ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- לשון הרע
הגדרתו ההלכתית של איסור לשון הרע היא פשוטה: איסור לדבר בגנותו של אדם אם אין לכך תועלת ישירה (גם אם הדברים אמת). חז"ל ראו בלשון הרע את אחד האיסורים החמורים ביותר, מפני שהוא פוגם בכוח המרכזי הקיים באדם: כוח הדיבור.
הדיבור, על פי היהדות, אינו רק אמצעי תקשורת טכני בין אנשים, אלא הכלי המרכזי שבו מבטא אדם את עולמו הפנימי ומגדיר למעשה את עצמו. רבי אונקלוס, שתרגם את התורה לארמית, כאשר הגיע לפסוק בספר בראשית (ב, ז) "ויהי האדם לנפש חיה", תרגם: "והות באדם לרוח ממללא". רוצה לומר: המלל, הדיבור, הוא הגדרת נפשו החיה של האדם.
בעת שאדם מדבר, הוא מבטא את עולמו הרוחני ומוציא אותו מן הכוח אל הפועל. מכיוון שכך, חלק גדול מזהותו הרוחנית של האדם תלוי באופן שבו הוא מדבר. דיבור בגנותם של אחרים (כאשר אין בדברים תועלת, כדוגמת אזהרה מאדם שמזיק לאחרים וכדומה) גורם לאדם למקם את אישיותו בצד השלילי של המציאות. ההשלכות הן לכל מעגלי החיים: התמקדות ברע, ביקורתיות יתר וניכור כלפי כל הסובב.
לימוד דיני לשון הרע והזהירות ממנה קיבלו דחיפה אדירה לפני כמאה שנה, כאשר רבי ישראל הכהן מהעיר ראדין הוציא את ספרו ' חפץ חיים' (על שם הפסוק בתהילים לד, יג-יד: "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, נצור לשונך מרע ושפתיך מדַבּר מרמה"). ספר זה עוסק בדינים מפורטים בהגדרת איסור לשון הרע ובדרכים למונעו.
בהתאם לתקופה שבה נכתב הספר, רוב ההלכות המובאות בו עוסקות בשאלה כיצד להימנע מרכילות מקומית במסגרת המשפחה, העיירה, או במקרה החמור ביותר באמצעות העיתונים דאז, שהפצתם הייתה מוגבלת. כל זאת לא מנע מרבי ישראל הכהן (שכונה מאז "החפץ חיים") לראות בלשון הרע את אחד הגורמים המרכזיים המעכבים את ההתפתחות הרוחנית. בימינו השתנו חוקי המשחק: עולם המדיה התקשורתי לופת את חיינו. טלוויזיה, אינטרנט, טלפונים חכמים, הרשתות החברתיות – כל אלה הכפילו בשנות אור את הנגישות ללשון הרע והחמירו את מידת הנזק שהיא עלולה לגרום.
פתרונות מאוזנים
אפשר להתמודד עם האיום הרוחני בכמה צירים במקביל. ראשית, בתי המדרש נקראים לפַתח משנה הלכתית, הגותית ובעיקר נפשית שתתמודד עם המציאות החדשה. לדוגמה, מציאת איזון בין הזהירות מלשון הרע ובין הצורך לבקר אישים וגופים ציבוריים, שהתקשורת, על הטוב והרע שבה, משמשת כיום אחד הבלמים המרכזיים מפני תופעות השחיתות המצויה בהם. שנית, יש לנסות לפעול במישור הממלכתי, וזאת באמצעות גיבוש קוד אתי לתקשורת וכדומה. שלישית, גם אם המרחב הציבורי כיום מנוהל בידי המדיה, המרחב האישי מצוי עדיין בידי האדם ונתון לבחירתו החופשית. היכולת להתנזר מההתמכרות לזמזום התקשורתי היא אחד המבחנים המוסריים המרכזיים העומדים כיום בפני אדם המעוניין לפתח את אישיותו. פרט לחשיפה סבירה שנצרכת לצורך ניהול חיי חברה תקינים – כל שנייה של שהות בתוך הביצה התקשורתית, מלאת הקטנוניות, הרוע והמלל האינסופי מיותרת.
אפשר רק להתנחם בעובדה שכוחן של התקשורת והמדיה האינטרנטית קטן יותר ממה שנראה לעין במבט ראשון. דווקא בגלל הנגישות, התזזיתיות והריבוי הבלתי נתפס של האינפורמציה והרכילות המצויה בה – גם השפעתה מתמזערת. נפשו של האדם הפוסט-מודרני כבר שחוקה מרוב מלל. אם בעבר דיברו על עיתונים ש"מחר יעטפו בהם דגים", הרי כיום, בעידן התקשורת האלקטרונית והווירטואלית – אפילו דגים אי אפשר לעטוף בהם. פרשיות שהסעירו אתמול את הרשת נמוגו כלא היו לאחר שעות מספר, וממילא גם לשון הרע שנאמרת במסגרות הללו מקבלת פרופורציה מתאימה (הדבר ניכר לדוגמה בחוסר היחס שניתן כיום לטוקבקים, שמרוב רדידות, אלימות וזולות איבדו כמעט את כל השפעתם על השיח הציבורי). בין כה וכה, בניית תרבות שיחה שמדגישה את החיוב ומעצימה את המשותף ולא את המפריד היא משימה אישית ולאומית.
חכמים בתלמוד (תענית ח, א) מסבירים את הפסוק "ואין יתרון לבעל הלשון" (קהלת י, יא) כפסוק המביע תמיהה: מהי ההנאה שמקבל אדם שמדבר לשון הרע? אם נהיה הוגנים עם עצמנו, נענה לחכמים שאנחנו דווקא מבינים מאוד את הכיף בלהשמיץ את האחר. אבל חכמים מסמנים כאן נקודת שאיפה: לך ומצא לך בילויים אחרים.
מתוך הספר 'עיין ערך יהדות', שייצא בקרוב הוצאת 'ידיעות ספרים'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
