ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- השבת אבידה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
וכך מפרש אור החיים הק' את משמעות הכתוב
"פרשה זו באה לרמוז בפרטות חיוב התוכחות, שצריכין בני א-ל - חי צדיקי עולם לעשות לעם ה'... ויצו ה' לבל יתעלם אלא ישיבם לאחיו, הוא אלוקי עולם ... ואספתו אל תוך ביתך - זה בית המדרש, וילמדהו ארחות חיים ודרך ישורון אור וכו'" עיי"ש שהולך ודורש את הפסוקים בעניין התשובה.
ננסה ללמוד מהלכות השבת אבדה דברים הנוגעים לעניין התשובה:
א. "והתעלמת", "לא תוכל להתעלם"
חז"ל דרשו מ"והתעלמת" - "פעמים שאתה מתעלם, כגון כהן והיא בבית הקברות". ואפשר ללמוד מכאן, שאין לנסות להחזיר את חברו בתשובה בדרכים שאסורות ע"פ ההלכה, ואין ללמד על כך זכות שזה לצורך מצווה.
ואעפ"כ מצאנו שחז"ל ממשילים את ירידת השכינה למצרים להציל משם את ישראל, לכהן שמצא תרומה בבית הקברות, אמר מוטב להטמא ולהוציאה משם, ואח"כ יטהר את עצמו, או בסגנון אחר, כדלהלן (שמות רבה (וילנא) פרשה טו ד"ה יט:
ד"א בשביל) "א"ר נסים משל לכהן שהיה לו גינה של תאנים ובאותה גנה היה בית הפרס בקש לאכול תאנים אמר לאחד לך אמור לאריס שבעל הגינה אומר לך שתביא לו שתי תאנים הלך ואמר לו כך השיבו האריס מי הוא בעל הגנה לך למלאכתך, אמר לו הכהן אני אלך לגנה אמרו לו למקום טמא אתה הולך אמר להם אפילו יש שם מאה טומאות הולך אני ולא יתבייש שלוחי, כך כשהיו ישראל במצרים אמר הקב"ה למשה לכה ואשלחך אל פרעה הלך ואמר לו מי ה' אשר אשמע בקולו לא ידעתי את ה' לכו לסבלותיכם, אמר הקב"ה אלך למצרים שנא' (ישעיה יט) משא מצרים, אמרו לו מלאכי השרת למצרים אתה הולך למקום טומאה, אמר להם אלך ולא יתבייש שלוחי משה, הה"ד (שמות יב) ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר".
ולכאורה זה סותר את ההלכה שהבאנו לעיל? אלא צריך לומר שיש מצבים של הוראת שעה שאף זה מותר. כגון אליהו בהר הכרמל שהקריב שחוטי חוץ כדי להוכיח את נביאי הבעל. ויתרה מזאת למדנו בשו"ע או"ח שמותר לחלל שבת כדי להציל מי שלקחו לשמד, להעבירו על דתו. משום חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה.
על כגון דא, אומרת התורה, למרות שיש לך ה"א של "והתעלמת", "לא תוכל להתעלם", ונאמר בלשון החלטית, כאילו במציאות אי אפשר לך להשאר אדיש ולהתעלם, (כמו "לא תוכל לאכול בשערך מעשר דגניך"- שהוא אסור, וכתרגומו "לית לך רשו").
ב. "עד דרוש אחיך אותו"
כיצד יגרום לאחיו שטעה מן הדרך הישרה לדרוש את התשובה?
אומר השפת אמת (שנת תרל"ה):
"דהנה חז"ל כתבו: כי זכה צדיק נוטל חלקו וחלק חברו בגן עדן, ומסתמא כן הוא גם בעוה"ז שהרשע בעוונותיו מאבד זכיותיו, וכל המעשים טובים שעשה נוטל הצדיק"
ולפי זה להחזיר את רעהו בתשובה הוא ממש מצות השבת אבדה, שמשיב לו את חלקו של חברו שמופקד אצלו מאחר שחטא. והנה אחד הסבות הגורמות נתק בין הצדיק והרשע הוא הרגשת הרשע שהצדיק מתנשא עליו ובז לו, ואף הצדיק עלול לחשוב עצמו ראוי לכל תהילה שפטפט ביצרו והתגבר עליו, ומתוך כך לזלזל אפילו בבעל תשובה, והתשובה לכך בהמשך דברי הרשב"א:
"ולכן יש כמה פעמים שהצדיק מוצא סיוע במעשיו הטובים שלא על פי עבודתו, והוא שזכה לחלק הרשע, אך האדם צריך לשים לב לחזור החלק לבעליו, והיה עמך עד דרוש אחיך, כי כששב הרשע בתשובה יחזירנו לו, וכתיב השב תשיבם, פירוש שע"י שהצדיק מרגיש שאין זה ע"פ עבודתו, ע"י זה חוזר בתשובה, וע"י התשובה זו מתעורר גם הרשע לבוא להרהור תשובה וכו'".
