ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אף על פי שכבר עברו כמה שעות מהצום, עדיין לא נגע הצדיק בספל הקהווה שלפניו. כשראה את תלמידו, אמר: "טוב שבאת, שמואל, אספר לך מה שנתרחש. דע לך, השטן קטרג היום לפני בית דין של מעלה, וכך טען: אתם בית דין צדק, הגידו לי את הטעם האמיתי של הדבר. אם גזל אדם מחברו רובל אחד הרי אתם שוקלים את העברה במשקל המטבע, ואילו אם אדם נותן נדבה לחברו רובל אחד הרי אתם שוקלים את העני עצמו ואת כל בני ביתו שנהנו מן הנדבה. מפני מה אין אתם מסתפקים גם כאן במשקל המטבע? או מפני מה אין אתם שמים גם שם בכף המאזנים את הנגזל עצמו ואת כל בני ביתו שסבלו מן הנזק?
"מיד נגשתי והסברתי: הנדבן רוצה לקיים את נפש בני האדם, לפיכך צריך לשקול את בני האדם. ואילו הגזלן אינו מבקש אלא את הכסף בלבד ואינו נותן דעתו על בני אדם, ועל כן אין לשקול כאן אלא את המטבע בלבד. כך סתמתי את פי המקטרג".
סיפור המעשה שלנו סובב סביב דמותו המיוחדת של ר' לוי יצחק מברדיצ'ב, 'סנגורן של ישראל'. סיפור זה הוא סיפורה של עבודת הסנגוריה של צדיקי הדורות על עם ישראל. העיקרון העולה מתוך הסיפור כולו הוא שלא מה שנראה לעיניים הוא מה שהוא באמת. הדברים אינם נמדדים על פי הספר, על פי החשבון הקר - יש להם מהלך עמוק משלהם.
עבודתו של ר' לוי יצחק ביום הכיפורים מתוארת כעבודה שהיא למעלה מכוחות אנוש. ר' לוי יצחק איננו עובד לפי הספר, הוא עובד במסירות נפש אישית המעמידה אותו בנקודת התייחסות שלמעלה מחשבונות פשוטים לפני בוראו.
עמדה זו עולה גם מתוך המצב שבו מוצא אותו תלמידו. הצום כבר יצא, כוס הקהווה מונחת לפניו, אולם ר' לוי יצחק עדיין לא סיים את עבודת יומו. הוא עדיין שם.
מהלך העניינים אינו מתנהל בנגלה, אלא במהלך נפשי פנימי מיוחד לר' לוי יצחק. עמדה זו מעניקה לר' לוי יצחק את האפשרות לעמוד ולהתדיין עם בורא עולם. בשעה שהדברים עומדים על כף המאזניים המדקדקת מתוך חשבונות של משקל עברות כנגד מצוות, בא ר' לוי יצחק ופועל ישועות, הנובעות מעמדתו המיוחדת שכולה למעלה מן הסדר, למעלה מן החשבון. יש לו לר' לוי יצחק חשבון אחר, והחשבון הזה הוא חשבונו של עולם האמיתי.
התדיינותו של השטן המקטרג כנגד בית הדין של מעלה מזכירה לנו את הדרך שבה מציג הרמב"ם את צורת השקילה של העברות כנגד המצוות: "כל אחד ואחד מבני האדם יש לו זכיות ועונות. מי שזכיותיו יתירות על עונותיו צדיק, ומי שעונותיו יתירות על זכיותיו רשע, מחצה למחצה בינוני... אדם שעונותיו מרובין על זכיותיו מיד הוא מת ברשעו... וכן מדינה שעונותיה מרובין מיד היא אובדת... וכן כל העולם כולו, אם היו עונותיהם מרובין מזכיותיהן מיד הן נשחתין".
לכאורה, לפנינו שיקול קר של מצוות כנגד עברות. הצד שאליו נוטה הכף הוא הצד שיכריע את דינו של האדם. השטן המקטרג שם את הדגש על המשקל. כאן עובדים לפי הספר, לפי מידת היושר. המשקל חייב להיות אותו המשקל בשני המקרים, ואם כאן שוקלים רק את המטבע, גם שם יש לשקול באותה מידה. ולהיפך - אם כאן שוקלים את האדם עם כל בני ביתו, גם שם יש לשקול את האדם עם כל בני ביתו. לממד המשקל יש תפקיד מכריע בשפיטה של השטן המקטרג. יש משקל אובייקטיבי לכל מעשה, והוא ניתן לשקילה בגרמים.
המשכם של דברי הרמב"ם מוביל אותנו אל תשובתו של ר' לוי יצחק מברדיצ'ב. וכך כתב הרמב"ם: "ושקול זה אינו לפי מנין הזכיות והעונות אלא לפי גודלם: יש זכות שהיא כנגד כמה עונות... ויש עון שהוא כנגד כמה זכיות... ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות, והוא היודע היאך עורכין הזכיות כנגד העונות".
זוהי עבודת הסנגוריה. היא אינה מתבוננת בערכם הטכני של המעשים אלא בכוונת הלב המצורפת אליהם. צדקה הצדקה מתכוון לפרנס את העני ואת בני ביתו, בעוד הגזלן איננו מתכוון לצער את הנגזל ואת בני ביתו, וכל מעייניו נתונים אל הכסף. עבודת הסנגוריה מביטה אל הממד העמוק של רצונם של ישראל. יודעים הם מלמדי הסנגוריה להצביע על הממד הנסתר, הפנימי, שלמעלה מכל טעם ודעת, והוא החשבון האמיתי של חשבונו של עולם.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
