ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
נעשה זאת באמצעות סיפור אישי קצר שמבטא את דרכו המיוחדת במינה, גדלות של ענק בתורה עם ענוה אדירה ורגישות לכבוד הבריות. לא הקדמנו לשמו תארים כי האיש סלד מגינוני כבוד. עם זאת, הקפדתו על כבוד הזולת בפרט וכבוד האדם בכלל, בלטה לאורך כל חייו.
נקדים לסיפור כלל הלכתי יוצא דופן.
חכמים קבעו כי "גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה" (ברכות יט ע"ב).
נחלקו חכמים עד היכן מגיע כוחו של כלל זה. יש אומרים שגם לאו המפורש בתורה נדחה מפני כבוד הבריות ויש אומרים, שרק איסור מדברי סופרים נדחה מפני כבוד הבריות. יתכן והבבלי והירושלמי חולקים גם הם במחלוקת זו.
אם מדובר במצב של 'שב ואל תעשה', כבוד הבריות דוחה גם מצוות מדאורייתא לכולי עלמא ולכן ההולך לשחוט את פסחו או למול את בנו, ופגע במת-מצוה, הרי זה נטמא לאותו המת, ואף על פי שהוא הולך לדבר מצוה של קרבן-פסח או של מילה, שהן מצוות חמורות מאוד שחייבים על ביטולן כרת, יניח את המצוה ויטמא למת, שכבוד הבריות - שלא יהיה המת מוטל בבזיון ללא קבורה - דוחה את מצוות קרבן פסח ומילה.
(כמובן שבמסגרת קצרה זו אין אפשרות להיכנס לכל פרטי הלכות 'כבוד הבריות').
כלל זה, שכבוד הבריות דוחה את לא תעשה, כוחו רב מהכלל של 'עשה דוחה לא תעשה', שהרי 'עשה דוחה לא תעשה' הוא דווקא בזמן קיום מצוות העשה. לעומת זה 'כבוד הבריות' שאיסורים נדחים מפניו, הרי זה אפילו אם הגנאי עדיין אינו בעולם, בשעת הדחייה. מכאן נובעת ההלכה כי מותר לטלטל אבנים לצורך 'קינוח' (בבית הכיסא), אף על פי שבזמן הטלטול עדיין לא הגיע זמן 'כבוד הבריות', שהוא רק בזמן השימוש באבנים. ההשלכה למעשה בימינו היא ההלכה שגם במקום שאין עירוב, או שיש בעיית 'תחומין' מדרבנן, מותר לטלטל 'נייר טואלט' לצורך קינוח, בגלל העיקרון של 'כבוד הבריות'.
מלחמת יום הכיפורים פרצה בשנת תשל"ד ביום כיפור שחל בשבת. בשעה 2 בצהרים הגיעה משאית (גובהה הופך את בעיית ה'תחומין' לאיסור דרבנן ואכמ"ל) לישיבת ההסדר בקרית ארבע ובה איש מילואים עם צווי גיוס לבני הישיבה. עלינו על המשאית ונסענו לישיבת הר עציון כדי לאסוף משם את חברינו לחטיבת הטנקים. התחלנו בנסיעה לכיוון באר טוביה, שם חיכו לנו הטנקים במחסני החירום (ימ"ח). לאחר כמה שניות ראינו דמות של אדם מבוגר רץ אחרי המשאית עם חבילה גדולה בידו. צעקנו לנהג שיעצור, הדמות התקרבה וזיהינו את ראש הישיבה – ר' אהרון, כמי שרדף ברגליו אחר המשאית. לא הבנו את פשר העניין.
הרב הסביר: "ברגע שהבנתי שהגיעו כדי לגייס אתכם, ידעתי שבגלל שהיום שבת ויום כיפור לא תיקחו אתכם דבר מלבד הטליתות, שהרי אסור לטלטל היום. לכן, רצתי לדירה כדי להביא לכם נייר טואלט, שהרי אותו מותר לכם לקחת אתכם ולטלטל אותו מרשות לרשות, בגלל ההלכה של 'כבוד הבריות הדוחה גם לא תעשה שבתורה' ".
רגע זה נחרת בזיכרוני לעד. כולנו הבנו במעמד מרגש זה מה פשר המושג 'איש ההלכה', הלכה למעשה. איש שהתורה איננה מונחת רק בראשו, אלא הופכת להיות חלק בלתי נפרד מחייו ומאישיותו.
גם ברגעים המיוחדים של יום הכיפורים (ומי שהכיר את הרב ידע כמה משמעותי יום זה בחייו) 'כבוד הבריות' היה חלק בלתי נפרד מקדושת היום הנורא. השילוב המופלא בין עבודת ד' בשכל ועיסוק בלתי פוסק בהעמקה בתורה, עם עבודה שבלב - תפילה ורגישות אנושית עמוקה, הופיעו לפנינו במלא הדרם.
אשרי התלמידים שזוכים להיפרד כך מרבם, לפני יציאתם להילחם את מלחמות ד', על הגנת העם והארץ.
אשרי מי שהסתלק מהעולם הזה בקדושה ובטהרה מכל הבחינות, אחרי חיים מלאים של עבודת ד' והעמדת תלמידים הרבה.
הבה נתפלל כי נזכה לצעוד ולו במעט בעקבותיו ולקדש שם שמים בכל יום ובכל הליכותינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
