ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
ילין-מור כתב מאמרים איכותיים, אך ביטא בחריפות את גישתו האתאיסטית. ג'ייקובסון אמר לקוראים הרבים שהתלוננו בפניו, כי "כשהייתי בגיל 5, הקומוניסטים באו באמצע הקידוש בשבת וחטפו את אבי שמעולם לא חזר. ומאז אני מאמין שצריך לתת ביטוי לכל אדם, גם אם אינו סובר כמוני".
ביום השני של ראש השנה הופיע לפתע ילין-מור בביתו של ג'ייקובסון. המארח הציע:
"בשכונתי נמצא הרבי מליובאוויטש. הוא עומד להתוועד עם חסידיו, לומר דברי תורה ולשיר עמם. בסיום הוא יחלק כוס ברכה. אתה מוזמן לבוא אתי".
ילין-מור ענה: "אם הרבי לא מכיר אותי, מה הטעם שאלך?! ואם הוא מכיר אותי, זה יותר גרוע... בטח הוא יגרש אותי וחסידיו יכו אותי..."
ג'ייקובסון הסביר לו שהרבי הינו אדם עדין שלא פוגע באף אחד ושכנעו להצטרף אליו. הם הגיעו להתוועדות. בסיום עמדו בתור לקבל כוס ברכה, וג'ייקובסון הציג את ילין-מור בפני הרבי, שחייך ואמר לו:
"זה כבוד בשבילי להיפגש איתך! אתה יודע שכאשר הקב"ה נותן ליהודי כשרון מסוים, עליו לנצלו כמיטב יכולתו". ילין-מור התפלא:
"האם אתה קורא את כתבותיי?"
"כן", ענה הרבי.
"כלומר שאתה מסכים עם דבריי!"
"לא אמרתי זאת".
"איך זה מסתדר?!"
"אם הייתי קורא רק דברים שאני מסכים להם", אמר הרבי, "הייתי קורא מעט מאוד..."
"אם אינך מסכים לדבריי", המשיך להקשות ילין-מור, "מדוע אתה מברך אותי?!"
"אל האמת עוד תגיע יום אחד", סיים הרבי, "אבל בינתיים תמשיך לכתוב".
ג'ייקובסון הצטער על כך שהרבי לא דיבר עם ילין-מור על תורה ומצוות. בעודם יוצאים, לפתע נקרא ילין-מור לחזור. הרבי שאל:
"מה מצבך בענייני תורה ומצוות?"
ילין-מור ענה בשנינותו:
"היהודי שוקל"...
"אינך צעיר שהולמת אותו ההתלבטות. עליך לעשות משהו בנידון".
ילין-מור ענה:
"אני כמו היהודי מהסיפור של רבי לוי יצחק מברדיטשוב..."
הוא רצה להסביר לרבי למה כוונתו, אבל הרבי קטע אותו:
"זה לא דומה! שם מדובר על אדם אחר, אבל אתה מתכוון לעצמך..."
השיחה הסתיימה במילים הללו. כשיצאו שאל ג'ייקובסון:
"לאיזה סיפור של רבי לוי יצחק התכוונת? ומה הרבי ענה לך?"
ילין-מור סיפר כי התכוון לסיפור שבו רבי לוי יצחק הגיע לבית הכנסת ביום כיפור, פגש בפתח יהודי מעשן ואמר לו:
"כנראה ששכחת שהיום יום כיפור!"
"לא שכחתי!", ענה האיש בחיוך.
"אז כנראה שכחת שאסור לעשן ביום כיפור..."
"אני יודע!"
רבי לוי יצחק נשא את כפיו השמיימה ואמר: ריבונו של עולם. תראה איזה בנים יש לך. גם כשהם מעשנים ביום כיפור, הם אומרים את האמת!"
ילין-מור המשיך להסביר:
"התכוונתי לומר לרבי שלפחות איני משקר. הרבי ידע איכשהו שאני מתכוון לסיפור הזה, והתכוון לומר לי: כאשר אדם רואה מישהו עובר עבירה, עליו לדונו לכף זכות. אבל אסור לאדם לדון את עצמו מראש לכף זכות כאשר הוא ניגש לעבור עבירה..."
ג'ייקובסון התפעל מרוח קודשו של הרבי, אבל לא חש שנוצלה ההזדמנות לפצח את האגוז הקשה.
חודשיים לאחר מכן התקשר ילין-מור לג'ייקובסון ואמר:
"אני נמצא בבית חולים במצב קשה, ימי ספורים, אנא בוא לבקרני".
ג'ייקובסון הגיע וילין-מור מסר לו מעטפה סגורה ואמר:
"כאשר אמות, פתח אותה".
לאחר תקופה קצרה הלך ילין-מור לעולמו.
ג'ייקובסון פתח את המעטפה וראה מאמר הפותח במילים הבאות:
"אתם קוראים זאת לאחר מותי. כידוע לכם, לא האמנתי בחיים שלאחר המוות, אבל אם יש דבר כזה, אני בדרך לשם. אני רוצה לתאר לכם מה עובר עלי כעת..."
ואז החל לתאר בלשונו העשירה את שבעת מדורי הגיהינום ואיך שהוא נמצא במדור התחתון ביותר... הוא תיאר את החושך הנורא השורר שם, והוסיף: "לפתע אני רואה אור חזק, ותמה: איך הוא קשור אלי? האור חדר יותר עד שנכנס ללבי ורומם אותי. החברים בגיהינום שואלים אותי 'מנין האור הזה?', ואני עונה: 'האור הזה של הרבי מליובאוויטש' וסיפרתי להם על פגישתנו".
"אולי הרבי לא חושב שהצליח לשנותי, אבל משהו אצלי השתנה. לא ראיתי את עצמי כיהודי שמחויב למשהו, אבל הרבי התייחס אלי אחרת ושאל מה מצבי בתורה ומצוות, כאילו שביקרתי בקביעות בבית כנסת. הוא ראה אותי כחלק מעם ישראל ולא הפסיק להאמין שיש חלק בתוכי שעדיין קשור לקב"ה". המאמר הסתיים במילים "ד"ש מהגיהינום".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
