ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תקשורת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
כיצד ננפה ונעשה עבודת ברירה בין הטוב שבה למה שרע בה?
במבט ראשון אולי נראה שהטוב שבה בולט יותר וקל לזהות אותו. איזה דור זכה להפצת תורה ואמונה בעוצמות כמו שזוכה דורינו. כלי ההסברה ההמשלה וההמחשה הולכים ומתרבים. דברים שלפני מספר מועט של שנים היו כספר חתום ופתוח לבודדים נהפך להיות נחלת הכל. על ידי התקשורת התורה נהפכה לשולחן ערוך בפני כל הרוצה ללמוד. האם יש רעה ביכולת לחבר בין אנשים שנמצאים במקומות רחוקים זה מזה. כיצד תוכל להתממש הנבואה "ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים מארץ מצרים". רק ע"י התקשורת!
היכולת לעצב תרבות ואוירה ציבורית גדולה שבעתיים על ידי כלי התקשורת.
האם ניתן לומר שהכל תלוי ביד מי התקשורת. כשהתקשורת היא ביד טובים יצא ממנה אך טוב. כל הבעיות נובעות מה"אדם" שעומד אחרי התקשורת. מי שבידו המיקרופון הוא בעל עוצמה גדולה. הוא השולט על השיחה - על התוכנית. האיש הממוצע שאינו בעל מידות מיוחדות בקלות יגלוש להשתמש בכוחו הרב שלא כראוי. כמו שאסרו חז"ל ללמד תורה לגויים כך אולי היה צריך לאסור למוד תקשורת למי שאינו בעל מידות ואמונה! אולם נראה שגם כשהתקשורת ביד ה"טובים" אין זה מבטיח שרק טובה תצמח ממנה.
נתמקד בארבעה כשלים העלולים לבוא תוך כדי ריבוי תקשורת: החצנה, רדידות, מצג שווא של חיבור ושפע ללא עמל.
1. החצנה - התקשרות היא תפיסת העולם כהצגה. לא מראים לצופים את מה ש"אחרי הקלעים". זה גורם גם לשולטים על התקשורת לשים לב לעטיפה הרבה יותר מאשר לתוכן. גם מבחינת הרואים נפגשים רק ב"מוצר מוגמר". בדרך כלל כשאדם לא שותף ומודע לתהליך גם התוצאה אצלו לא מבוררת במקרה הטוב ובדרך כלל הוא מוטעה בהבנתו.
2. רדידות - בתקשורת הדברים מוצעים לכל ללא בחינה מדוקדקת מי ומי המקבלים. אי אפשר לייצר דבר עמוק כשהוא מופנה לציבור מגוון. לכל אדם יש כשרון להעמיק בתחום שונה. יש מי שיודע להעמיק בשכלו ויש מי שעמוק ברגש וכו'.
במקרים רבים התקשורת יכולה להחזיק את עצמה רק על ידי שרבים משתמשים בה. לכן התקשורת לא יכולה להיות "אליטיסטית ובררנית". היא פונה למכנה המשותף הנמוך שבאוכלוסיה.
3.מצג שווא של חיבור- התקשורת ככלי היא כלי שאין בו את המגע האישי והישיר שבין הבריות. ברוב המקרים התקשורת במקום לעשות קשר היא יוצרת מצג שווא של חיבור.
האם ניתן לדבר בחיבור אמיתי בין הבריות כשזה נעשה דרך הרדיו. אין איש מכיר את רעהו. אפילו במקום שיש הכרות בין המתקשרים אין בדיבור שאין בו ראיית פני רעהו דיבור מחובר. גם במדייה שיש בה ראיית אחד את השני, עצם השיחה שנעשית לעני רבים ושלא בצניעות לא מאפשרת דיבור עמוק עדין ומדוייק.
4. שפע ללא עמל - התקשורת היא ארץ האפשרויות ללא שום מגבלות. יש בתקשורת שפע של מידע חוויות וכ' שמציפות את האדם. האדם הפרטי ניצב מול כל העוצמה הזו - ומוכנע. הפרט מרגיש שללא חיבור לתקשורת אין לו קיום. ההרגל להאזין לאחרים נוטל מהפרט את היכולת ליבנות את חייו מתוך הסתכלות אל עצמו פנימה.
בעידן התקשורת לאדם קשה להיות לרגע בשקט עם עצמו. הקלות שבא האדם יכול להעסיק את עצמו במשך שעות רבות ביום גורמות לאדם לברוח מהמחיובות שלו לקיים את שליחותו האישית בדרך של "אדם לעמל יולד".
התיקון:
התקשורת יכולה לההיפך לדבר בונה רק אם היא תכיר את מקומה.
התורה מופיעה בלבוש של תורה שבכתב ותורה שבעל פה. התורה שבכתב נועדה לקבוע בלב האומה את היסודות הכלליים של אמונתינו. אולם ללא התורה שבעל פה אי אפשר להתחבר לתורה שבכתב. התורה שבעל פה נועדה להתאים את הכללים לכל דור ולכל פרט ופרט. אולם התורה שבעל פה נועדה גם ליצור את החיבור הבלתי אמצעי שלא דרך הכתוב אל האמונה. חיבור זה אין בו רק צורך שכל פרט ירגיש עצמו מחובר באופן אישי לתורה אלא הוא המאפשר להגיע לעומקים שלא יכולים להכתב והם בבחינת הסוד הפנימי של התורה.
התקשורת יכולה למלא בבניית התרבות הלאומית שלנו ובהפצת תורה רק בתפקידים של התורה שבכתב. אין לתקשורת את היכולת למלא את התפקידים שלשמם יש תורה שבעל פה. רק אם התקשורת תעודד את הציבור שלא לראות בה פתרון לכל, רק אם התקשורת תדע לעודד את הציבור שלא ליזון ממנה ללא גבולות, רק אם התקשורת תחנך לכך שאין לצפות ממנה שהיא תגאל את הנשמה הפנימית, רק אם התקשורת תכיר בבכורה של תפקידי התורה שבעל פה - היא לא תכרות את הענף שהיא יושבת עליו.
יש לכך השלכות רבות. על כך בהזדמנות אחרת!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