ידוע בשם הבעש"ט שאם אדם רואה חטא בחברו סימן שהדבר נמצא גם בו, שאם לא כן לא היה רואה זאת, והנה אף אם פשפש הצדיק ולא מצא בעצמו חטא זה, יש לישב זאת ע"פ דברי השפ"א הנ"ל מפני שנטל חלק חברו הרשע וזכה לסייעתא דשמיא להתגבר על יצרו, אבל הוא עצמו לא תקן זאת וע"ז צריך לחזור בתשובה! ולא יתנשא על הרשע בגין צדקותו, ואף הרשע התעורר לשוב כשירגיש את היחס של הצדיק אליו כשווה בין שווה, שחלקו שלו שמור אצלו.
ג. יאוש
מובא בגמ' מכות כ"ד:
"אמר רב: מסתפינא מהאי קרא :"ואבדתם בגויים", מתקיף לה רב פפא: דילמא כאבדה המתבקשת, דכתיב: תעיתי כשה אובד בקש עבדך".
האדם החוטא מרגיש עצמו אבוד, הקב"ה מסתיר פניו ממנו, והוא אובד בגויים, ועל זה חשש רב שמא ח"ו הקב"ה התיאש מאתנו, וידוע שיאוש קונה באבדה, ויצאנו מרשותו של הקב"ה !? השיב לו רב פפא: שהקב"ה לא התיאש מאתנו!
כדי לבאר את נקודת הויכוח בין החכמים נביא את הסיפור הבא:
אדם אחד שבנו יצא לתרבות רעה בא בתחנונים אל הרבי לבקש רחמים שיתפלל עליו שבנו ישוב בתשובה, אמר לו הרבי שאינו יכול לעזור לו מפני שגם לו יש בן כזה שיצא לתרבות רעה ולא יכול להשיבו. שאל אותו המבקש מדוע אינו מבקש עליו מהקב"ה? השיב הרבי, שגם הקב"ה השיב לו כן, שיש לו בן שיצא לתרבות רעה ואינו יכול להשיבו אליו. הרבי בחכמתו השיב לאותו אדם שבנו יצא לתרבות רעה, הוא גם כבנו, שהרי הוא חלק מעם ישראל, והוא גם בנו של מקום, וכביכול אינו בידו להשיבו אליו ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", וההתעוררות לתשובה צריכה להתחיל מן החוטא בעצמו. ואם כן כאשר החוטא אינו מתעורר לתשובה, הרי הוא כאבוד והקב"ה אינו יכול כביכול להשיבו אליו, ואם כן יש כאן ייאוש חלילה.
אבל מאידך גיסא, כאשר החוטא מבין שאין הדבר תלוי אלא בו, הרי מיד כאשר הוא פותח פתח לתשובה, הקב"ה מבקש אותו, ובכוחו לבטל את המצב של יאוש, ומיד חוזר להיות ברשותו של הקב"ה.
ד. יאוש ברשות
הרמב"ן ( מלחמות ה' "אלו מציאות" ) אומר שאין יאוש ברשות, היינו אם האבידה נמצאת ברשותו של אדם לא שייך להתיאש ממנה. והרי כל העולם כולו ברשותו של הקב"ה, ואף המציאות הזאת של בחירה חופשית היא ברצונו של הקב"ה, וכמו שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה "כל אשר חפץ ה' לעשות בשמים ובארץ" וא"כ איך יכול אדם לבחור לעשות כרצונו? אלא שזה גופא רצונו יתברך, שכך יהיה, ואין ידיעתו שכך יהיה סותרת את הבחירה. ודבר זה לא ניתן להבין על בוריו. בכל אופן אם הכל ברשותו יתברך לא שייך יאוש שיפקיע זאת מאת הקב"ה, וממילא ימצא דרכי תשובה אליו. ולבסוף יתברר שכל הנפילות שלו היו לצורך תשובתו.
ודבר זה נלמד ממה שאמרו חז"ל על קרח
"ויאבדו מתוך הקהל ... ר' יהודה בן בתירה אומר: הרי הן כאבדה המתבקשת, שנאמר: תעיתי כשה אובד בקש עבדך כי מצוותיך לא שכחתי". (סנהדרין קט)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








