ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תקשורת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
כיצד ננפה ונעשה עבודת ברירה בין הטוב שבה למה שרע בה?
במבט ראשון אולי נראה שהטוב שבה בולט יותר וקל לזהות אותו. איזה דור זכה להפצת תורה ואמונה בעוצמות כמו שזוכה דורינו. כלי ההסברה ההמשלה וההמחשה הולכים ומתרבים. דברים שלפני מספר מועט של שנים היו כספר חתום ופתוח לבודדים נהפך להיות נחלת הכל. על ידי התקשורת התורה נהפכה לשולחן ערוך בפני כל הרוצה ללמוד. האם יש רעה ביכולת לחבר בין אנשים שנמצאים במקומות רחוקים זה מזה. כיצד תוכל להתממש הנבואה "ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים מארץ מצרים". רק ע"י התקשורת!
היכולת לעצב תרבות ואוירה ציבורית גדולה שבעתיים על ידי כלי התקשורת.
האם ניתן לומר שהכל תלוי ביד מי התקשורת. כשהתקשורת היא ביד טובים יצא ממנה אך טוב. כל הבעיות נובעות מה"אדם" שעומד אחרי התקשורת. מי שבידו המיקרופון הוא בעל עוצמה גדולה. הוא השולט על השיחה - על התוכנית. האיש הממוצע שאינו בעל מידות מיוחדות בקלות יגלוש להשתמש בכוחו הרב שלא כראוי. כמו שאסרו חז"ל ללמד תורה לגויים כך אולי היה צריך לאסור למוד תקשורת למי שאינו בעל מידות ואמונה! אולם נראה שגם כשהתקשורת ביד ה"טובים" אין זה מבטיח שרק טובה תצמח ממנה.
נתמקד בארבעה כשלים העלולים לבוא תוך כדי ריבוי תקשורת: החצנה, רדידות, מצג שווא של חיבור ושפע ללא עמל.
1. החצנה - התקשרות היא תפיסת העולם כהצגה. לא מראים לצופים את מה ש"אחרי הקלעים". זה גורם גם לשולטים על התקשורת לשים לב לעטיפה הרבה יותר מאשר לתוכן. גם מבחינת הרואים נפגשים רק ב"מוצר מוגמר". בדרך כלל כשאדם לא שותף ומודע לתהליך גם התוצאה אצלו לא מבוררת במקרה הטוב ובדרך כלל הוא מוטעה בהבנתו.
2. רדידות - בתקשורת הדברים מוצעים לכל ללא בחינה מדוקדקת מי ומי המקבלים. אי אפשר לייצר דבר עמוק כשהוא מופנה לציבור מגוון. לכל אדם יש כשרון להעמיק בתחום שונה. יש מי שיודע להעמיק בשכלו ויש מי שעמוק ברגש וכו'.
במקרים רבים התקשורת יכולה להחזיק את עצמה רק על ידי שרבים משתמשים בה. לכן התקשורת לא יכולה להיות "אליטיסטית ובררנית". היא פונה למכנה המשותף הנמוך שבאוכלוסיה.
3.מצג שווא של חיבור- התקשורת ככלי היא כלי שאין בו את המגע האישי והישיר שבין הבריות. ברוב המקרים התקשורת במקום לעשות קשר היא יוצרת מצג שווא של חיבור.
האם ניתן לדבר בחיבור אמיתי בין הבריות כשזה נעשה דרך הרדיו. אין איש מכיר את רעהו. אפילו במקום שיש הכרות בין המתקשרים אין בדיבור שאין בו ראיית פני רעהו דיבור מחובר. גם במדייה שיש בה ראיית אחד את השני, עצם השיחה שנעשית לעני רבים ושלא בצניעות לא מאפשרת דיבור עמוק עדין ומדוייק.
4. שפע ללא עמל - התקשורת היא ארץ האפשרויות ללא שום מגבלות. יש בתקשורת שפע של מידע חוויות וכ' שמציפות את האדם. האדם הפרטי ניצב מול כל העוצמה הזו - ומוכנע. הפרט מרגיש שללא חיבור לתקשורת אין לו קיום. ההרגל להאזין לאחרים נוטל מהפרט את היכולת ליבנות את חייו מתוך הסתכלות אל עצמו פנימה.
בעידן התקשורת לאדם קשה להיות לרגע בשקט עם עצמו. הקלות שבא האדם יכול להעסיק את עצמו במשך שעות רבות ביום גורמות לאדם לברוח מהמחיובות שלו לקיים את שליחותו האישית בדרך של "אדם לעמל יולד".
התיקון:
התקשורת יכולה לההיפך לדבר בונה רק אם היא תכיר את מקומה.
התורה מופיעה בלבוש של תורה שבכתב ותורה שבעל פה. התורה שבכתב נועדה לקבוע בלב האומה את היסודות הכלליים של אמונתינו. אולם ללא התורה שבעל פה אי אפשר להתחבר לתורה שבכתב. התורה שבעל פה נועדה להתאים את הכללים לכל דור ולכל פרט ופרט. אולם התורה שבעל פה נועדה גם ליצור את החיבור הבלתי אמצעי שלא דרך הכתוב אל האמונה. חיבור זה אין בו רק צורך שכל פרט ירגיש עצמו מחובר באופן אישי לתורה אלא הוא המאפשר להגיע לעומקים שלא יכולים להכתב והם בבחינת הסוד הפנימי של התורה.
התקשורת יכולה למלא בבניית התרבות הלאומית שלנו ובהפצת תורה רק בתפקידים של התורה שבכתב. אין לתקשורת את היכולת למלא את התפקידים שלשמם יש תורה שבעל פה. רק אם התקשורת תעודד את הציבור שלא לראות בה פתרון לכל, רק אם התקשורת תדע לעודד את הציבור שלא ליזון ממנה ללא גבולות, רק אם התקשורת תחנך לכך שאין לצפות ממנה שהיא תגאל את הנשמה הפנימית, רק אם התקשורת תכיר בבכורה של תפקידי התורה שבעל פה - היא לא תכרות את הענף שהיא יושבת עליו.
יש לכך השלכות רבות. על כך בהזדמנות אחרת!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
