ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שמחת תורה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך" (שיר השירים א'). נראה שפסוק זה רומז לחודש תשרי ולחגים המיוחדים שבו. "משכני - אחריך נרוצה" - מכוון לר"ה ויוה"כ שבהם הקב"ה חותך חיים לכל חי, ואנו מבקשים בו "זכרנו לחיים ... למענך אלוקים חיים" כדי שאחריך נרוצה. אח"כ "הביאני המלך חדריו" - מכוון לחג הסוכות שבו אנו חוסים בצילא דמהמנותא, ולבסוף "נגילה ונשמחה בך" - בשמיני עצרת שאין בו יותר מצוות מעשיות אלא השמחה.
"ר' אבין פתח: זה היום עשנה ה' נגילה ונשמחה בו. א"ר אבין אין אנו יודעים במה לשמוח אם ביום אם בהקב"ה? בא שלמה ופירש נגילה ונשמחה בך - בהקב"ה , בך - בישועתך, בך - בתורתך, בך- ביראתך"(שיה"ש א' ל"ב).
לכאורה אינו מובן מה ההבדל בין השמחה ביום לבין השמחה בקב"ה , וכי שמחה של מצווה אינה שמחה בהקב"ה? אכן לפי דברנו שהפסוק הזה "נגילה ונשמחה בך" מכוון לשמיני עצרת. הרי הוא מתקשר למאמר חז"ל אחר על עצרת ובא להוסיף בו עומק, וז"ל: "בני , בבקשה מכם עכבו עמי עוד יום אחד, קשה עלי פרידתכם" (רש"י אמור כ"ג ל"ו ), או כלשון הגמ' (סוכה נ"ה:) שבסוכות מקריבים שבעים פרים כנגד שבעים אומות, ובשמיני עצרת פר אחד כנגד אומה יחידה - ישראל. "משל למלך שר ודם שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך".
והנמשל הוא לחג בסוכות שיש בו ריבוי מצוות "שובע שמחות" של לולב ומיניו סוכה וקרבנות החג, שלמים וחגיגה. ומתוך העיסוק בריבוי המצוות אפשר שתשומת הלב אינה מתרכזת בקב"ה בעצמו,ולכן הוא מבקש מאתנו "עכבו עמדי" וכדי שיהיה באמת עמי איני רוצה אלא ב"סעודה קטנה" שלא יהיה בה שום הסח הדעת מאתנו, ולכן שמיני עצרת אין בו שום מצווה מעשית מלבד השמחה. אבל גם השמחה אפשר להפוך אותה לחפץ של מצווה אם אומרים שהשמחה היא ביום, שגם הזמן הוא דבר נברא ועניין להעסיק את הדעת בו, אע"פ שאינו מוחשי למראה עיניים. ובא הפסוק "נגילה ונשמחה בך" ללמדנו שהשמחה היא רק בך - בקב"ה בעצמו. ולכן התייחדה השמחה בשמיני עצרת ב"תורה אור" שהיא חכמתו של הקב"ה, בלא להיכנס לפרטי המצוות שהן בבחינת"נר מצווה" .
והנה מצאנו שבשמחת התורה משתתפים כל ישראל מגדוליהם ועד קטניהם, ואפילו עמי הארץ שמחים עמה, שלא כמו בשמחת בית השואבה שבה מרקדים החסידים ואנשי המעשה ועכל העם מתבוננים בהם. ולכאורה היה צריך להיות להיפך ישמחו רק ת"ח העוסקים בה? ונראה שהסיבה לכך מפני ששמחת התורה היא בנותן התורה "נגילה ונשמחה בך" - בתורתך, וביחס לקב"ה כולם שווים ש"ישראל אורייתא וקודשא בריך הוא כולו אחד". ולא כן סוכות שהוא מיוחד לשמחת המצוות שבהם יכול לשמוח רק מי שמקיים אותם כל אחד לפום שיעורא דיליה.
