אכול לפי דרגתך | הרב נעים בן אליהו זצ"ל | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש במדבר
בהעלותך

קטגוריה משנית

520

7 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב נתנאל והרבנית רחל בן חיים

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

הפרשה הזו משופעת בהרבה אירועים שונים אחד מחברו. החל ממסע המחנות ותפקידי הלויים ובהמשך בעניין המן והבשר ובסוף הבעיה של מרים הנביאה שדיברה במשה. אנו נתרכז הפעם בעניין הבשר והמן.
הפסוק אומר "שטו העם ולקטו וטחנו ברחיים או דכו במדוכה ובישלו בפרור ועשו אותו עוגות והיה טעמו כטעם לשד השמן" 1 . ולפני זה כתוב: "והוא כזרע גד וטעמו כצפיחית בדבש" 2 . ונשאלת השאלה, בפרשת בשלח כתוב שהיה טעמו כצפיחית בדבש, לא כמו שכתוב פה שטעמו כטעם לשד השמן 3 ?
אומר הספרי (מדרש הלכות על ספר במדבר ועל ספר דברים). שהמן מצד עצמו היה דק מאוד, ולא היה צריך לא טחינה ולא בישול. והרי כאן כתוב "וטחנו בריחים או דכו במדוכה", כלומר היו מבשלים ואופים אותו ועשו עוגות. אבל מעיקרו המן היה דק, ולא היה צריך לא טחינה ולא בישול ולא הכנה. וכמו שלא הוצרך האדם הראשון קודם החטא לתקן ולאפות את לחמו בלא שום תיקון והכנה. וכמו שיהיה בע"ה לעתיד לבוא, כמו שהפסוק אומר "יהי פיסת בר בארץ בראש הרים" 4 , שעתידה א"י להוציא גלוסקאות והיה טעמם כצפיחית בדבש. ועתה שאנו רואים שיש טורח והכנה, לכן טעמו כלשד השמן.
ועליהם כתוב בתהילים "שוא לכם משכימי קום אוכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנא" 5 . כלומר יש כאלה שהיו קמים בבוקר ופותחים את הדלת ומוצאים ליד פתחיהם את המן ולוקחים אותו ומביאים אותו הביתה והמן היה מוכן לאכילה. אבל היה סוג אחר של אנשים שלא היה אצלם כך, אלא היו צריכים ללכת למרחקים והיה צריך לטחון אותו, לדוק אותו במדוכה ועד שיבשל אותו, עד שיאכל אותו. כל אחד לפי מעלתו, כל אחד לפי דרגתו, ועליהם הכתוב אומר "שוא לכם משכימי קום", אבל לאחרים הוא אומר "כן יתן לידידו שנא".
בספר שער בת רבים מביא על זה מעין סיפור-משל.
מסופר שהיו בישראל שני שכנים, אחד היה צדיק והלך ללקוט את המן באהבה וביראה. השני לא היה צדיק, לא עליכם, והיו אצלו דברי משה לצחוק, כמו לדוגמא, בשעה שאמר להם משה "הנני ממטיר לכם לחם מהשמים" 6 . אמר: "איך זה יכול להיות, שה' ימטיר לחם מהשמים?!" הצדיק הקדוש הטהור הביא את המן וישב עם אשתו ובניו ואכלו אותו כמו שהוא בלא תיקון, והיו בו טעמים ערבים. טעם בשר, טעם דגים. האישה רוצה בשר, הנה בשר. הילידים רוצים דגים, הנה דגים. רוצים שוקולדה, הנה שוקולדה. איזה ריח טוב היה מבשם את הבית שלהם. אך השני מביא את המן מגושם ומלא קליפות, והיה צריך טחינה ובישול. אז הלכה אשתו לשכנה שלה. אמרה לה, השאילי נא מדוכה וקדרה. אמרה השכנה הצדקת: "בשביל מה? למה לך, למה את צריכה קדרה ומדוכה?!" אמרה: "אני צריכה לטחון ולבשל את המן". אמרה לה: "הלא גם בעלי הביא מן ומיד ישבנו, ערכנו שולחן בלי שום טורח ואכלנו אותו כמו שהוא". "אני לא מאמינה לך" אמרה לה השכנה. אמרה לה אשת הצדיק: "הריחי את ריח הבשר, ראי את השולחן הנקי, ראי את הבית, איך שהוא פולט ריח טוב של המן". חזרה האשה לביתה ותבכה לפני בעלה ותאמר לו: "אתה לא צדיק, ראה מה סופך, הלא פלוני השכן הלך עמך והביא מן גם כן ישר בלי טחינה, בלי אפייה, והם כבר אכלו". אמר לה: "אני לא מאמין, אינו דומה שמיעה לראיה". אמרה לו: "בוא איתי". וילך עמה וירא את השכן ממשיך לאכול וכל הבית היה מלא בריח המן. ואז חזר בתשובה והתוודה לפני ה' על חטאיו. למחרת גם הוא הביא מן ברוחניות.
