ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
הייתה שם חבורה של כעשרים בחורים מישיבתו בצירוף פעילי התיישבות, רובם מבוגרים ממנו.
כולם החלו להכשיר את הקרקע לקראת בנייה ונטיעת עצים, ובלילה השתכנו באיזו מכולה שהייתה על שטח אדמה ששייכת ליהודי. המטרה העיקרית שלהם הייתה לפתוח ציר בין ירושלים למעלה אדומים.
בשעה שלוש לפנות בוקר הגיעו לפתע שוטרי מג"ב למקום. הם העירו את מי שישן, וניסו לעצור כל מי שיכלו. חלק מהבחורים ניסו לברוח, ולבסוף השוטרים הצליחו לרכז את כולם והעלו אותם לניידות. לאחר מכן לקחו אותם לצומת סמוך, שהיה מקום שומם עם בוטקה, בין שועפט לירושלים.
השוטרים ריכזו את כל הצעירים במגרש הריק, והכניסו את יהודה יחד עם אלכס ומאיר, המבוגרים ממנו, לבוטקה, מכיוון שראו בהם את ראשי המתסיסים. הכוונה הייתה לקחת את השלושה למעצר במגרש הרוסים.
אחד השוטרים שהיה יהודי שמר על שלושתם בתוך הבוטקה. החמה החלה לבצבץ והגיעה שעת תפילת שחרית. יהודה החזיק בתיק של התפילין, וביקש מהשומר לצאת החוצה כדי להתפנות וליטול ידיו כדי שיוכל להתפלל אחר כך בבוטקה. השומר סירב בתוקף לתת לו לצאת, אפילו כדי לעשות את צרכיו.
באותו רגע נזכר יהודה בסיפור חסידי ידוע על האחים הקדושים רבי אלימלך ורבי זושא, והחל לספרו לאלכס ומאיר, כאשר השומר מקשיב:
האחים הקדושים רבי זושא מאניפולי ורבי אלימלך מליז'נסק נהגו לנדוד מעיירה לעיירה, כשהם מחופשים לקבצנים. לעתים הצטרפו לקבצנים נוספים כאשר עברו מעיר לעיר. באחד ממסעות אלה הואשמו כמה קבצנים בגניבה על ידי אנשי העיירה, וכתוצאה מכך נעצרו כולם והושמו מאחורי סורג ובריח.
מכיוון שהייתה זו שעת צהריים, רצה רבי אלימלך להתפלל את תפילת המנחה.
"אינך יכול להתפלל כאן", העיר לו אחיו הגדול, רבי זושא.
"מדוע?!" תמה רבי אלימלך.
רבי זושא הצביע אל הדלי שעמד בפינת החדר ששימש לעשיית צורכי האסירים, מה שהפך את החדר ללא ראוי לתפילה ולאמירת ברכות ואפילו להרהורי תורה.
החל רבי אלימלך לבכות.
"מדוע אתה בוכה, אחי היקר, האם מכיוון שלא תוכל להתפלל תפילת מנחה בזמנה?!" שאל רבי זושא ורבי אלימלך השיבו בחיוב.
"אין לך על מה לבכות!" קרא לעברו רבי זושא, "אותו בורא העולם שציווה אותנו להתפלל תפילת מנחה, ציווה כי אין להתפלל אם החדר לא נקי ומוכן לכך. נכון, אינך יכול לקיים את מצוות התפילה כלל, אבל אתה כן מקיים מצווה אחרת. עליך לשמוח כי גם כאן, בתא הכלא המצחין, אנחנו יכולים לקיים מצווה זו וכך להתקשר לבורא העולם!"
דבריו של רבי זושא פעלו את פעולתם, ואת מקום הדמעות של רבי אלימלך החליף חיוך גדול. רבי זושא אחז בידיו ושניהם החלו לרקוד מרוב שמחה על כך שגם בבית הכלא הם זוכים לקיים מצווה מפורשת בשולחן ערוך.
השומר ששמע את הרעש לא הבין על מה המהומה. הוא שאל את האסירים האחרים לפשר המתרחש. "איננו יודעים", השיבו, "אבל שמענו כי שני האנשים שוחחו על דלי השופכין העומד בפינת החדר, ולאחר מכן פתחו בריקוד".
"דלי השופכין גורם להם לשמוח ולרקוד?!" צעק השומר בכעס, "אם כך, נוציא אותו מיד מן החדר!"
וכך היה. דלי השופכין סולק מבית הכלא ושני האחים הקדושים נעמדו להתפלל תפילת מנחה כדת וכדין...
השומר שמע את כל הסיפור החסידי, ושלושת הבחורים, שקישרו את שהתרחש בסיפור למציאות שהם נתונים בה, הקיפו אותו והחלו לשיר ולרקוד מסביבו בהתלהבות. לא היה ברור אם השוטר כועס או משועשע מהריקוד. בכל אופן, מיד לאחר מכן, דיבר השומר עם אחד משוטרי מג"ב מבעד לחלון הצר. הלה פתח את הדלת ונתן ליהודה להתפנות וליטול ידיים. בסופו של דבר התפללו השלושה שחרית במניין עם חבריהם שהיו במגרש בחוץ. זו הייתה תפילה עם דבקות חסידית שיהודה לא ישכח לעולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
