ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מבצע "צוק איתן"
מדינת ישראל מצויה כיום במצב מורכב. מחד גיסא היא עשירה וחזקה יותר מאי פעם, ומאידך גיסא היא נתונה באובדן דרך מבחינה ערכית ולאומית. מגזרים רבים בחברה הישראלית אינם ערוכים להתמודד עם הקשיים הניצבים בפנינו. הציבור הדתי-לאומי, שהוא גדול כמותית הרבה יותר מכוחו הפוליטי, הוא הציבור היחיד שמסוגל להוביל מבחינה תרבותית את הנחישות במאבק הקיומי שאנו ניצבים מולו.
הציבור הדתי-לאומי מפורק כיום למגזרים ולתת-מגזרים, אך עדיין מצויים בו שני מכנים-משותפים עיקריים: הראשון הוא הרצון לחבר בין קודש וחול, בין תורה וחיים (באינסוף מינונים וזרמים שונים), והשני הוא הדגשת היסוד הלאומי כמרכיב בסיסי בעולמנו הרוחני. דא עקא, שהמכנה המשותף השני נמצא בתהליך כרסום מתמיד בשנים האחרונות. הסכמי אוסלו, ההתנתקות, תרבות אינדיבידואליסטית שמחלחלת מכל ערוץ אפשרי – כל אלה עשו, ועדיין עושים, שמות בחינוך הדתי-לאומי.
כל מי שמצוי בשדה החינוך יודע כי מרב הכוחות, השיעורים ותוכניות הלימודים מופנים כיום אל העיסוק בפרט. החל בפריחת סדנאות למודעות עצמית באולפנות ובישיבות, המשך בהצפה של ספרות ניו-אייג'ית דתית (פחות או יותר), וכלה בהדגשת שיטות רוחניות המעמידות את החוויה הפרטית במרכז עבודת ה'. שלא תהיה אי הבנה: לכל הזרמים הללו בוודאי שיש מקום. יתר על כן, ללא ספק הם גם ממלאים חסך שנוצר מעיסוק אינטנסיבי רב שנים (והכרחי בשעתו) בעיקר בנושאים לאומיים, מציאות שדחקה כוחות רבים בנפש אשר כעת תובעים את שלהם.
יחד עם זאת, יש להיזהר שלא לאבד פרופורציות. עוד מעט, כאשר ייאלצו טובי בחורינו לחסום פעם נוספת את מחבלי חיזבאללה, חמאס ודאע"ש – הם יזדקקו למזון רוחני מורכב יותר מאשר "עצות קטנות לחיים מאושרים" או צעקות "טאעטע". הם יצטרכו לאחוז בידם גם את 'אורות המלחמה'. אי אפשר לעסוק כל העת רק בחיטוט באני ועצמי ועצמי ואני, גם אם היינו תחת שמיים תכולים זו איננה תורה שלמה. מטרתה של תורת ישראל היא לחנך ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש", למשנה שתכיל את כל עוצמות החיים – הכלליות והפרטיות גם יחד.
על אחת וכמה במצבנו היום: בקרוב מאוד גם האני וגם העצמי עלולים למצוא את עצמם במלחמה למען אני ועצמי גדול יותר - עם ישראל. עם כל האהבה שאנו רוחשים לאמת שיש בשיטות הרוחניות השונות בעם ישראל, לא בכל אחת מהן נמצא תשובות לשאלה כיצד לנהל כלכלה תורנית-מודרנית או כיצד לעצב את רוח צה"ל. אנחנו לא נמצאים במזרח אירופה או בצפון אפריקה, אנחנו במלחמה קיומית בארץ ישראל.
לפני הכול ואחרי הכול, יש לזכור מה היא משנת-העל שלנו. משנת הציונות הדתית בכלל ומשנת הרב קוק בפרט מכילה בתוכה תמהיל מאוזן של כלל ופרט, קודש וחול, לאומיות ומימוש עצמי – ואותה יש להעמיד במרכז! הדרור ויינברגים, הרועי קליינים, האלירז פרצים וההדר גולדינים הבאים יצמחו מתוך בתי המדרש, שיחד עם הרגישות והעיסוק בנימי הנפש הפרטית, יזכרו תמיד שהבסיס הוא ספר 'אורות'.
מי שבקי במשנתו הענפה של הרב קוק יודע כי הטענה שמשנתו עוסקת רק בכלל ולא בפרט אינה נכונה. למען האמת, היחס המספרי בין הפסקאות שעוסקות בפרט ובין הפסקאות שעוסקות בכלל במשנתו של הרב קוק הוא 3:1 לטובת הראשונות.
יחד עם זאת, השם שיצא למשנת הרב קוק כמשנת-כלל יותר מאשר משנת-פרט אינו מקרי. זוהי תוצאת הדגשת היסוד הכללי במשנתו בידי תלמידיו הגדולים ובראשם הרב צבי יהודה. למיטב הבנתי, הסיבה שבגללה הם הדגישו את היסוד הלאומי הייתה מתוך זיהוי שהיה נכון בזמנם, וגם בדורנו לא פג תוקפו, שלצורך ניהול חיים ממלכתיים במדינת ישראל אנו זקוקים למשנה רוחנית כוללת ורחבה (למרות שכיום, כאמור, יש צורך להוסיף את קומת הפרט מתוך התביעות המתחדשות בתרבות).
ולמי ששכח - מגיע האביב הערבי ומזכיר זאת מחדש. זהו הזמן לחזק את הביצורים של התורה הלאומית, להעצים בכל הדרכים את בתי המדרש שיכולים להעניק חוסן לאומי לקראת האתגרים שמדינת ישראל ניצבת בפניהם כיום, וכאשר הללו יבואו – אנחנו נעמוד בהם וננצח בעזרת ה'.
הכותב הוא ר"מ בישיבת ההסדר שדרות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
