים את שלושת העיקרים באמונתנו:
א. האמונה במציאות ה' ומלכותו בכל משלה,
ב. האמונה בהשגחה פרטית ושכר ועונש,
ג. האמונה במעמד הר סיני שבו נתנה תורה לישראל.
המלכת ה'- משום שבמשך השנה ערערנו על כך, אנו באים היום לחדש את המלוכה, כפי שעשו לשאול המלך שערערו על מלכותו, ושמואל הנביא אמר להם לכו ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה" וכן הלכה שאין מושחים מלך בן מלך אלא א"כ ערערו על מלכותו, מושחים אותו כדי לסלק מחלוקת (הוריות יא:, רמב"ם מלכים פרק א' הל' י"ב) המלכת ה' פרושה אמירת נעשה ונשמע ללא סייג, וללא עוררין, אף אם לא מבינים טעמו של דבר, ויש בזה בחינת מס"נ וקרבן לה'. בקרבן של ר"ה לא נאמר " והקרבתם עולה" אלא "ועשיתם עולה" כיון שנכנסתם לפני לדין מעלה אני עליכם כאילו הקרבתם עצמכם לפני ואני בורא אתכם כברייה חדשה. (וזה המקור לסליחות ד' ימים לפני ר"ה). כמו יצחק שנעקד על גבי המזבח, ונחשב כאילו אפרו צבור על גבי המזבח אלא שחייו נתנו לו במתנה, ונעשה כבריה חדשה. כך אם אנו רוצים להיות חדשים, כבריה חדשה, אנו צריכים לקבל עלינו מלכותו יתברך.
ואז אנו עוברים לזכרונות - האמונה בשכר ועונש, שהכול תלוי במעשנו והדברים נוגעים לדיכדוכה של נפש לבכי ויבבה, והוריקו פניהם! ומה התיקון לכך? שופרות- לזכור מעמד הר סיני, תורה ומצוות. שעל ידי תורה אפשר להתגבר על כל קשיי היצר "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ, והמצוות מלוות את האדם בכל מקום ושומרות עליו "כי לוית חן הם לראשיך וענקים לגרגרותיך". עד ישמע השופר הגדול שבשמיעתו נצא לחרות עולם ולגאולה שלמה משלטון היצר, גאולה מעול גלות ומעול אויב כדכתיב "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו'".
נקבל נא עלינו שיהיה "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי", "כי באור פניך נתת לנו תורת חיים ואהבת חסד", וממילא יתקיים בנו "ה' אורי וישעי", שישגיח ה' עלינו באור ישועתו, "האר פניך ונושע", ונזכה ל"באור פני מלך חיים", "לחיים טובים תכתבנו מלך החיים".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.