זה מה שכתוב "והַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא" 7 , שהיה מגיד להם מה שבתוכם, וזה הבדל שהיה בין שני האנשים. אחד הביא מן ואכלו, ואחד הביא מן ותיקנו. יוצא שהיו במדבר שני סוגי בני אדם. אחד עם ישראל קדושים והיו עמם עוד סוג של אנשים, ערב רב. אלו האנשים שהתלוננו. אלו אנשים שעשו את העגל ואלו האנשים שהתאוו כל מיני תאוות, כמו שנקרא בהמשך הספר ובכו וצעקו "מי יאכילנו בשר" 8 , והמרידו גם את החלשים שבבני ישראל והחלו לבכות.
***
על עניין זה אומר רש"י הקדוש 9 , וכי לא היה להם בשר?! מה הם צריכים בשר, מה הם צריכים שקדים ותאנים. פלא, וכי לא היה להם?! עוד מעט נקרא עליהם, יש להם סיבה, אבל בשר?! והלא נאמר שגם ערב רב עלה איתם צאן ובקר, מקנה כבד מאוד, והיה להם בשר. ואם תאמר שאכלהו במדבר, הרי בכניסה לארץ נאמר "ומקנה רב היה לבני ראובן", אלא שביקשו עלילה. כאשר אדם מבקש עלילה כל דבר רע מתגלה. אלא שביקשו עלילה, ואז מתעוללים על אותו אדם. וידוע שכל מיני מומים אדם מוצא בדבר שאינו אוהב.
מביאים משל, היו אב ואם אהובים וידידים והיו להם שני בנים. כרגיל, לפעמים יוצאים הבנים אחד שונה מהשני. אחד היו מביאים לו אוכל, ואם היה האוכל תפל, כלומר אם לא היה לו טעם, לא היה מתלונן, אלא קם, שם מלח. ואם היה האוכל מלוח, שם לו מים קצת, לסדר את העניין. לא טעים האוכל, הוא שם פלפל, אוכל עם זיתים. אם היה אוכל קר, היה מעלים עין. אם היה חם, היה מחכה קצת. ולא היה מדבר ולא מעיר שום דבר. ואילו אחיו על כל דבר משתולל. "האוכל קר" הוא צועק. "האוכל קר, מה קרה? האוכל תפל, שים מלח! מה קרה?" ואם היה האוכל מלוח, היה הופך עולמות. מה הוא יעשה, האוכל מלוח. "ראה איך אחיך אוכל ושותה, אין לו שום דבר". אלא שהוא רוצה להקניט, למצוא עלילה, לריב עם אמו ואחר כך לריב עם אביו, וכך היה נוהג וכך היה במדבר. עם ישראל נמצאים במדבר, מבקשים בשר, נו מה, יש להם אוכל, מה זה? פתאום רוצים דגים, מי יביא להם דגים במדבר?!
אנו הירושלמים, לפני קום המדינה לפעמים לא היו דגים בשוק, למה? כי היו מביאים אותם מיפו. היו אוכלים בקלה, דגים מלוחים, דג יבש כחרס. היו צריכים לנסוע עד יפו, ולקח יומיים עד שהיינו אוכלים ומבשלים אותו. לא היה בנמצא. ב"ה עכשיו, הכול יש.
הם רוצים דגים במדבר, קישואים, איזה מין טענות אלו? חצילים, בצלים ושומים! מי יביא להם, איזה מן טענה זו. ריבון העולמים, אדם נמצא במדבר, אפילו בטיול, אדם רוצה לאכול בצלים, שומים, רוצה לאכול אבטיחים, איך אפשר להביא לכם אבטיחים במדבר, חצילים, בצלים, שומים?! מי יביא לך דבר כזה, אלא מאחר שחיפשו תואנות ורצו להרגיז את משה רבינו. לכן כתוב בספר תהלים 10 "וינסו א-ל בלבבם לשאול אוכל לנפשם וידברו בא-לוקים אמרו היוכל אל לערוך שולחן במדבר כו' לכן שמע ה' ויתעבר ואש נישקה ביעקב כו' כי לא האמינו בא-לוקים ולא בטחו בישועתו כו' וימטר עליהם מן לאכול ודגן שמים נתן למו". הקב"ה הראה להם שבאמת הוא יכול לעשות הכול. למעשה, הערב רב הם שהקניטו את משה "וישמע ה' ויתעבר" וה' כועס משה לא כל שכן!
פנה משה אל ה' ואמר לו: "אני לא יכול להנהיג ולנהל את העם הזה לבדי, שהרי הם נותנים עלילות" וראה שגם ה' כועס עליהם. והמשיך לטעון: "אני לא יכול לשאת לבדי את העם הזה, וכי אני הריתי אותו? מאין לי בשר לתת לכל העם הזה? לא אוכל לבדי לשאת את העם הזה, כבד הוא ממני.
