ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
מועצת חכמי התורה של החשמונאים
חנוכה הוא גם החג, שהמקורות הקדומים עליו הם המועטים ביותר. בתנ"ך אינו מוזכר, אין מסכת במשנה ובגמרא שעוסקת בו, ורק מספר דפים במסכת שבת מפרטים את הלכותיו.
השילוב של שתי העובדות הללו, יוצר אתגר גדול לכל רב ודרשן, כי עליו להעביר שיעורים רבים ומקורות יניקתו מועטים. לפיכך, ברצוני להציף כאן מקור יניקה קדמון נוסף, מזווית חדשה, השופך אור על מהותו של חנוכה.
בחנוכה אנו מכירים את דמויותיהם של מובילי המערכה בחזית – מתתיהו בן יוחנן כהן גדול מניף נס המרד, יהודה המכבי המצביא בדגול, ואחיו הגיבורים והקדושים. אולם, באותה תקופה היו גם דמויות חשובות נוספות, שגיבו את המערכה מאחורי הקלעים. וכאן נשאלת השאלה - מי היו גדולי הדור של התקופה? מי היו ראשי הסנהדרין, שנתנו את הגיבוי למרד? ומי היו מתקני חג החנוכה, שעליהם כתב הרמב"ם (חנוכה ג, ג) – "התקינו החכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת ימים הללו... ימי שמחה והלל, ומדליקים בהם הנרות בערב על פתחי הבתים.."? החשמונאים עם כל גדולתם וקדושתם, לא היו יכולים לתקן את תקנת חנוכה לבדם, שהרי תקנות כאלו מסורות בידי הסנהדרין, והחשמונאים לא היו ראשי הסנהדרין (עיין הקדמת הרמב"ם לי"ד החזקה).
כנראה, שגדולי דור מרד החשמונאים היו – יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים. יוסי בן יועזר אף הומת על קידוש ה' בידי היוונים בימי גזירות השמד. וכפי שמסופר במדרש (בראשית רבה סה, כב) – שבשעה שהוציאו את יוסי בן יועזר להריגה, הוליכו לפניו קורה כדי לתלותו. בא לפניו אחיינו המתייוון יקום איש צרורות (צרורות = צרידה?), כשהוא רוכב על סוס בשבת, והתגרה בו – תראה את הסוס שאני רוכב עליו, ואת הסוס שאלוקים מרכיב אותך עליו. ענה לו יוסי בן יועזר – אם כך לעושי רצונו, קל וחומר למכעיסיו.
הרגיש יקום בדברי האמת של דודו, שב בתשובה, והלך וסידר לעצמו – ארבע מיתות בית דין, ומת עוד לפני שדודו נתלה. נתנמנם יוסי בן יועזר וראה מטתו פורחת באוויר, אמר – "בשעה קלה קדמני זה לגן עדן".
תקופת הגזרות היחידה המוכרת לנו בהיסטוריה של אותם דורות היא – תקופת גזרות אנטיוכוס. כך שכנראה מדובר ממש בימי המכבים. (וגם באופן כללי – שמעון הצדיק פגש את אלכסנדר מוקדון בראשית הכיבוש היווני בארץ. שמעון בן שטח היה גיסו של ינאי המלך, כך שסביר שיוסי בן יועזר הוא גדול דור מרד החשמונאים, ויתכן שאת תקנת חנוכה – קבע לאחר הריגתו – חבירו יוסי בן יועזר, או תלמידיהם – יהושע בן פרחיה וניתאי הארבלי).
מעט מאד נשאר בידינו בכתובים מחכמי אותה תקופה, המכונה תקופת הזוגות. אך במסכת אבות מופיע הפתגם היסודי של כל אחד מהחכמים הללו, המהווה כנראה המסר המרכזי המאפיין את תמצית חייו.
התבוננות פשוטה בפתגמים אלו תגלה דבר מדהים: שני החכמים מדגישים את אותו עניין – הבית. יוסי בן יועזר מדגיש את חשיבות התורה בבית – "יהי ביתך בית ועד לחכמים, והווי מתאבק בעפר רגליהם, והווי שותה בצמא את דבריהם". יוסי בן יוחנן מדגיש את חשיבות החסד בבית – "יהי ביתך פתוח לרווחה, ויהיו עניים בני ביתך"...
והנה, למרבה הפלא, גם המצווה של חנוכה מדגישה את הבית – נר איש וביתו, מעיקר הדין – נר אחד לכל בני הבית. וכן מבחינת מקום הדלקת הנר – המצווה היא להניח את הנר על פתח הבית. והתקנה כה קשורה לבית, עד שנחלקו הפוסקים בנוגע לאדם שאין לו בית ('הומלס', חייל, או מטייל בשטח וכדומה) האם מחויב בכלל במצוות הדלקת נרות חנוכה.
באותם ימים, עת הסתלקה הנבואה, ונותרה בידינו רק התורה שבעל פה. באותם ימים, עת קיבלנו מנת כוח של מלכות לשעה ובית מקדש לתקופה מוגבלת, הבינו חכמי הדור שזו מנת כוח חשובה שתפקידה לתת כוחות לימי הגלות הארוכה. ואכן זה עניינו של חנוכה, המביא מעט אור לימים החשוכים ביותר בשנה, וכדברי השפת אמת – "מצוות נר חנוכה קצת נחמה בגלות... וזה לעולם אף תוך ההעלם וההסתר יהיה הארה מנרות המנורה".
לפיכך, הבינו חכמי הדור, שעלינו לחזק את כוחו של הבית היהודי הקדוש. גם כאשר העם יתפורר וילך לגלות, תישאר היחידה היסודית של הבית היהודי, שתהיה מלאה באור של תורה וחסד, ותפיץ אור זה על כל סביבותיה.
ובימינו, עת שבים ומתקבצים אנו לארצנו הקדושה, עלינו להאיר בבתינו אור תורה וחסד. ויחידות אור אלו, יתקבצו זו לזו, ויפרסמו את הנס, עד שהעם כולו יתלקח לאבוקת אור אדירה. "הברק האלוקי שבנשמת החשמונאים נתפוצץ לניצוצות. כשיתקבצו לאבוקה אחת – ישוב להיגלות" (הראי"ה קוק – מגד ירחים).
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