אפשר לומר על היום הזה את מאמר חז"ל"לואי אותי עזבו ותורתי שמרו שהמאור שבהם מחזירן למוטב" . "אותי" - היינו קיום מצוות שויתר הקב"ה על ע"ז ג"ע וש"ד, ובלבד שיעסקו בתורה. ובודאי אין הכוונה ללמוד שהוא כקיום מצוות, אלא ב"מאור שבתורה" ובשמחה בנותנה שעי"ז יחזור ביתר שאת לקיום המצוות, וכן בשמיני עצרת אנו עוצרים מקיום רוב המצוות כדי לשמוח בקב"ה בעצמו, כדי שבסופו של דבר נחזור למוטב גם בקיום המצוות.
וכעין זה מצאתי בשפת - אמת שאומר ששמחת תורה בא בתחילת השנה משום שהתורה צריכה ברכה לפניה. והנה אמרו חז"ל שהבית השני חרב "על שלא ברכו בתורה תחילה". ומפרש המהר"ל: שלמדו תורה אבל שכחו מנותן התורה, שזה עיקר הדגש בברכת המצוות, ואם כן גם שמחת התורה באה להזכיר את "נותן התורה" לפני לימודה.
פקידה - בשמיני עצרת
על הפסוק :"נגילה ונשמחה בך" מובא במדרש רבה (שר השירים רבה) המעשה הבא:
"מעשה באשה אחת בצידון ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה. באו אל רשב"י כדי להתגרש זה מזו. אמר להם כשם שנזדווגתם זה לזה בסעודה כך אין אתם נפרדים אלא על ידי סעודה. וכן עשו סעודה גדולה ושכרתו. אמר לה בתי, ראי כל חפץ טוב שיש לי בבית טלי אותו ולכי לבית אביך. לאחר שישן רמזה לעבדיה שיקחו אותו לבית אבא. כשנתעורר אמר לה מה לי בבית אביך? אמרה לו: לא כך אמרת לי שאני יכולה לקחת כל חפץ טוב שיש בביתך ואין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך... הלכו להם אצל רשב"י ועמד והתפלל עליהם ונפקדו.
ולכאורה מדוע לא התפלל עליהם רשב"י מיד שיזכו להפקד בבנים? משום שאם הם מוכנים לנהוג ע"פ השכל המורה להתגרש, וכן מסכימה גם ההלכה שיש לנהוג בדרך הטבע, הרי זה מה שמוטל עליהם לעשות. אבל כיוון שהם הגיעו למסקנה שאין זה פתרון בשבילהם כיון כיון שהרגש אינו מרשה להם להפרד, אז צריכה הישועה לבוא מכיוון אחד למעלה מדרך הטבע, מכח התפילות.
והנמשל צריך להיות גם כן כך שאפילו אם לא זכינו שמעשינו יתנו פרות טובים, ואנו כעקרה שלא ילדה, ועל- פי השכל ירצה הקב"ה לגרש אותנו, באה האהבה הגדולה לקב"ה בשעת שמחת הפרידה למדרגה כזאת שאין לנו חפץ אלא בו, וממילא אינו יכול לגרשנו. מכח זה אפשר לזכות לפקידה להיות עץ פרי עושה פרי בתורה ובמעשים טובים.
יוצא שגם אם התשובה שעשינו בר"ה ויוה"כ ואחריו בחג הסוכות לא הייתה בשלמות עד כדי כך שנזכה להפקד לטובה, הרי השמחה שאנו שמחים בשמיני עצרת בתורה ומתוך הרגשה עמוקה שקשה עלינו פרידתו לתקן את כל החסרונות, ולכן שייכים לשמחה זו לא רק צדיקים שבדור תלמידי חכמים שבו, אלא כל כלל ישראל.
ואפשר שזו כוונת ברכת המלך בשמיני של חג "ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב וגו'" (מלכים א' ח'). מהו "וטובי לב"? "שכל אחד ואחד נתעברה אשתו בבן זכר" (מו"ק ט)שהחוא יום פקידה בגשמיות וברוחניות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