אומר המדרש: בשעה שאמר משה רבינו לה', "לא אוכל לבדי לשאת את העם הזה, כי כבד הוא ממני" 11 . משל למלך שהיה לו בן יחיד. נתן לו פדגוג, כלומר מינה לו אדם שידריכו, שיבוא וילמדו את כל מה שצריך. והיה הפדגוג מביאו כל יום לביה"ס והיה מביאו הביתה ואוכל על ידו, שותה על ידו. כל מה שביקש עושה לו הפדגוג. גדל הנער והתפקח והחל להתלונן, זה מתוק וזה מלוח, באת מוקדם, באת מאוחר. החל אומר לאביו: "איני יכול לעמוד בטרחת בנך, תמנה עוד מישהו שיעזור לי. אחד יביא לו אוכל ואחד יביא לו שתייה ואחר ידאג לחינוכו". אמר לו המלך: "אתה עושה כך, אתה גידלתו, ועתה הנך מבקש שאביא לך עוזר? אלא, עכשיו שנתת לי רשות, אביא עוד מחנך נוסף". כך, הם כל בני ישראל שנאמר עליהם "בנים אתם לה'" 12 . הפדגוג והמחנך זה משה, שנאמר "כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק" 13 , והיה משה ממשיך לחנך, להאכילם ולהשקותם ולהדריכם על המצוות. אמר לה': "לא אוכל לבדי לשאת את העם הזה". ענה לו ה': "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל" 14 . בבקשה קח לך שבעים איש. אני כל הזמן לא רציתי למנות להם עוד אנשים, אבל עכשיו תמנה. כלומר, ה' יודע מחשבות אדם. הוא ידע מה היו מחשבותיו של משה רבינו וגם משה ידע שלבד הוא לא יכול לשאת ולכן רצה לחלק את המשא, את העול שלהם לכמה אנשים.
כאשר משה ידע שזו עלילה, שבסה"כ בני ישראל מתלוננים, ואמר את הדברים האלו, וה' אמר לו, טוב קח לך שבעים איש, כדי שהמשא הזה יהיה על כל העם. זה מראה, שה' נותן לכל אחד ואחד לפי מחשבתו ולפי דרכו.
ומספרים איזה סיפור. היה רב אחד גדול מגדולי הישיבות. הוא נסע לאמריקה לעשות מגביות. היו לו חסידים שערכו לו קבלת פנים נהדרת ויפה. הביאו אנשים עשירים, אנשים מכובדים למעמד הזה, שיבואו לקבל את הרב. לקבלת הפנים הביאו גם את ראש העיר ניו יורק ונתנו לרב זה כבוד, נתנו לר' ברוך נר להתחיל לדבר, אלא שהוא מדבר יידיש ואילו ראש העיריה הזה לא מבין יידיש, הוא מבין אנגלית, ובכן שמו לו מתרגם אמרו לרב אחר, אתה תשב לידו לתרגם את מה שהרב יאמר וכאשר ראש העירייה ידבר, תרגם זאת לעברית או ליידיש. התחיל הרב לדבר, ומפרשת השבוע עבר לסוגיות, עבר ראשונים, עבר לאחרונים, עבר לאבן העזר ולחושן משפט. מי יכול להבין זאת, ומי יוכל לתרגם את זה?! והמתרגם הזה היה איש חכם. מה עשה מתרגם זה? הוא שמע שיש אחד ושמו אפלטון, לא יודע מי זה. שמע שיש אריסטו, סוקרטס, לא יודע מי הם. והתחיל לספר לראש העיר גם על אפלטון. קם ראש העירייה אמר: "דע שהרב גדול בתורה, ידעתי. ידעתי, שראש הישיבה גאון בתורה, ולא ידעתי שראש הישיבה הוא פילוסוף, יודע חוכמות, יודע חוכמה יוונית". והתחיל ראש העיר לשאת דברים בטלים ומבוטלים. מה עשה המתרגם כשתירגם לרב? התחיל לומר ביידיש, כבודו הביא מהראשונים והאחרונים". קם הרב ואמר: "ידעתי שאדם זה אוהב ישראל וגם יודע תורה, את זה לא ידעתי, זה לא עלה בדעתי"!
אנו רואים מסיפור זה, שה' מודד לכל אחד בדרכיו, שה' מוליך כל אדם לפי דרכיו, כל אחד בדרך שרוצה ללכת, מוליכים אותו. בני ישראל במדבר, רוצים בצלים – בבקשה. אבל הוא יודע שכל זה היה בעלילה וה' שמע את בקשת משה והלך בדרך הישרה כדי להציל את עם ישראל.
***
מסופר בפרשה שכאשר בני ישראל עשו פסח היו אנשים טמאים. אלו שנשאו את עצמות יוסף או שאלו היו האנשים שהוציאו את נדב ואביהוא או טיפלו במת מצוה ונטמאו 15 . והם טענו לפני משה רבינו: "למה נגרע?" משה אמר "עמדו ואשמעה מה יצווה ה' אתכם" 16 . לא ראינו בתנ"ך לעולם, שאדם מתלונן ועונים לו, עמדו ותשמעו.
אומר התרגום יונתן בן עוזיאל וכן הירושלמי 17 , שזה כדי ללמד את הדינים שיהיו מתונים בדיני נפשות, שלא יוציאו מיד אנשים להורג ואם לא יודעים, ידעו לומר לא שמעתי.
במקרא כתוב "ואשמעה" והתרגום ירושלמי מתרגם "שמעו אתם מה יצווה ה'". זה בא ללמד זכות, שלא עשו זאת מתוך עלילה או שנאה, אלא רצו לדעת מה ה' מצווה להם.

