ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מבצע "צוק איתן"
מדינת ישראל מצויה כיום במצב מורכב. מחד גיסא היא עשירה וחזקה יותר מאי פעם, ומאידך גיסא היא נתונה באובדן דרך מבחינה ערכית ולאומית. מגזרים רבים בחברה הישראלית אינם ערוכים להתמודד עם הקשיים הניצבים בפנינו. הציבור הדתי-לאומי, שהוא גדול כמותית הרבה יותר מכוחו הפוליטי, הוא הציבור היחיד שמסוגל להוביל מבחינה תרבותית את הנחישות במאבק הקיומי שאנו ניצבים מולו.
הציבור הדתי-לאומי מפורק כיום למגזרים ולתת-מגזרים, אך עדיין מצויים בו שני מכנים-משותפים עיקריים: הראשון הוא הרצון לחבר בין קודש וחול, בין תורה וחיים (באינסוף מינונים וזרמים שונים), והשני הוא הדגשת היסוד הלאומי כמרכיב בסיסי בעולמנו הרוחני. דא עקא, שהמכנה המשותף השני נמצא בתהליך כרסום מתמיד בשנים האחרונות. הסכמי אוסלו, ההתנתקות, תרבות אינדיבידואליסטית שמחלחלת מכל ערוץ אפשרי – כל אלה עשו, ועדיין עושים, שמות בחינוך הדתי-לאומי.
כל מי שמצוי בשדה החינוך יודע כי מרב הכוחות, השיעורים ותוכניות הלימודים מופנים כיום אל העיסוק בפרט. החל בפריחת סדנאות למודעות עצמית באולפנות ובישיבות, המשך בהצפה של ספרות ניו-אייג'ית דתית (פחות או יותר), וכלה בהדגשת שיטות רוחניות המעמידות את החוויה הפרטית במרכז עבודת ה'. שלא תהיה אי הבנה: לכל הזרמים הללו בוודאי שיש מקום. יתר על כן, ללא ספק הם גם ממלאים חסך שנוצר מעיסוק אינטנסיבי רב שנים (והכרחי בשעתו) בעיקר בנושאים לאומיים, מציאות שדחקה כוחות רבים בנפש אשר כעת תובעים את שלהם.
יחד עם זאת, יש להיזהר שלא לאבד פרופורציות. עוד מעט, כאשר ייאלצו טובי בחורינו לחסום פעם נוספת את מחבלי חיזבאללה, חמאס ודאע"ש – הם יזדקקו למזון רוחני מורכב יותר מאשר "עצות קטנות לחיים מאושרים" או צעקות "טאעטע". הם יצטרכו לאחוז בידם גם את 'אורות המלחמה'. אי אפשר לעסוק כל העת רק בחיטוט באני ועצמי ועצמי ואני, גם אם היינו תחת שמיים תכולים זו איננה תורה שלמה. מטרתה של תורת ישראל היא לחנך ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש", למשנה שתכיל את כל עוצמות החיים – הכלליות והפרטיות גם יחד.
על אחת וכמה במצבנו היום: בקרוב מאוד גם האני וגם העצמי עלולים למצוא את עצמם במלחמה למען אני ועצמי גדול יותר - עם ישראל. עם כל האהבה שאנו רוחשים לאמת שיש בשיטות הרוחניות השונות בעם ישראל, לא בכל אחת מהן נמצא תשובות לשאלה כיצד לנהל כלכלה תורנית-מודרנית או כיצד לעצב את רוח צה"ל. אנחנו לא נמצאים במזרח אירופה או בצפון אפריקה, אנחנו במלחמה קיומית בארץ ישראל.
לפני הכול ואחרי הכול, יש לזכור מה היא משנת-העל שלנו. משנת הציונות הדתית בכלל ומשנת הרב קוק בפרט מכילה בתוכה תמהיל מאוזן של כלל ופרט, קודש וחול, לאומיות ומימוש עצמי – ואותה יש להעמיד במרכז! הדרור ויינברגים, הרועי קליינים, האלירז פרצים וההדר גולדינים הבאים יצמחו מתוך בתי המדרש, שיחד עם הרגישות והעיסוק בנימי הנפש הפרטית, יזכרו תמיד שהבסיס הוא ספר 'אורות'.
מי שבקי במשנתו הענפה של הרב קוק יודע כי הטענה שמשנתו עוסקת רק בכלל ולא בפרט אינה נכונה. למען האמת, היחס המספרי בין הפסקאות שעוסקות בפרט ובין הפסקאות שעוסקות בכלל במשנתו של הרב קוק הוא 3:1 לטובת הראשונות.
יחד עם זאת, השם שיצא למשנת הרב קוק כמשנת-כלל יותר מאשר משנת-פרט אינו מקרי. זוהי תוצאת הדגשת היסוד הכללי במשנתו בידי תלמידיו הגדולים ובראשם הרב צבי יהודה. למיטב הבנתי, הסיבה שבגללה הם הדגישו את היסוד הלאומי הייתה מתוך זיהוי שהיה נכון בזמנם, וגם בדורנו לא פג תוקפו, שלצורך ניהול חיים ממלכתיים במדינת ישראל אנו זקוקים למשנה רוחנית כוללת ורחבה (למרות שכיום, כאמור, יש צורך להוסיף את קומת הפרט מתוך התביעות המתחדשות בתרבות).
ולמי ששכח - מגיע האביב הערבי ומזכיר זאת מחדש. זהו הזמן לחזק את הביצורים של התורה הלאומית, להעצים בכל הדרכים את בתי המדרש שיכולים להעניק חוסן לאומי לקראת האתגרים שמדינת ישראל ניצבת בפניהם כיום, וכאשר הללו יבואו – אנחנו נעמוד בהם וננצח בעזרת ה'.
הכותב הוא ר"מ בישיבת ההסדר שדרות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
