ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות תפילה ונשיאת כפיים
- רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה
פֶּרֶק תְּשִׁיעִיסדר תפילות הציבור | |
שחרית | |
א סֵדֶר תְּפִלַּת הַצִּבּוּר כָּךְ הוּא: בַּשַּׁחַר כָּל הָעָם יוֹשְׁבִין, וּשְׁלִיחַ צִבּוּר יוֹרֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה וְעוֹמֵד בְּאֶמְצַע הָעָם, וּמַתְחִיל וְאוֹמֵר קַדִּישׁ, וְכָל הָעָם עוֹנִים 'אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ' בְּכָל כֹּחָן, וְעוֹנִין "אָמֵן" בְּסוֹף קַדִּישׁ. וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר "בָּרְכוּ אֶת יי הַמְּבֹרָךְ", וְהֵן עוֹנִים "בָּרוּךְ יי הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד". וּמַתְחִיל וּפוֹרֵס עַל שְׁמַע בְּקוֹל רָם, וְהֵן עוֹנִין אָמֵן אַחַר כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה. וְהַיּוֹדֵעַ לְבָרֵךְ וְלִקְרוֹת - קוֹרֵא עִמּוֹ, עַד שֶׁמְּבָרֵךְ 'גָּאַל יִשְׂרָאֵל'. | א יוֹרֵד - מתפלל. ונאמר בלשון ירידה, לפי שמצוה להתפלל במקום נמוך (לעיל ה,ו. למקום התיבה ראה להלן יא,ג ד). בְּאֶמְצַע הָעָם - בין ימין לשמאל, צמוד לקיר שההיכל בו, ששם התיבה. קַדִּישׁ - סדר הקדיש ועניות הציבור נתבארו בסדר התפילות כח. יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ [לעלמא ולעלמי עלמיא] - תרגום: יהיה שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים. בְּכָל כֹּחָן - כמצוַת חכמים (ראה סדר התפילות שם). לְבָרֵךְ - ברכות של קריאת שמע. וְלִקְרוֹת - את שמע. |
ב וְהַכֹּל עוֹמְדִין מִיָּד, וּמִתְפַּלְּלִין בְּלַחַשׁ. וּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל - עוֹמֵד וְשׁוֹתֵק, עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל שְׁלִיחַ צִבּוּר בְּלַחַשׁ עִם שְׁאָר הָעָם. וְכָל שֶׁיִּגְמֹר תְּפִלָּתוֹ מִן הַצִּבּוּר - יִפְסַע שָׁלשׁ פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו, וְיַעֲמֹד בַּמָּקוֹם שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו בְּעֵת שֶׁפָּסַע. | ב מִיָּד - כדי שיסמכו גאולה לתפילה (לעיל ז,יז). עוֹמֵד - שהרי אסור לשבת לצד המתפלל (לעיל ה,ו). ועוד אמרו חכמים שלא ישב אדם בין העומדים, שהרי אין זה דרך ארץ (שו"ת רסב). |
ג וְאַחַר שֶׁיִּפְסַע שְׁלִיחַ צִבּוּר שָׁלשׁ פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו, מַתְחִיל וּמִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם מִתְּחִלַּת הַבְּרָכוֹת, לְהוֹצִיא אֶת מִי שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל. וְהַכֹּל עוֹמְדִין וְשׁוֹמְעִין וְעוֹנִין אָמֵן אַחַר כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה, בֵּין אֵלּוּ שֶׁלֹּא יָצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן בֵּין אֵלּוּ שֶׁכְּבָר יָצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן. | ג לְהוֹצִיא אֶת מִי שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל - אף על פי שאין בציבור זה אדם שלא יצא. עוֹמְדִין וְשׁוֹמְעִין וְעוֹנִין אָמֵן - כי "כל השומע אחד מישראל מברך ברכה מכל הברכות כולן... חייב לענות אמן" (ברכות א,יג). חוֹבָתָן - הפרטית. |
אמירת תחנונים וכינויים | |
ז כָּל הָאוֹמֵר בַּתַּחֲנוּנִים 'מִי שֶׁרִחֵם עַל קַן צִפּוֹר, שֶׁלֹּא יִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים' אוֹ 'שֶׁלֹּא יִשְׁחֹט אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בְּיוֹם אֶחָד' - 'יְרַחֵם עָלֵינוּ', וְכַיּוֹצֵא בְּעִנְיָן זֶה - מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמִּצְווֹת אֵלּוּ גְּזֵרַת הַכָּתוּב הֵן, וְאֵינָן רַחֲמִים; שֶׁאִלּוּ הָיוּ מִפְּנֵי הָרַחֲמִים, לֹא הִתִּיר לָנוּ שְׁחִיטָה כָּל עִקָּר. וְכֵן לֹא יַרְבֶּה בְּכִנּוּיִין שֶׁלַּשֵּׁם וְיֹאמַר 'הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא הֶחָזָק וְהָאַמִּיץ וְהָעִזּוּז', שֶׁאֵין כֹּחַ בָּאָדָם לְהַגִּיעַ סוֹף שְׁבָחָיו, אֶלָּא אוֹמֵר מַה שֶּׁאָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. | ז מִי שֶׁרִחֵם וכו' - מצוַת לא תעשה שלא לקחת בשעת הציד (סה"מ ל"ת שו) את האם יחד עם גוזליה או ביציה, אלא ישלח את האם חופשי, וייקח את מה שיש בקן. וכאן האומר נותן לכך טעם של רחמים על בעלי חיים. מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ - מוחים כנגדו וגוערים בו עד שישתוק. שֶׁמִּצְווֹת אֵלּוּ גְּזֵרַת הַכָּתוּב הֵן - המצוות נראות כחסרות טעם (למעשה לכל מצוה יש טעם). וְאֵינָן רַחֲמִים - של הקב"ה על בעלי חיים, שהרי אינם מושגחים על ידו (מו"נ ג,יז), אלא המצוה נועדה לפתח את מידת הרחמים באדם עצמו, שלא יינצל את הרגש האמהי של היונה, שאינה זזה ממקומה (מו"נ ג,כז כח; שחיטה יג,ז2). ולפי זה, הסביר את טעם המצוה בספר "מורה נבוכים" (שם,מח). כָּל עִקָּר - בכלל. כִּנּוּיִין שֶׁלַּשֵּׁם - תארים ש"משבחין בהן את הקדוש ברוך הוא" (יסודי התורה ו,ה), שאינם מורים על עצמותו אלא על פעולותיו הנראות לעינינו. כֹּחַ - יכולת. סוֹף שְׁבָחָיו - שבחו השלם והכולל. מַה שֶּׁאָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ - "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד" (דברים י,יז). וקביעת אמירתו בתפילה היא תקנת הנביאים להתפלל במילים אלו (מו"נ א,נט). |
שבתות וימים טובים | |
י1 בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת חוֹזֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר אַחַר שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּלַחַשׁ עִם הַצִּבּוּר, וּמִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם. אֲבָל אֵינוֹ מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע, אֶלָּא בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין הַשֶּׁבַע, וְכָךְ הוּא אוֹמְרָהּ: | י1 מֵעֵין הַשֶּׁבַע - הכוללת תמצית ענייני שבע הברכות. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה (15)
מפעל משנה תורה
8 - הלכות תפילה ונשיאת כפיים ח'
9 - הלכות תפילה ונשיאת כפיים ט'
10 - הלכות תפילה ונשיאת כפיים י'
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ו'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים י'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ב'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ז'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ה'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
