ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב נתנאל והרבנית רחל בן חיים
מסביר רש"י 2 שאותו היום היה יום מיוחד מאוד, שהוא היה שמיני למילואים, והוא ראש חודש ניסן. וכל שבעת ימי המילואים היה משה מעמיד את המשכן ובכל יום שימש בו ופירקו בערב, ולא שרתה בו שכינה, והיו ישראל נכלמים ואומרים למשה: "משה רבינו, כל טורח שטרחנו שתשרה שכינה בינינו ונדע שהתכפר לנו עוון העגל- ולא שרתה השכינה במשכן שהקמת!". עד שהבין משה שרק עבודתו של אהרון וחנוכת המשכן היא זו שמסוגלת להוריד את השכינה ממשכנה בעולם הרוח העליון לארץ הגשמית, לתוככי המשכן הבנוי מעצים, אבנים וזהב. וכך מסיים רש"י: "זה הדבר אשר ציווה ה' תעשו וירא עליכם כבוד ה' - אהרון אחי כדאי וחשוב ממני שעל ידי קרבנותיו ועבודתו תשרה שכינה בכם ותדעו שהמקום בחר בו".
בסיום עבודתו של הכהן הגדול ביום השמיני, ממשיך אהרון ומברך את העם בברכת כהנים 3 ועדיין לא ירדה השכינה. רק בפסוק הבא שורה השכינה, וכך נאמר 4 : "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעָם".
מהי אותה ברכה שבירכו משה ואהרון יחד את העם, שבסיומה ירדה השכינה לשכון במשכן שבנו בני ישראל?
אומר רש"י 5 : "אמרו וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּֽמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ 6 – יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם". מהו הסוד שבברכה זו ומה מיוחד בה?
מהברכה הזו אנו מבינים שכל בניין או יצירה אנושית, יש בו מימד נוסף מלבד היצירה ואיכותה, והוא השראת שכינה. בעצם כמו תהליך בריאת האדם: אדם הראשון נברא עפר מן האדמה בצורה מופלאה על כל איבריו הפנימיים, אולם חיים לא היו בו עד שנפח בו הקב"ה נשמת חיים ואז "וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" 7 . או כמאמר חז"ל 8 ששלושה שותפים באדם: אביו, אימו והקב"ה. אביו ואימו נותנים את הגוף והקב"ה נותן את הנשמה 9 .
התפלא משה רבנו מכיוון שהבין שהמשכן שאותו הקים מעצים, עפר וזהב דומה לאדם שנברא מחומר. הקב"ה יתן בבית המקדש את הרוח והקדושה בהשראת שכינתו. משה הבין שלולי השראת השכינה במעשיו של האדם, אין להם ערך. ולכן בירכו אותם משה ואהרון בברכה האחת והיחידה הכוללת בתוכה את מקסימום הברכות הקיימות, והיא השראת שכינה. או במילים אחרות - נועם ה' אלוקינו עלינו בכל מעשה ידינו.
מסופר על גביר עשיר ונכבד שהחליט לבנות בית כנסת מפואר לאדמו"ר. לאחר שנבנה הבית בפאר והדר, מחשבה ומאמצים רבים, הושקעו בכל פרט בבית הכנסת ובמיוחד מקום מושבו של האדמו"ר, התאורה, האקוסטיקה, העמוד, ארון הקודש והכל בפאר והדר. ואז נקבע תאריך לחנוכת בית הכנסת. העיירה כולה התרגשה והתכוננה אולם האדמו"ר סירב בכל תוקף להיכנס לבית הכנסת החדש. בשום פנים ואופן לא הצליחו החסידים להבין מדוע ולמה מסרב האדמו"ר להתפלל בבית כנסת זה. רק במוצאי שבת לאחר ההבדלה גילה האדמו"ר לחסידיו את הסוד: כשראיתי את השלט המהודר "נתרם על ידי הגביר הנדיב העצום" הבנתי כי בבית כנסת זה לא תוכל השכינה לשכון, כמו שאמרו חז"ל 10 על מי שיש לו מידת הגאווה אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת. ראיתי שפשוט אין מקום לשכינה להיכנס, כי הכל תפוס בגאווה. רק כאשר יפנה הגביר את מידת הגאווה מבית הכנסת תוכל השכינה להיכנס.
דברים עמוקים אלו יובנו על פי דברי חז"ל 11 המספרים כי בשעה שרצה נבוזראדן להחריב את בית המקדש הראשון יצאה בת קול ואמרה לו: "בית חרוב החרבת, קמח טחון טחנת, עם הרוג הרגת". בעצם לא עשית כלום כי בית המקדש שהחרבת היה חרב זמן רב לפני מעשיך הגשמיים.
נמצאנו למדים שבית המקדש מורכב משני חלקים: החלק חיצוני והגשמי שאותו אנו רואים וחשים, והחלק הפנימי הרוחני שהוא נסתר, מרכיב גם את הבית החיצוני. ובלי השראת שכינה אין משמעות אמיתית לבית, הוא כעין תמונה או הצגה.
בלשון החסידים העולם נחלק ליש ואין, חומר ורוח. בעיני בשר מקובל שהחומר הוא היש והרוח היא אין. אבל בתורת הסוד ובחסידות ההיפך הוא הנכון – החומר בעולם הוא בן חלוף ולכן הוא בעצם לא קיים (כמו בית המקדש שהחריב נבוזראדן). לעומת זה הרוח היא היש האמיתי, היא ניצחית ואינה נתונה לשינויים חומריים. לכן בחרו משה ואהרון לברך את העם בברכה העצומה של יהי רצון שתשרה שכינה במעשי ידיכם. דהיינו שתזכו לשלמות העשייה – עשיה שמתקיימת, שכל מעשי ידיכם מכאן ולהבא יזכה לנועם ה' דהיינו השכינה וממילא הצלחה וברכה.
^ 1.ויקרא ט', א'
^ 2.פירוש רש"י עה"ת ויקרא ט', כ"ג
^ 3.ויקרא ט', כ"ב
^ 4.ויקרא ט', כ"ג
^ 5.פירוש רש"י עה"ת ויקרא ט', כ"ג
^ 6.תהילים צ', י"ז
^ 7.בראשית ב', ז'
^ 8.נידה לא.
^ 9.עיין ברכות י. ומגילה יד. : "שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם מדת בשר ודם צר צורה על גבי הכותל ואינו יכול להטיל בה רוח ונשמה קרבים ובני מעיים והקב''ה אינו כן צר צורה בתוך צורה ומטיל בה רוח ונשמה קרבים ובני מעיים".
^ 10.עיין סוטה ה.
^ 11.סנהדרין צו:
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
