ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- יראת ה'
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
ראש השנה. יום הדין, ספרי חיים וספרי מתים פתוחים, קול השופר נשמע, חודר לבבות. 'היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו'? האווירה הרצינית, המתוחה, מובילה אל האדם תחושה של יראה גדולה. מי שהכין עצמו ליום הדין יודע, שכל מה שעבר עליו בשנה שעברה, נחתם בראשיתה. כך הוא גם השנה.
יראה זו, יש והיא מדכדכת את האדם. התרככות הלב מפחידה את עובד האלוקים בן ימינו. יש, וזה מפני שהוא אדם משכיל ורחב אופקים, ויש שכך הוא חש משום שהוא 'אדם חזק', איש עסקים מסועפים, 'בוס גדול'. לעתים מדובר על מי שנחל בישיבה תובנה ש'עבודת ה' מיראה אינה שייכת לדור שלנו', ולעיתים אלו איש או אישה טובים וישרי לב שלבם הטוב מלא אהבה לכל חי ו'מה יש לנו לפחד מה' ישאלו?
והנה, לא זו בלבד שדכדוך הנפש כרוך בעבודת התשובה, שכתוב: 'תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם', אלא אף להלכה, יראת ה' היא מן המצוות החשובות ביותר, עד כדי היותה אחת משש 'המצוות התמידיות', שזמן קיומן הינו תמידי וקבוע, כמבואר בתחילת ספר 'משנה ברורה' (בביאור הלכה) ואם כך, מי יוכל להסיט את מידת היראה מסדר היום של איש ישראל? וגם אם ציבורים מסויימים הכתירו עליהם את היראה ודחקו את מדת האהבה אל ה' - שגם היא מצווה תמידית - וגם אם נכון שבני הדור האחרון קרובים יותר לעבודה מאהבה - עדין, מי יוכל לבטל את מרחבי החשיבות של העבודה מיראה?
חשיבות היראה
והנה נראה, שדווקא האדם המודרני, הבטוח בעצמו, בעצמתו ובהישגיו, איבד את אחד המוקדים היסודיים ביותר לקיומו ולקיום האנושי בכלל - המוקד של מיקומו במרחבי הזמן, המקום ובוראם - בוראנו.
שהרי אין כמו מידת היראה בכדי למקם נכון את האדם בהירארכיה נכונה. אם טועה האדם לחשוב מחשבת 'אני ואפסי עוד', ולו יהא זה מפני הצלחותיו, כשרונותיו, יכולותיו או עצמתו האישית / כלכלית / חברתית - טעות מרה וקשה בידו, שהרי איבד הוא את האלוקים מן העולם בכלל ומעולמו בפרט, וכאילו שם עצמו כ'מסתדר בלעדיו', חלילה. וכן מאידך, אם יחוש אדם שהיראה מבטלת את אישיותו, שהיא מגמדת את נוכחותו ויכולותיו, שהיא נוטלת ממנו את כל אשר לו ומותירה עולם בו יש רק אלוקים - גם זו דרך בעייתית.
היראה האמיתית ממקמת את האדם נכון ומדוייק בהירארכיה של המציאות: בורא, ותחתיו נברא. אבל, אומרת היראה חד משמעית - הא-ל ברוך הוא בראש, ואתה האדם זכית להיות גם כן שלב בסולם, אבל, תחת הבורא. וכיון שכך, אתה מחוייב לקיים רצונו, וכיון שכך הוא, בסטייה מרצונו יתברך יש לאל ידו לענוש במשפט ולגזור את הדין. לכן ירא בן אדם מלסור מדבר ה'.
אכן, פיסגת מידת היראה היא יראת הרוממות, הידיעה המשפיעה על אישיותנו בדבר גדלותו של הבורא. אלא, שהאדם אינו מנוע ואינו פטור מלבטל כליל את משמעותה של יראת העונש, היראה הבסיסית, 'הנמוכה' יותר. נכון, שיש טעם לפגם במי שכל יראתם את בוראם היא ממי שכביכול בידו מקלות של אש ותנורי גיהינום, אך במינונה הנכון, כתבלין לשיעור הקומה האמוני של האדם - גם יראת העונש בונה רבדים חשובים בנפש.
יראת העונש?
מהו מקומה של יראה זו? במבנה הכולל של האדם, האינטליגנציה דומיננטית ביותר. דבר זה נכון גם למשכילים בתורה, לתלמידי החכמים. בכוחו של השכל המיישב קשיים, המפרק שאלות והמעמיק בתובנות גם לצנן את הקושיות שיש לאדם על עצמו, על התנהגותו, ובייחוד על מידת ריחוקו מה' יתברך. השכל יכול לעיתים לתרץ כל תחושה של חטא, לצנן מצפון דולק על כל דבר פשע, ובכלל, להעניק לאדם 'מטריה רוחנית' שמותירה אותו על מיקומו המרוחק מבוראו. זה מכוחותיו של השכל.
וכאן באה היראה. היראה, ולעיתים 'עושה זאת טוב יותר' יראת העונש דווקא, מסוגלת היא שתבקע את כל החציצות השכליות, יכולה היא שתמיס קירות קרח אינטלקטואליות ותוביל את האדם אל תשובתו. זאת מפני שלעולם, גם ברום המעלה האנושית, 'כל אשר לאיש יתן בעד נפשו', וה' חקק בנו את מידת הפחד, בכדי שתוכל לבקוע דרכה מבעד לקליפות העבות החוצצות בין התורה למעשה, בין האדם לבוראו. יכולתה של היראה מוכחת במקום בו האהבה 'מחליקה' את הנפילות, במקום בו השכל מתרץ את המשוגות.
ולעומת היראה, מידת האהבה, יכולה היא שתתן לאדם תחושת 'שוה בין שוים' כביכול. לעיתים האדם אוהב ה' בלא יראתו מאבד את הפרופורציות, את ההירארכיה הנכונה, את 'הדיסטאנס' הרצוי מה', ואזי קרוב הוא לחטא. נכון הוא שגדולי ישראל משובחים על אהבת בוראם, כפי שכולנו מצווים על 'ואהבת את ה' אלוקיך', אך בל נשכח כי אברהם, האדם הגדול בענקים, ממרומי מדרגתו על הר המוריה עם הבן הנעקד והמזבח, משתבח בו בוראו באומרו 'עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה'. מתוך כך נתעלה והגיע גם למידת 'אברהם אוהבי'.
לכן כותב מרן הראי"ה קוק זצ"ל כי "יראת העונש ודאי קודמת היא בזמן ליראת הרוממות ולאהבה" (אורות הקודש חלק ד' ע' תכ"א) אלא שהוא מטעים, כי אין מטרתה של יראה כזו להתמקם קבע בשיעור הקומה הרוחני של האדם, אלא להוות הקדמה ומצע למדרגות העילאיות יותר.
לכך בא המבנה המיוחד של רצף הימים הטובים הבאים עלינו לטובה, שתחילתם ביראה, בתשובה וחרדה, וסיומם בהמשכת שמחה עליונה בחג הסוכות, שמחה הכוללת שאיבת יראת הרוממות, שמחה ושפע רוח הקודש - ממעייני הישועה הזרוחה עלינו לטובה.
וכשמצטרפות יחד שתי מידות אלו, האהבה והיראה, קרובים אנו עוד יותר למטרה העליונה של 'ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה - בדחילו ורחימו' - קודם ביראה ומאז באהבה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