^ 1.במדבר יא, ז-ח
^ 2.שמות טז, לא
^ 3.שאלת האברבנאל שמות טו השאלה ה- כג
^ 4.תהילים עב, טז
^ 5.תהילים קכז, ב
^ 6.שמות טז, ד
^ 7.במדבר יא, ז
^ 8.במדבר יא, ד
^ 9.שם ד"ה
^ 10.תהילים עח, יח- כד
^ 11.במדבר יא, יד
^ 12.דברים יא, א
^ 13.במדבר יא, יב
^ 14.במדבר יא, טז
^ 15.מדרש אגדה (בובר) במדבר ט, ו
^ 16.במדבר ט, ח
^ 17.שם

בהעלותך

הרב נעים בן אליהו זצ"ל

חקת
עין טובה
משפטים
מעלת ישראל שניתן להם המשפט
כי תשא
"וינחם ה' על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו"
ראש חודש
המחדש בטובו

בהעלותך

בהעלותך
והאיש משה ענו מאד
הרב דוד דב לבנון | תשנ"ט
4 דק'
בהעלותך
חטא העגל ועבודת המשכן
הרב אביחי קצין | ז' סיוון תשס"ח
בהעלותך
עד שתהא השלהבת עולה מאליה
הרב דוב בערל ויין זצ"ל | סיון תשס"ח
1:00
בהעלותך
בדיקה עצמית של מזוזות
הרב שמואל אליהו | י"ד סיון התשע"ה

בהעלותך

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נח
פרשת נח
ספר בראשית פרקים ו (ט) - יא
רבנים שונים
הזכרת גשמים
בקשת גשמים
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב
נח
פרשת נח
ספר בראשית פרקים ו (ט) - יא
רבנים שונים
רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חגי לונדין
הרב חיים דרוקמן
הרב ש. יוסף וייצן
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרב דוד דודקביץ'
הרב משה ברלינר
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרה"ג צבי שכטר
הרב שמעון קליין

52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ז
הרב אלי סטפנסקי | ד' חשוון תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז